לדלג לתוכן

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979


ק״ת תשל״ט, 644; תש״ם, 955; תשמ״א, 449; תשמ״ב, 694; תשמ״ה, 966; תשמ״ו, 766; תש״ס, 574; תשפ״ג, 1058.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 134א ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תש״ס, תשפ״ג]
בתקנות אלה –
”מענק חימום“ – (פקעה);
”קיצבה“ – קיצבה המשתלמת לפי פרקים ב, ג, ו2 ו־ט2 לחוק אך למעט קיצבה לפי סעיף 69(א)(1) או לפי סעיף 127כה(א)(3) ולמעט הטבה המשתלמת לפי הסכם שנערך לפי סעיף 200 לחוק;
”הכנסה“ – הכנסה מכל מקור שהוא למעט הכנסה מהמקורות המנויים להלן:
(1)
קיצבה לפי פרק ה׳ לחוק;
(2)
(3)
דמי מחיה ליתום המשתלמים לפי סעיף 90א לחוק;
(4)
קיצבה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק או לפי סעיף 127כה(א)(3) לחוק;
(5)
קיצבת ניידות המשתלמת לפי הסכם שנערך לפי סעיף 200 לחוק;
”פקיד שיקום“ – פקיד שיקום שמונה לפי תקנות השיקום;
הזכאי לבקש מקדמה
המוסד רשאי לתת מקדמה –
(1)
לתובע קיצבה, אם הוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שהוא לכאורה זכאי לקיצבה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
(2)
למקבל קיצבה, אם לדעת פקיד שיקום הפועל לפי הוראות השיקום המקצועי כאמור בתקנה 8 לתקנות השיקום, הוא זקוק למקדמה לצורך ביצועה של תוכנית שיקום או לצורך הכשרה מקצועית, לפי הענין, ובלבד שתיוותר למקבל הקיצבה ולבן־זוגו, לאחר ניכוי המקדמה לפי תקנות אלה, הכנסה בסכום השווה ל־80% מהקיצבה האמורה בסעיף 127לז(א) או (ב) לחוק, לפי הענין.
מקדמה לתובע קיצבה
(א)
סכום המקדמה לתובע קיצבה, כאמור בתקנה 2(1), יהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקיצבה שהיתה מגיעה לו לפי החוק, אילו אושרה תביעתו.
(ב)
מקדמה לפי תקנה זו תשולם בכל חודש, אך תקופת תשלום המקדמה לא תעלה על ששה חדשים.
(ג)
מקדמה שניתנה לפי תקנה זו תנוכה במלואה מהסכום הראשון שישתלם לתובע קיצבה, לכשתאושר תביעתו ובאם סכום המקדמה עלה על הסכום האמור, תנוכה יתרת המקדמה מהקיצבה עד לניכוי כל סכום המקדמה.
מקדמה למקבל קיצבה
(א)
סכום המקדמה למקבל קיצבה, כאמור בתקנה 2(2), לא יעלה על סכום הקיצבה החודשית המשולמת לו לפי החוק, כפול שש.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה המוסד רשאי לתת מקדמה מוגדלת לנכה הזכאי לקיצבת נכות לפי פרקים ג׳ או ט2 לחוק, לצורך שיקום כלכלי, סיוע בפתרון בעיות דיור או ניידות, שפקיד שיקום אישר לגביו שהוא זקוק למקדמה למטרות אלה.
(ג)
מקדמה מוגדלת כאמור בתקנת משנה (ב) תהיה בשיעורים כדלקמן:
(1)
למי שנקבעה דרגת נכות שהיא פחותה מ־50% – עד לסכום הקיצבה המקסימלית לפי סעיף 67 לחוק, כפול שלוש;
(2)
למי שנקבעה דרגת נכות שאינה פחותה מ־50% – עד לסכום הקיצבה המקסימלית כאמור, כפול שש.
(ד)
מקדמה שניתנה לפי תקנה זו תנוכה מהקיצבה המשתלמת כך שסכום כל המקדמה ינוכה תוך שלושים חדשים ואם ניתנה מקדמה מוגדלת כאמור בתקנת משנה (ב) – תוך ארבעים ושמונה חדשים.
[תיקון: תשפ״ג]
(פקעה).
בקשה למקדמה [תיקון: תשפ״ג]
בקשה למקדמה תוגש על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ו]
(בוטלה).


ב׳ בטבת תשל״ט (1 בינואר 1979)
  • ישראל כץ
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.