תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים)
תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים) מתוך
תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים), התשנ״ט–1999
ק״ת תשנ״ט, 1082; תשס״ה, 280.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, ושאר סמכויותי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”בית דין רבני“ – כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שיש להחזירו לפי תקנות אלה, לפי שיעור העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני יום ההפקדה ועד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום בפועל;
”זכאי“ – אדם שלשם הבטחת תשלום שיגיע לו הופקד פיקדון, או האדם שהפקיד את הפיקדון, לפי הענין;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי פעם בפעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מפקיד“ – אדם שהפקיד פיקדון;
”פיקדון“ – פיקדון, עירבון, ערובה או ערבות, שהופקדו לפי הוראת בית הדין הרבני.
החזרת פיקדונות [תיקון: תשס״ה]
(א)
הופקד סכום כסף כפיקדון בקופת בית הדין או בחשבון בנק הדואר של המשרד לעניני דתות ובית הדין ציווה לשלמו, כולו או מקצתו לזכאי, או שהגיע המועד שבו קמה למפקיד או לזכאי הזכות לדרוש את יתרת סכום הפיקדון (להלן – היתרה) לזכאי או למפקיד, תשולם היתרה לזכאי או למפקיד בצירוף הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומה בפועל.
(ב)
יתרה ששולמה בתוך שלושה חודשים מיום הפקדתה לא ייווספו עליה הפרשי הצמדה.
ביצוע התשלום
היתרה תשולם לזכאי או למפקיד בשיק או בהעברה בנקאית לחשבונו של הזכאי או המפקיד והתאריך המופיע על גבי השיק או תאריך ההעברה ייחשב כיום תשלום היתרה בפועל.
ביטול
תקנות בתי הדין הרבניים (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״ו–1985 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
כ׳ בתמוז התשנ״ט (4 ביולי 1999)
- אליהו סויסה
השר לעניני דתות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.