תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)

תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991

---

ק״ת תשנ״א, 784; תשנ״ב, 502.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 198ה ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

פעולת התנדבות

לענין פסקה (4) בהגדרת ”מתנדב“ שבסעיף 198ה לחוק, תחשב כפעולת התנדבות פעולה בהתנדבות שלא בשכר, שעשה אדם –

(1)

להצלת חייו של הזולת, בנסיבות שבהן סביר להניח, כי סכנה של ממש מאיימת באופן מיידי על חייו של הזולת;

(2)

להצלת רכושו של הזולת, בנסיבות שבהן סביר להניח, כי סכנה של ממש מאיימת באופן מיידי על עצם קיומו של הרכוש.

2.

סייגים

על אף האמור בתקנה 1, לא יראו כפעולת התנדבות פעולה שעשה אדם –

(1)

להצלת רכושו או רכוש של בן זוגו, בנו או בתו, הורהו, אחיו או אחותו, או בן זוגו של כל אחד מאלה, או רכוש שהם עושים בו שימוש;

(2)

בנסיבות בהן הוא עצמו גרם או ניסה לגרום במתכוון את הסיכון לחייו או לרכושו של הזולת.

3.

חיפוש אחר נעדרים

כפעולת התנדבות לענין פסקה (4) בהגדרת ”מתנדב“ שבסעיף 198ה לחוק, תחשב גם פעולה בהתנדבות שלא בשכר שעשה אדם בחיפוש אחר נעדר לפי פניה של משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל.

---

י׳ בניסן התשנ״א (25 במרס 1991)

• יצחק שמיר
  שר העבודה והרווחה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.