תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה) מתוך

תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה), התשנ״ב–1992

ק״ת תשנ״ב, 992.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(ג)(10) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרה

בתקנות אלה, ”אות“ – אות אזעקה או אות ארגעה, לפי הענין, שקבע ראש הג״א לפי סעיף 2(ח) לחוק.

2.

אות באמצעות צופר

תיאורו ומשמעותו של אות שניתן באמצעות צופר יובא לידיעת הציבור על ידי פרסום הודעה עליהם ברשומות בידי ראש הג״א, או על ידי פרסומם אחת לשנה לפחות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון יומי בשפה הערבית.

פורסמה הודעה בדבר קביעת אותות אזעקה וארגעה (י״פ תשל״ה, 2166).

3.

אות הניתן בהודעה

תיאורו ומשמעותו של אות שניתן באמצעות הודעה ברדיו או בטלוויזיה, יפורסמו ברדיו או בטלוויזיה, לפי הענין; הודעות אלה יינתנו בעברית, בערבית ובשפות אחרות הרווחות בציבור אשר יקבע, לענין זה, ראש הג״א.

4.

הגבלות השימוש באותות

לא יושמע אות שתקנה 2 או 3 חלה עליו אלא לפי הוראת ראש הג״א או מי שהוא הסמיכו לכך, או על פי היתר, בכתב, שהוא נתן.

5.

ביטול

תקנות ההתגוננות האזרחית (הגבלת השימוש באותות אזעקה וארגעה), התשל״ה–1975 – בטלות.

כ״א באדר ב׳ התשנ״ב (26 במרס 1992)

משה ארנס
שר הבטחון

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.