תקנות הגנת הצומח (שימוש באלפא כלורלוז) מתוך

תקנות הגנת הצומח (שימוש באלפא כלורלוז), תשל״ו–1976

תקנות שימוש באלפא כלורלוז

ק״ת תשל״ו, 1438.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 5 ו־7 לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”המנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”יצרן“ – אדם המייצר או המייבא תכשירים;

”מדביר“ – בעל היתר לקטילת מכרסמים מאת ועדה לפי תקנה 30 לתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), תשל״ה–1975;

”פתיון“ – גרעינים או פירות מטופלים באלפא כלורלוז שריכוזו אינו עולה על 4%;

”תכשיר“ – תערובת של חמרים כימיים המכילה אלפא כלורלוז בכל ריכוז שהוא, למעט פתיון.

2.

מכירת תכשיר על־ידי היצרן

(א)

לא יעסוק יצרן במכירת תכשיר, אלא אם ניתן לו רשיון בהתאם לתקנה 22 לתקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), תשכ״ז–1967, ובהתאם לתנאיו.

(ב)

לא ימכור יצרן תכשיר אלא למדביר שמסר לו היתר לפי תקנה 3.

(ג)

יצרן יעביר למנהל את ההיתרים שנמסרו לו בכל חודש, במכתב בדואר רשום עד החמישי בחודש שלאחריו.

3.

רכישת תכשירים בהיתר

(א)

לא יקנה מדביר, לא יחזיק ולא יעביר תכשיר אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל (להלן – ההיתר), ובהתאם לתנאיו.

(ב)

מדביר המבקש היתר, יפרט בבקשתו את מטרת השימוש, כמות התכשיר, ושם המשק שבו ישתמש בתכשיר.

(ג)

לא יתן המנהל היתר למדביר אלא אם, לדעתו של המנהל, יש לו הידע בהכנת פתיון ובנקיטת אמצעי זהירות בהכנתו, והמנהל שוכנע שיש בידו ערובה מספקת לכיסוי כל נזק העלול להיגרם לבריאות אדם ובעלי־חיים בעקבות הכנת הפתיון והשימוש בו.

4.

פרטי ההיתר

בהיתר כאמור בתקנה 3 יצויינו פרטים אלה:

(1)

שם הקונה ומענו;

(2)

מטרת השימוש;

(3)

כמות התכשיר;

(4)

פירוט המקומות שבהם ישתמש בתכשיר.

5.

הפעלת פתיון

לא יפזר אדם פתיון אלא בחצר המשק או בשטחים חקלאיים ובאופן כדלקמן:

(1)

בחצר המשק יפוזר הפתיון להדברת מכרסמים וציפורים מזיקות, הפתיון יונח על גבי מגשים, שקיות נילון, משטחי בטון או משטחים נקיים אחרים המאפשרים איסוף הפתיון;

(2)

בשטחים חקלאיים יפוזר הפתיון להדברת ציפורים מזיקות בלבד ובכמות שלא תעלה על 1000 גרם לדונם; הגרעינים יפוזרו בצורה אחידה על פני השטח ולא בערימות;

(3)

פתיונות פירות יש להניח על מגשים מעל לנוף הצמחים ובגובה של לא פחות מ־1.70 מטר מעל פני הקרקע.

6.

שלט אזהרה

(א)

בעת פיזור הפתיונות יש להציג במקומות שצוינו בתקנה 5 שלט אזהרה שיהיה בצורה, בנוסח ובגודל שנקבע בתוספת לתקנות הגנת הצומח (שימוש בפלורואצטאמיד), תשכ״ח–1967.

(ב)

שלט האזהרה לא יוסר מהשטח, אלא לאחר איסוף הכלים או המגשים שבהם השתמשו לפיזור ולא לפני תום עשרים ואחד ימים מיום פיזור הפתיון.

7.

איסורים

(א)

לא יפזר אדם פתיונות אלא בהתאם לאמור בתקנות אלה.

(ב)

לא יפזר אדם פתיונות במקומות המשמשים מעבר לבני אדם.

(ג)

לא יערים אדם פתיונות בערמות אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל.

(ד)

פתיונות גרעינים יהיו צבועים בצבע תכלת בהיר כאזהרה.

8.

החסנה

לא יחזיק אדם מלאי של תכשיר או פתיון אלא במחסן בארון המיועד להחסנת חמרים רעילים בלבד, הסגור מכל צדדיו, נעול על מסגר, ומוגן בפני כל מגע אדם ובעלי־חיים; המחסין תכשיר או פתיון יציב במקום ההחסנה שלט אזהרה מתאים, במקום נראה לעין ושעליו מסומנים בצבע אדום גולגולת ושתי עצמות מצטלבות וכן המלים ”סכנה רעל“.

9.

אריזת תכשירים וסימונם

תכשיר לא יימכר אלא באריזות סגורות שעליהן מודבקת תווית שבה מצויינים דרכי השימוש ואמצעי הזהירות.

10.

היתר מיוחד לגבי חיות בר

על אף האמור בתקנות 5 ו־7 רשאי המנהל, במקרה מתאים, לתת למדביר היתר מיוחד לפיזור פתיון אף להדברת חיות בר, וזאת בתנאים שקבע המנהל.

11.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.

12.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (שימוש באלפא כלורלוז), תשל״ו–1976“.