תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור)
תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור) מתוך
תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), תשל״ז–1977
תקנות בדבר כללים לקביעת נציג נבחר כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן
ק״ת תשל״ז, 1992; תשמ״ו, 722.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ג)(3) לחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975, (להלן – החוק), בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –
”נציג נבחר“ – נציג שנבחר מקרב עובדי החברה המוצע להתמנות כדירקטור;
”דירקטור“ – נציג נבחר שמונה כדירקטור לפי החוק;
”היום הקובע“ – יום היבחרה של ועדת הבחירות;
”ארגון העובדים היציג“ – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בחברה;
”חברה“ – חברה ממשלתית או חברת־בת ממשלתית.
פרק שני: הוראות כלליות
[תיקון: תשמ״ו]
(פקעה).
סוגי החברות
נציג נבחר ייקבע כדירקטור רק בחברה המעסיקה לפחות מאה עובדים והיא אינה בנק כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941.
מספר הדירקטורים
מספר הדירקטורים מקרב עובדי החברה יהיה שניים.
בחירות לנציג נבחר [תיקון: תשמ״ו]
שיטת הבחירה של נציג נבחר תהיה כללית, אישית, חשאית וישירה.
הזכות לבחור
הזכות לבחור נציג תהיה לכל עובד אשר ביום הקובע היה לפחות בן 18 שנים ובעל ותק של לפחות שנה אחת בעבודה בחברה.
כשירות להיות מועמד
כל מי שהוא בעל זכות בחירה זכאי להיות מועמד לבחירה בכפוף לתנאים אלה:
(1)
הוא בעל ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה בחברה;
(2)
הוא אינו ממלא אחד מתפקידים אלה: מנהל כללי או משנהו; עובד בלשכת המנהל הכללי; היועץ המשפטי; המבקר הפנימי; החשב; הגזבר; מזכיר החברה; מנהל המנגנון; סגן או עוזר למנהל המנגנון; קצין בטחון או חוקר בטחון; מהנדס או טכנאי ייצור, הקובע נורמות; עובד שמסמכותו לקבל ולפטר עובדים או לקבוע תנאי עבודה; נהג המנהל הכללי; חבר או מזכיר של גוף נבחר מייצג של עובדים בחברה;
(3)
הוא אינו מכהן כדירקטור במשך תקופה העולה על חמש שנים;
(4)
הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
נציגים נבחרים
(א)
בוחר רשאי להצביע בעד מספר מועמדים, ובלבד שלא יעלה על ארבעה; הצביע בעד יותר מארבעה מועמדים, תיפסל הצבעתו.
(ב)
ששת המועמדים שזכו במספר הקולות הגדול ביותר יהיו הנציגים הנבחרים; השרים ימנו את הדירקטורים מבין הנציגים הנבחרים.
מינוי דירקטור במקום דירקטור שפקעה כהונתו [תיקון: תשמ״ו]
פקעה כהונת דירקטור לפי סעיף 22 לחוק לפני תום תקופת הכהונה, ימנו השרים למשך יתרת התקופה דירקטור אחר מבין הנציגים הנבחרים.
מילוי מקום
הושעה דירקטור לפי סעיף 23 לחוק רשאים השרים למנות מבין הנציגים הנבחרים ממלא־מקום לתקופת ההשעיה.
פרק שלישי: הבחירות
מועד הקמת ועדת הבחירות בחברה שבה טרם כיהן דירקטור [תיקון: תשמ״ו]
השרים ביחד עם ארגון העובדים היציג יקבעו לאחר התייעצות עם הרשות את המועד להקמת ועדת בחירות בחברה פלונית שבה טרם כיהן דירקטור; לגבי חברת־בת ממשלתית טעונה קביעה כאמור התייעצות גם עם הדירקטוריון של חברת־האם.
בחירת ועדת בחירות [תיקון: תשמ״ו]
(א)
ועד העובדים יזמן – תוך 30 יום מהמועד שנקבע על פי תקנה 10 או לפחות 120 יום לפני תום תקופת כהונת דירקטור כפי שנקבע בכתב המינוי, לפי הענין – אסיפה כללית של עובדי החברה, שתבחר את ועדת הבחירות.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) בחברה שבה קיים גוף נבחר מרכזי והיא מעסיקה יותר מאלפיים עובדים, או שהיא מעסיקה פחות מאלפיים עובדים אך אלה אינם מרוכזים במקום אחד, יבחר הגוף הנבחר המרכזי את ועדת הבחירות; לענין זה, ”גוף נבחר מרכזי“ – גוף נבחר מקרב עובדי החברה המייצג את כלל עובדי החברה והמונה לפחות 31 איש.
מספר חברי ועדת הבחירות
מספר החברים בועדת הבחירות יהיה חמישה, שבעה או תשעה.
שיטת בחירת ועדת בחירות
ועדת הבחירות תיבחר בהרמת ידיים, אולם לפי דרישת עשרה אחוזים לפחות מהנוכחים יקויימו בחירות חשאיות.
תפקידים, נהלי עבודה ובחירת יושב־
(א)
ואלה תפקידי ועדת הבחירות:
(1)
להכין את רשימת בעלי זכות הבחירה, לפי סדר א״ב של שמות המשפחה ולפרסמה ביום ה־14 לאחר היום הקובע;
(2)
לפרסם את הרשימה הסופית של בעלי זכות בחירה לפי סדר א״ב של שמות המשפחה, שתוקנה בהתאם להחלטות בהשגות ובעררים – ביום ה־40 לאחר היום הקובע;
(3)
לפרסם רשימה של שמות המועמדים, לפי סדר א״ב של שמות המשפחה, ביום ה־60 לאחר היום הקובע;
(4)
לפרסם את הרשימה הסופית והמתוקנת של שמות המועמדים לפי סדר א״ב של שמות המשפחה, שתוקנה בהתאם להחלטות בהשגות ובערערים – ביום ה־85 לאחר היום הקובע;
(5)
לקבוע את סדרי הקלפי ונוהל הבחירות ולפקח על קיומם;
(6)
לפרסם את תוצאות הבחירות למחרת יום הבחירות;
(7)
להביא לידיעת השרים ואירגון העובדים היציג את שמות הנציגים הנבחרים.
(ב)
ועדת הבחירות תבחר את יושב ראש הועדה מבין חבריה.
(ג)
ועדת הבחירות תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה ותנהל פנקס פרוטוקולים.
(ד)
פרסום לפי תקנה זו ייעשה בדרך הצגה במקום בולט לעין על לוחות המודעות במקומות העבודה.
הצעת מועמדים לנציגים נבחרים
שמות מועמדים יוגשו לועדת הבחירות תוך 14 יום לאחר פרסום הרשימה הסופית של בעלי זכות בחירה; ואלה רשאים להגישם:
(1)
הגוף הנבחר הרחב ביותר מקרב עובדי החברה;
(2)
קבוצה של עשרה אחוזים לפחות מעובדי החברה הזכאים לבחור, ובלבד שעובד לא יוכל להצטרף ליותר מקבוצה אחת.
יום הבחירות
הבחירות יתקיימו בשעות העבודה ביום ה־90 לאחר היום הקובע.
פרק רביעי: השגה וערר
השגה
(א)
עובד החברה רשאי להגיש השגה לועדת הבחירות, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת בעלי זכות הבחירה, על הכללתו או אי־הכללתו ברשימה או על הכללת הזולת או אי־הכללתו.
(ב)
עובד החברה רשאי להגיש השגה לועדת הבחירות, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת שמות המועמדים, על הכללתו או אי־הכללתו ברשימה או על הכללת הזולת או אי־הכללתו.
(ג)
ועדת הבחירות תחליט בהשגה ותודיע למשיג את החלטתה תוך חמישה ימים מתום המועד להגשת ההשגות.
ערר
(א)
על החלטה של ועדת הבחירות בהשגה לפי תקנה 17 ניתן לערור לפני מוסד הבקורת של ארגון העובדים היציג תוך חמישה ימים מהיום שבו הודע על ההחלטה.
(ב)
הכרעת מוסד הבקורת של ארגון העובדים היציג בערר כאמור תינתן תוך חמישה ימים מתוך המועד להגשת עררים.
(ג)
העתק כתב ערר לפי סעיף קטן (א) והעתק הכרעת מוסד הבקורת לפי סעיף קטן (ב) ימסרו ליושב־ראש הדירקטוריון של החברה.
פרק חמישי: שונות
הארכת מועדים ודחיית בחירות
(א)
ועדת הבחירות או עשרים וחמישה אחוזים מבעלי זכות הבחירה רשאים לפנות לארגון העובדים היציג בבקשה להאריך מועד מהמועדים הקבועים בתקנות 14, 15, 17 ו־18 או לדחות את מועד הבחירות, וארגון העובדים היציג יכריע בבקשה תוך יומיים מיום שהוגשה.
(ב)
החליט ארגון העובדים היציג להיעתר לבקשה, יקבע מועדים חדשים בתיאום עם ועדת הבחירות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים יום לאחר פרסומן ברשומות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), תשל״ז–1977“.
כ״ה באייר תשל״ז (13 במאי 1977)
- יהושע רבינוביץ
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.