תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת), תשי״ב–1952

תקנות בדבר מניעת התפשטותה של הפקלת (Psorosis) בעצי הדר


ק״ת תשי״ב, 806; תשכ״ד, 671.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת ההגנה על הצומח, אני מתקין תקנות אלה:


פירושים [תיקון: תשכ״ד]
בתקנות אלה –
”עץ“ פירושו – עץ הדר מכל זן;
”שתיל“ פירושו – שתיל עץ;
”רכב“ פירושו – ענף עץ או חלק ממנו המשמש להרכבה;
”המחלה“ פירושו – מחלת הפקלת (Psorosis);
”רשם“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד ההקלאות;
”מנהל“ – המנהל הכללי של משרד החקלאות;
”בעל“ – (נמחקה).
סדרי רישום
לא יקנה אדם רכב, לא ימכרנו ולא ירכיבנו אלא אם נלקח הרכב מעץ שנרשם לפי תקנות אלה.
רישום [תיקון: תשכ״ד]
(א)
בקשות לרישום עצים לצורך תקנה 2 יש להגיש לרשם בכתב.
(ב)
עם קבלת בקשה על פי תקנת משנה (א) ישלח הרשם מפקח על צמחים (להלן – המפקח) לבדוק את העצים.
(ג)
המפקח יסמן כל עץ העומד לבדיקה במספר לשם זיהוי.
(ד)
בעל עצים שסומנו בהתאם לתקנת משנה (ג) יקבל מן המפקח עם סיום הבדיקה ולאחר שמצאם נקיים מהמחלה תעודת רישום בטופס שיקבע הרשם.
(ה)
הרשם ינהל ספר רישום לפי מספרי הזיהוי בו תישמר רשימת העצים שסומנו ונבדקו לפי תקנות אלה ונמצאו נקיים מהמחלה וראויים לריבוי, וכן שמות בעלי העצים.
(ו)
ספר הרישום יונח במשרדי האגף להגנת הצומח של משרד החקלאות וכל מעונין רשאי לעיין בו בשעות הקבועות לקבלת קהל.
חובות בעלי שתילים
(א)
בעל שתיל יסמן אותו במספר לשם זיהוי וינהל ספר רישום שתילים שבו יצויין במפורש ליד מספרו של כל שתיל מספר העץ אשר ממנו נלקח הרכב שהורכב על אותו שתיל ושם בעל העץ.
(ב)
בעל שתיל חייב לשמור בידו כל קבלה, תעודת משלוח, חשבון וכל מסמך אחר שיכול לשמש הוכחה על מוצא הרכב שהורכב על השתיל.
(ג)
בעל שתיל חייב לפי דרישת המפקח להציג לפניו את ספר הרישום כאמור בתקנת משנה (א), יחד עם כל קבלה, תעודת משלוח, חשבון ומסמך אחר כאמור בתקנת משנה (ב).
סמכות להשמיד
(א)
מצא המפקח שתילים שהורכבו ברכב שנלקח מעץ בלתי רשום לפי תקנות אלה או שהם בלתי מסומנים לפי תקנה 4(א) או נגועים במחלה, או שבעל השתילים אינו יכול להוכיח את מוצא הרכב, או שמצא עצי הדר שניטעו שלא לפי הוראות תקנה 7, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל השתילים או עצי ההדר להשמידם בנוכחותו ובאופן שייקבע על ידיו.
(ב)
השמדת השתילים בהתאם להוראות תקנת משנה (א) לא תגרע מאחריותו של בעלם לפי תקנה 9.
עיכוב פעולות ביצוע
(א)
ניתן צו להשמדת שתילים או עצי הדר לפי תקנה 5, רשאי בעלם עם קבלת הצו להגיש באמצעות המפקח בקשה אל המנהל למנוע את ביצוע ההשמדה. הבקשה תוגש בטופס שימציא המפקח למבקש לפי דרישתו.
(ב)
המנהל רשאי לפי שיקול דעתו להיעתר לבקשה או לדחותה.
(ג)
בעל שתילים או בעל עצי הדר שלא הגיש בקשה לפי תקנת משנה (א) או שבקשתו נדחתה, ישמיד את השתילים או את עצי ההדר במעמדו של המפקח עם הינתן צו ההשמדה או עם קבלת הודעה על דחיית בקשתו, הכל לפי הענין.
(ד)
סירב בעל שתילים או בעל עצי הדר להשמיד את השתילים או את עצי ההדר כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי המפקח לבצע את השמדתם והסרבן האמור ישא בהוצאות ביצוע ההשמדה לפי הוראות סעיף 10 לפקודה.
(ה)
לא הודיע המנהל לבעל שתילים או לבעל עצי הדר על דחיית בקשתו לפי תקנת משנה (א) תוך ארבעה שבועות מיום שהוגשה הבקשה, יראו בקשה זו כאילו נעתר לה המנהל.
(ו)
מיום שהוגשה בקשה לפי תקנת משנה (א) ועד שנתקבלה הודעה של המנהל על החלטתו להיעתר לבקשה או לדחותה, לא ימכור הבעל שתילים או עצי הדר שצו ההשמדה חל עליהם ולא יעבירם ממקומם ולא ירכיבם ולא ישמידם ולא ירשה לאחרים לעשות בהם פעולה מהפעולות האלה.
נטיעה
קרקע שנעקרו מתוכה עצים נגועי מחלה, לא יטע בה אדם עצי הדר מכל זן שהוא תוך חמש שנים מיום העקירה.
חלות התקנות
המנהל רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי תקנות אלה לא יחולו בתקופה הקבועה בהודעה האמורה על זני עצים המפורשים באותה הודעה.
עבירות וענשים
העובר על תקנות 2, 4 או 7, דינו – קנס עד 50 ל״י, או מאסר עד ששה חדשים או שני הענשים כאחד.
ביטול
תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת), תש״י–1950 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת), תשי״ב–1952“.


א׳ בניסן תשי״ב (27 במרס 1952)
  • חיים גבתי
    מנהל החקלאות של משרד החקלאות והפיתוח
    מנהל מחלקת החקלאות
  • נתאשר.
    לוי אשכול
    שר החקלאות והפיתוח
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.