תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005


ק״ת תשס״ה, 806.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), ופרט 1 בחלק א׳ של התוספת הראשונה לחוק, ובהתייעצות עם שר התיירות, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”בית מלון“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
”שירותים נוספים אגב לינה“ – כאמור בתקנה 12ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
”תייר“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף.
שירותי מלונאות
(א)
בית מלון רשאי להציג בכל מקום שבו מוצג מחיר, מחיר לתייר הכולל לינה ושירותים נוספים אגב לינה, לאחר הפחתת המסים שתייר פטור מהם, במטבע חוץ, ובלבד שצוין במפורש ובאופן בולט לעין כי מחיר זה הוא לתייר בלבד.
(ב)
מחיר לתייר בעבור לינה בבית מלון, יוצג ליד דלפק קבלת האורחים ובכל חדר והמחיר של שירותים נוספים, אגב לינה הניתנים לתייר, יוצג בכל מקום שבו הם ניתנים, לפי הענין.


י׳ בסיון התשס״ה (17 ביוני 2005)
  • אהוד אולמרט
    שר התעשיה המסחר והתעסוקה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.