תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)
תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956
תקנות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל
ק״ת תשי״ז, 596; תשכ״ד, 391; תשכ״ה, 2746; תשכ״ז, 2977; תשכ״ח, 1703, 2253; תשל״ב, 1187; תשל״ג, 945; תשל״ד, 1381; תשל״ח, 966; תשמ״ו, 286; תשנ״ז, 1244; תשנ״ט, 676.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 78, 100 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשכ״ה־2, תשכ״ז, תשל״ב]
בתקנות אלה –
”עובד במשכורת“ – עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
”עובד בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת;
”עובד יומי יציב“ – עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה בעבודה היה קיים כל ששת החדשים שקדמו לפגיעה או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה;
”עובד חלקי“ –
(1)
עובד שכלל שעות עבודתו ליום או לשבוע – בין אצל מעביד אחד ובין אצל מעבידים שונים – ברבע השנה היה כרגיל פחות מ־7 שעות ליום או מ־40 שעות לשבוע וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה, או
(2)
עובד בעבודה עונתית מסויימת בלבד;
”השכר היומי הממוצע“ – הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה;
”ימי העדרות“ – תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא־הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו;
”רבע השנה“ – כאמור בתקנה 9א.
חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סעיף 7 לתוספת הרביעית לחוק [תיקון: תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ד, תשל״ח, תשנ״ז]
לענין סעיף 98 לחוק יחושב שכר העבודה הרגיל:
(1)
לגבי עובד במשכורת שבעד רבע השנה אין משתלם לו מלוא המשכורת – כאמור בתקנה 3;
(2)
לגבי עובד יומי יציב שברבע השנה היו לו ימי העדרות – כאמור בתקנה 4;
(3)
לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב או שהינו עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – עובד שאינו עובד יומי יציב) שבעד רבע השנה משתלם לו שכר עבודה בעד פחות מ־75 ימים – כאמור בתקנה 5;
(4)
לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית מסויימת שנפגע בעבודה באותה עונה – כאמור בתקנה 6;
(5)
לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(1) ו־(2)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 – כאמור בתקנה 6א.
חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד במשכורת [תיקון: תשל״ב, תשנ״ז]
המשכורת בעד שעות עבודה רגילות שהיתה משתלמת לעובד בעד רבע השנה כאמור בתקנה 2(1) אילו עבודתו היתה מלאה, תחולק ב־90, ובלבד שהסכום המתקבל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד יומי יציב
לשכר של רבע השנה כאמור בתקנה 2(2) יווסף סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות והסכום הכולל יחולק ב־90.
חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד בשכר שאינו יציב [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשל״ב]
(א)
עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) ארבעים יום לפחות, יוכפל השכר הממוצע ב־60 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
(ב)
עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) פחות מארבעים יום, יווסף לשכר רבע השנה שכר משוער והסכום הכולל יחולק ב־90.
”השכר המשוער“ – בתקנת משנה זו – הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות ובמספר הימים ברבע השנה שלפני היותו מבוטח לפי פרק ב׳ לחוק, ובלבד שלא יעלה מספר הימים כאמור על ההפרש בין מספר ימי העבודה למעשה ובין 60.
(ג)
הסכומים המתקבלים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יפחתו מהסכומים שהיו מתקבלים לפי סעיף 54 לחוק.
(ד)
היה העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90; לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד חלקי [תיקון: תשל״ג]
(א)
השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית כאמור בתקנה 2(4) יוכפל ב־75 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
(ב)
השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי שאינו עובד בעבודה עונתית מסויימת יהיה שכרו הממשי ברבע השנה או המינימום לחודש לפי פרט 1 של לוח י״א לחוק כפול 3, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90.
שכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשקום מקצועי [תיקון: תשל״ח, תשנ״ט]
שכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 2(5) הוא סכום הכנסת המינימום לחודש הנקוב בפרט 1 שבלוח י״א לחוק, כפול 3 ומחולק ב־90.
חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי מי שאינו עובד יומי יציב [תיקון: תשל״ב, תשנ״ז]
לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך הכפלת השכר היומי הממוצע ב־75 וחלוקת הסכום שהתקבל ב־90, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי עובד חלקי [תיקון: תשל״ב, תשנ״ז]
לענין חישוב גימלאות נכות ותלויים לגבי עובדים מהסוגים המפורטים להלן יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו לפי שכר יומי ממוצע כפול 60 ומחולק ב־90 או לפי סכום השווה למינימום לחודש שלפיו משתלמים דמי ביטוח בהתאם לסעיף 344 לחוק מחולק ב־30, הכל לפי הסכום הגדול יותר, ובלבד שהסכומים המתקבלים לפי החישוב האמור לא יפחתו מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק;
(1)
עובד חלקי שאינו עובד כאמור בתקנה 2(4) ואינו עובד יומי יציב ואינו עובד במשכורת;
(2)
עובד מזמן לזמן מרצונו ואין עיקר קיומו על שכר עבודה.
חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי עובד עונתי [תיקון: תשל״ב, תשנ״ז]
לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד כאמור בתקנה 2(4), יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך חלוקת שכרו של הנפגע ב־12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב־360, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
תקופת רבע השנה [תיקון: תשכ״ה, תשל״ב, תשמ״ו, תשנ״ז]
רבע השנה לענין סעיף 98 לחוק, הוא רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו חל היום שבעדו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ושני החודשים שקדמו לו, לפי דמי הפגיעה הגבוהים יותר.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956“.
ז׳ בטבת תשי״ז (11 בדצמבר 1956)
- מרדכי נמיר
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.