תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים)
תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים) מתוך
תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים), תשי״ז–1956
תקנות בדבר התנהגות האוכלוסיה במקומות ציבוריים
ק״ת תשי״ז, 346; תשמ״ו, 518.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”מקום ציבורי“ – רחוב, לרבות כלי רכב הנמצא ברחוב, בית קפה, תיאטרון, בית קולנוע או כל מקום אחר המשמש או המיועד לשמש כמקום התקהלות לאנשים, וכן מקום שהותקן בו צופר;
”אות אזעקה“ – אות שנקבע על ידי הגא כאות אזעקה;
פורסמה הודעה בדבר קביעת אותות אזעקה וארגעה (י״פ תשל״ה, 2166).
”אות ארגעה“ – אות שנקבע על ידי הגא כאות ארגעה;
פורסמה הודעה בדבר קביעת אותות אזעקה וארגעה (י״פ תשל״ה, 2166).
”מקלט“ – לרבות מקלט ציבורי או מחסה ציבורי;
”צופר“ – לרבות כל כלי שבו אפשר להשמיע קול.
התנהגות במקום ציבורי [תיקון: תשמ״ו]
משנשמע אות אזעקה, או בשעת התקפה, או אם ניתנה הוראה מטעם חבר הג״א בתפקיד, חייב כל אדם שאינו בתפקיד הגא הנמצא במקום ציבורי, להיכנס מיד למקלט הקרוב ביותר למקום הימצאו, ובאין מקלט בקרבתו – לכל בנין המצוי בקרבתו, ולא לצאת מהמקלט או מהבנין כל עוד לא ניתן אות ארגעה או הוראה מטעם חבר הגא בתפקיד.
איסור התקהלות
(א)
אסור להתקהל במקום ציבורי שנפגע בשעת התקפה.
(ב)
משננקטו פעולות הגא במקום שנפגע כאמור, לא ישתתף אדם בפעולות הצלה או בכל פעולה אחרת באותו מקום, אלא אם הורה על כך חבר הגא בתפקיד.
הפעלת צופר
לא יפעיל אדם צופר במקום ציבורי בתקופת קרבות או תמרוני הגא, אלא אם נקבעה הוראה על כך בכל דין ובהתאם לאותה הוראה או לשם מתן אות אזעקה או אות ארגעה בהתאם לסידורים שקבעו ראש הגא או מפקד הגא מחוזי הנוגע בדבר.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים), תשי״ז–1956“.
כ״ד בחשון תשי״ז (29 באוקטובר 1956)
- דוד בן־גוריון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.