תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)
תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן) מתוך 
תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959
תקנות בדבר תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן
ק״ת תשי״ט, 812.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953, וסעיף 11 לתוספת השניה לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
תשלום קיצבאות בעד ילדים
(א)
ילד שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילו תוספת לפי סעיף 6 לתוספת השניה לחוק, ישלם המוסד את הקיצבה –
(1)
לאחד מהוריו שאינו פסול־דין והנמצא בישראל, או
(2)
לאפוטרופוס שנתמנה על ידי בית משפט או בית דין מוסמך, אם אין לילד הורים בישראל או הם פסולי־דין.
(ב)
נמצא הילד במקום מחוץ לבית הוריו, תשולם הקיצבה, על אף האמור בתקנת משנה (א), רק למי שנמצא בישראל ונושא למעשה בהוצאות החזקתו של הילד.
חלוקת קיצבאות
נמצאים שני ילדים או יותר במקומות שונים והחזקתם היא על אנשים שונים – תחולק ותשולם הקיצבה חלק כחלק.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959“.
כ״ט בשבט תשי״ט (1 בפברואר 1959)
- מרדכי נמיר
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.