תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפצה של זרעי עשבים רעים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפצה של זרעי עשבים רעים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפצה של זרעי עשבים רעים), תשי״ג–1953

תקנות בדבר מניעת הפצת זרעי עשבים רעים


ק״ת תשי״ג, 1430.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת ההגנה על הצומח, אני מתקין תקנות אלה:


פירושים
בתקנות אלה –
”עשבים רעים“ פירושו – עשבים רעים כמפורט בסעיף 1 לצו ההגנה על הצומח (מחלות ומגפות) (עשבים רעים), תשי״ג–1953;
”פסולת“ פירושו – כל הנשאר מדגנים או זרעים לאחר שנבררו.
הפצת פסולת
(א)
לא יחסין אדם פסולת ולא יעבירה ממקום למקום, אלא אם נתקיימו בה אחד משני אלה:
(1)
נארזה באריזה השומרת בפני פיזור;
(2)
הושמד כוח נביטתם של זרעי העשבים הרעים שבה על ידי טחינה או באופן אחר.
(ב)
לא יאכיל אדם בעלי חיים פסולת ולא יפזרה, אלא אם השמיד את כוח נביטתם של זרעי העשבים הרעים שבה כאמור בתקנת משנה (א)(2).
(ג)
לא יוציא אדם קומביין או מכונה חקלאית אחרת מתחום רשות מקומית, אלא אם נוקו מפסולת תחילה.
עונשין
העובר על הוראות תקנה 2, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפצה של זרעי עשבים רעים), תשי״ג–1953“.


י״ב באלול תשי״ג (23 באוגוסט 1953)
  • חיים גבתי
    המנהל הכללי של משרד החקלאות
  • נתאשר.
    פרץ נפתלי
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.