תקנות הגנת הצומח (מניעת הפצת כנימה קמחית כדורית – בעצי הדר, Nipaecoccus Vastator – Viridis)
תקנות הגנת הצומח (מניעת הפצת כנימה קמחית כדורית – בעצי הדר, Nipaecoccus Vastator – Viridis) מתוך 
תקנות הגנת הצומח (מניעת הפצת כנימה קמחית כדורית – בעצי הדר, Nipaecoccus Vastator – Viridis), התשמ״ז–1986
ק״ת תשמ״ז, 86.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”כנימה“ – כנימה קמחית כדורית;
”אזור הסגר“ – האזור בעמק הירדן הנגוע בכנימה המתוחם: בדרום – בקו שתחילתו בנהר הירדן, דרך קיבוץ גשר עד כפר תבור; במערב – בקו כפר תבור, צומת גולני, כפר חנניה; בצפון – כפר חנניה, אלמגור, גמלא, עד הגבול עם סוריה, ובמזרח – הגבול עם סוריה והגבול עם ירדן עד לנקודה המקבילה לקיבוץ גשר;
”המנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
”פונדקאים“ – עצי הדר למיניהם ולזניהם השונים, לרבות כל חלק מהם ופריים.
איסורים למניעת הנגע
לא יקטוף אדם ולא יטלטל פונדקאים בתוך אזור ההסגר, ולא יוציא אדם פונדקאים אל מחוץ לאזור ההסגר, אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת המנהל (להלן – היתר).
חובת ריסוס
(א)
המחזיק בפרדס הנמצא באיזור ההסגר, ירסס את הפרדס לשם הדברת הכנימה בדרך ובאופן שיורה המנהל.
(ב)
תוך 30 ימים מיום הריסוס יערוך המנהל בדיקה; מצא את הפרדס נקי מכנימה חיה יתן המנהל היתר לעונת קטיף פרי אחת; ניתן ההיתר – לא יתחיל אדם בקטיף פרי ההדר ולא יקטוף לפני תום 30 ימים ממועד ביצוע הריסוס.
(ג)
נמצאה כנימה חיה בפונדקאים לאחר מתן ההיתר יבטל המנהל את ההיתר.
כ״ח באלול התשמ״ו (2 באוקטובר 1986)
- אריה נחמקין
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.