תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין)
תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין) מתוך
תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין), תשל״ה–1975
תקנות בדבר שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין
ק״ת תשל״ה, 714.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו־8 לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”תכשיר“ – תערובת של חמרים כימיים לביעור נגעים, המכילה אנדרין, אלדרין או דיאלדרין פעיל;
”חומר פעיל“ – חומר כימי שמציאותו בתכשיר גורמת לפעולות אשר להן מיועד התכשיר;
”המנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”היתר“ – היתר שניתן לפי תקנה 3.
איסור החזקה, קניה, מכירה ושימוש בתכשיר
לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יפעיל תכשיר או פתיון המכילים אנדרין, אלדרין או דיאלדרין, ולא יחזיק מלאי שלהם.
היתר
(א)
על אף האמור בתקנה 2, רשאי המנהל לתת היתר ליצרן להחזיק אנדרין, אלדרין ודיאלדרין, ובמקרים מיוחדים – להפעלת גרעינים המכילים אנדרין.
(ב)
היתר הוא אישי.
(ג)
המנהל יציין בהיתר את מקום ההחזקה, כמות המלאי, הכמות שבה מותר להשתמש והמטרות, המקום והזמן לשימוש.
ביטול
תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין), תשל״ב–1971 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין), תשל״ה–1975“.
כ׳ בטבת תשל״ה (3 בינואר 1975)
- אהרן אוזן
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.