תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.
תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976
תקנות בדבר תשלום קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה
ק״ת תשל״ז, 223.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27(ב) ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה, ”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה בתקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976.
תשלום קיצבה לאלמנה שנישאה
אלמנה שחזרה ונישאה והכנסת בעלה אינה עולה על החלק השנים עשר של הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ב׳ לחוק, לא תפקע זכותה לקיצבת שאירים אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
בעלה אינו מסוגל לכלכל עצמו;
(2)
ביום נישואיהם מלאו לבעלה 60 שנה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975).
ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשכ״ה–1965 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976“.
ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976)
- משה ברעם
שר העבודה
