תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות) מתוך

תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל״א–1970

תקנות בדבר סדרי דין וכללי ראיה

ק״ת תשל״א, 126.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, הנני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה, ”אמנת ההסגרה“ – הסכם כאמור בסעיף 2(1) לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, שמכוחו הוגשה עתירה להסגרתו של מבוקש כבר־הסגרה.

2.

הגשת עתירה

עתירה להכריז על מבוקש כבר־הסגרה (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט בצירוף מספר עתקים נוספים כמספר המבוקשים שלגביהם מוגשת העתירה.

3.

סמכות מקומית

מותר להגיש עתירה לכל בית משפט מחוזי בישראל.

4.

תוכן העתירה

העתירה תכיל –

(1)

שם בית המשפט שאליו היא מוגשת;

(2)

ציון המדינה הזרה המבקשת את ההסגרה;

(3)

שם המבוקש;

(4)

פירוט הסעיף בתוספת לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, שלפיו העבירה המפורשת בעתירה היא עבירת הסגרה;

(5)

פירוט סעיפי החוק בישראל, שלפיהם ניתן להעמיד את המבוקש לדין בישראל אילו העבירות המפורשות בעתירה נעברו בישראל;

(6)

פירוט הסעיפים באמנת ההסגרה שלפיהם מבקשת המדינה הזרה הסגרתו של המבוקש;

(7)

היתה הבקשה מתבססת על חיוב בדין של המבוקש – פרטים בדבר פסק הדין וגזר הדין שיצא נגד המבוקש במדינה המבקשת בשל העבירה המפורשת בעתירה.

5.

מסמכים ומוצגים שיצורפו לעתירה

אל העתירה יצורפו כל המסמכים והמוצגים שהוגשו בתמיכה לבקשת ההסגרה מטעם המדינה המבקשת ובקשת ההסגרה עצמה שהוגשה מטעם המדינה המבקשת על ידי נציגותה הדיפלומטית בישראל או בדרך אחרת.

6.

צירוף מבוקשים

מותר להגיש עתירה לגבי כמה מבוקשים, אם הסגרתם מבוקשת בשל אותו מעשה עבירה, או אם ניתן להאשימם בשל אותו מעשה עבירה, או אם ניתן להאשימם בכתב אישום אחד בישראל, או אם נתחייבו בדינם במשפט אחד במדינה המבקשת.

7.

מועד לדיון בעתירה

(א)

הוגשה עתירה, יקבע בית המשפט את המועד לדיון בה ויזמין את העותר והמבוקש לאותו מועד.

(ב)

עם ההזמנה לדיון יומצא למבוקש עותק מן העתירה.

(ג)

המועד להתחלת הדיון ייקבע בתאריך מוקדם ככל האפשר.

8.

עיון בחומר הראיות

הוגשה עתירה – רשאי המבוקש או סניגורו לעיין בכל זמן סביר בכל חומר ראיות שבכתב הנוגע לעתירה ומצוי בידי העותר ולקבל את שמות העדים שבדעת העותר להשמיע בעת הדיון בעתירה ונושא עדותם.

9.

שמירת ראיות

הוראות סעיפים 106 עד 112 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, יחולו על הדיון בעתירה בשינויים המחוייבים מן הענין.

10.

רציפות הדיון

(א)

רשאי בית המשפט לדחות את הדיון בעתירה למועד אחר, כפי שייראה לו, אם נראה לו כי לא ניתנה הודעה מספקת למבוקש להכין את התנגדותו.

(ב)

משהוחל בדיון בעתירה ימשיך בו בית המשפט ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין אפשרות סבירה לנהוג כך.

11.

טענות מקדמיות

(א)

לפני תחילת הדיון רשאי המבוקש לטעון טענות מקדמיות לביסוס החלטה לדחות את העתירה.

(ב)

נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לעותר הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן. בית המשפט יחליט בטענה בתום טענות בעלי הדין כאמור.

(ג)

נתקבלה טענה מקדמית רשאי בית המשפט ביזמתו או לפי בקשת אחד מבעלי הדין לתקן את העתירה או לדחותה.

12.

סדר טענות

(א)

לא נטענה טענה מקדמית, או נטענה ולא נדחתה העתירה כאמור, יפתח העותר ויגיש את ראיותיו ורשאי הוא להגיש ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לראיות שצורפו לעתירה בהתאם לתקנה 5.

(ב)

המבוקש רשאי להשיב בעצמו או על ידי סניגורו, ולהגיש את ראיותיו, ורשאי בית המשפט להרשות לכל בעל דין להוסיף ולטעון אחרי טענות בעל הדין האחר, ובלבד שלמבוקש תהא זכות לטעון אחרון, בעצמו או על ידי סניגורו.

13.

סדר חקירת עדים

סדר חקירת עדים יהיה כסדר חקירתם במשפט פלילי על פי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, בשינויים המחוייבים מהענין.

14.

אימות מסמכים

מסמך או מוצג המוגש בדיון בעתירה יהיה מאומת כדין, אם אומת בהתאם להוראות פקודת העדות או כללי האימות שנקבעו באמנת ההסגרה.

15.

תצהירים וראיות

(א)

בדיון בעתירה רשאי בית המשפט לקבל כראיה, בנוסף לכל דרך הוכחה אחרת, הודעת אדם שניתנה בשבועה או בהן צדק לפני השופט או רשות אחרת המוסמכת לקבל אותה במדינה המבקשת כשהיא חתומה בידי הרשות שקיבלה אותה והחתימה מאומתת כאמור בתקנה 14, והוא כשאין הוראה אחרת באמנת ההסגרה.

(ב)

הוגשה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) מטעם המבוקש, רשאי העותר או נציגו בחוץ־לארץ לחקור בחקירה שכנגד את מי שהגישה.

16.

החלטת בית המשפט

(א)

בתום הדיון בעתירה יתן בית המשפט את החלטתו בעתירה, מנומקת ובכתב, יקראנה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה.

(ב)

החליט בית המשפט כי המבוקש הוא בר־הסגרה, יפרט בהחלטתו את סעיפי החוק שלפיהם ניתן להעמיד את המבוקש לדין בישראל בשל עבירת ההסגרה, ואת הסעיפים באמנת ההסגרה אשר לגביהם יש ראיות מספיקות להעמדת המבוקש לדין.

17.

ערעור

(א)

ערעור, בין של המבוקש ובין של העותר, יהיה בהגשת הודעת ערעור בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.

(ב)

הערעור יוגש תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה מאת בית המשפט המחוזי.

(ג)

הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין.

(ד)