תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)

תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987

---

ק״ת תשמ״ז, 747; תשנ״ז, 417.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 192א ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק) ובתוקף סמכותי לפי סעיפים 23 ו־31 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), לאחר התייעצות במועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;

”גימלה“ – כמשמעותה בסעיף 1 לחוק, למעט גימלה לפי פרק ג׳ לחוק;

”יום התחילה“ – יום תחילתן של תקנות אלה;

”היום הקובע“ – היום שבו העתיק אדם את מקום מגוריו לאזור;

”תושב האזור“ – מי שיושב באזור ומתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא אינו אזרח ישראלי;

(2)

הוא רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;

(3)

הוא מחזיק בתעודת זהות ישראלית שניתנה לו לפני יום התחילה;

(4)

מקום מגוריו הרשום בתעודת הזהות הוא בשטח המתואר בתוספת לצו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967;

(5)

ביום הקובע היה בן 18 שנים ומעלה.

2.

שמירת זכויות

משולמת לתושב האזור גימלה ביום התחילה, ימשך תשלומה כל עוד יתקיימו התנאים שהיו מזכים אותו בתשלום הגימלה אילו היה תושב ישראל.

3.

המשך תשלום

שולמה גימלה ביום הקובע שחל לאחר יום התחילה, ימשך תשלומה לתושב האזור כל עוד יתקיימו התנאים שהיו מזכים אותו בתשלום הגימלה אילו היה תושב ישראל.

4.

זכות לקיצבת זיקנה

תושב האזור שאינו זכאי לקיצבת זיקנה לפי תקנות 2 ו־3, יהיה זכאי לקיצבת זיקנה כאמור באותן תקנות אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)

היה זכאי לקיצבת זיקנה ביום הקובע, אך היא טרם שולמה לו;

(2)

השלים תקופת אכשרה לקבלת קיצבת זיקנה לפני היום הקובע ונעשה זכאי לקיצבת זיקנה תוך שנתיים מאותו יום;

(3)

השלים תקופת אכשרה לקבלת קיצבת זיקנה בהיותו עובד או עובד עצמאי בישראל כאמור בתקנה 8(א)(1) ונעשה זכאי לקיצבת זיקנה לא יאוחר מאשר תוך שנתיים מהיום שבו הפסיק לעבוד כאמור;

(4)

השלים תקופת אכשרה לקבלת קיצבת זיקנה ובתכוף לפני שהגיע לגיל זיקנה קיבל קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק, והוראות סעיף 20א לחוק יחולו, בשינויים המחוייבים.

5.

זכות לקיצבת שאירים

(א)

משולמת ביום התחילה כאמור בתקנה 2 או ביום הקובע כאמור בתקנה 3, לפי הענין, קיצבת שאירים מכוח מי שהיה מבוטח לפי החוק או שהיה תושב האזור, יימשך תשלום הקיצבה כאמור באותן תקנות לפי הרכב המשפחה שהיה ביום התחילה או ביום הקובע, לפי הענין.

(ב)

נפטר תושב האזור – מקבל קיצבת זיקנה או קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק – תינתן קיצבת שאירים לאלמנתו שהיא תושבת האזור וכן לאותם ילדים שבעדם שולמה תוספת לקיצבה, ובלבד שמתקיימים התנאים המזכים בקיצבת שאירים לפי החוק.

(ג)

נפטר תושב האזור בעת היותו עובד או עובד עצמאי כאמור בתקנה 8(א) או תוך שנתיים מהיום שבו חדל לצבור תקופת אכשרה, תינתן קיצבת שאירים לאלמנתו ולילדיו, ובלבד שמתקיימים התנאים המזכים בקיצבת שאירים לפי החוק.

6.

זכות לקיצבת נכות

הגיש תושב האזור תביעה לקיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק והתאריך הקובע, כמשמעותו באותו פרק, חל בעת שהתובע היה מבוטח לפי פרק ב׳ לחוק, תיבדק תביעתו כאילו היה תושב ישראל; אושרה התביעה – תשולם קיצבת הנכות כל עוד מתקיימים התנאים המזכים בקיצבת נכות לפי החוק.

7.

תשלום דמי ביטוח [תיקון: תשנ״ז]

(א)

תושב האזור, שעובד בישראל כעצמאי ונרשם במוסד לביטוח לאומי כעצמאי, חייב בתשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה לפי הכללים שנקבעו בחוק ובתקנות לגבי עובד עצמאי שהוא תושב ישראל ודמי ביטוח אמהות כאמור בסעיף 340(ג) לחוק.

(ב)

מועסק תושב האזור כעובד בישראל, יחולו הוראות החוק והתקנות בדבר תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, שנקבעו לגבי עובד שהוא תושב ישראל ודמי ביטוח אמהות כאמור בסעיף 340(ג) לחוק.

8.

צבירת תקופת אכשרה

(א)

תושב האזור שעובד בישראל 6 חדשים רצופים לפחות כעובד, למעט במשק בית, או כעובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי, תיחשב לו תקופת עבודתו בישראל, לגבי עובד עצמאי – מהחודש שבו נרשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי –

(1)

כתקופת ביטוח לענין תקופת האכשרה המזכה בקיצבת זקנה ובקיצבת שאירים;

(2)

כתקופה שבה היה מבוטח לפי פרק ב׳ לחוק לענין הזכאות לקיצבת נכות לפי תקנה 6 וכתקופה שבה היה תושב ישראל לענין סעיף 127כב(א) לחוק, ובלבד שעבד בישראל 12 חדשים רצופים לפחות בתכוף לפני התאריך הקובע כמשמעותו בפרק ו׳2 לחוק.

(ב)

היתה בתקופת האכשרה של תושב האזור הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות, לא תיחשב לגביו, לענין חישוב תקופת האכשרה המזכה בקיצבת זיקנה ובקיצבת שאירים, כל תקופת אכשרה שקדמה להפסקה.

9.

שיעור הגימלה

(א)

שיעור הגימלה לפי תקנות אלה ייקבע בהתאם להרכב המשפחה שהיה לזכאי לתשלום ביום התחילה – לגבי מי שחלה עליו תקנה 2 או ביום הקובע – לגבי מי שזכאי לגימלה שלא לפי תקנה 2.

(ב)

תושב האזור שחלה עליו תקנה 8, ייחשב לגביו כיום קובע לענין תקנת משנה (א), היום שבו הגיש תביעה לגימלה ואם הגיש את התביעה לאחר שהפסיק לעבוד בישראל – היום שבו הפסיק לעבוד.

(ג)

”ילד“, לענין תשלום גימלה או תוספת לגימלה – מי שטרם מלאו לו 18 שנים.

10.

הגשת תביעה

על אף האמור בסעיף 128 לחוק –

(1)

לא תשולם גימלה לפי תקנות אלה אלא אם כן התביעה לקבלתה הוגשה תוך 12 חדשים –

מהיום הקובע – לענין תקנה 4(1);

מהיום שבו נעשה זכאי לקיצבה – לענין תקנה 4(2) ו־(3);

מיום הפטירה – לענין תקנה 5;

מהיום הקובע – לענין תקנה 6 ואם חלה גם תקנה 8(א)(2) – מהתאריך הקובע כמשמעותו בפרק ו׳2 לחוק.

(2)

התקופה שבעדה תשולם הגימלה למפרע לא תעלה על 12 חדשים מיום הגשת התביעה.

11.

סייג לזכאות

קיים ביום שבו קרה המקרה המזכה בגימלה חוב של דמי ביטוח בעד תקופה של 12 חדשים לפחות, לא תינתן גימלה והוראות פרק ט׳1 לחוק לא יחולו; לענין זה, ”היום שבו קרה המקרה המזכה בגימלה“ –

(1)

בתביעה לקיצבת זקנה – היום בו נוצרה לראשונה הזכאות לקיצבה;

(2)

בתביעה לקיצבת שאירים – היום שבו נפטר תושב האזור;

(3)

בתביעה לקיצבת נכות – התאריך הקובע כמשמעותו בפרק ו׳2 לחוק.

12.

חידוש תשלום

הופסק תשלום גימלה לתושב האזור לפני יום התחילה ושולמה לו גימלה ביום הקובע או מתקיימים בו התנאים המזכים בגימלה לפי תקנות אלה, יחודש תשלומה מה־1 בחודש שלאחר הגשת הבקשה לחידוש התשלום, אך לא לפני יום התחילה.

13.

גימלה להבטחת הכנסה

(א)

תושב האזור שתקנה 2 או 3 חלה עליו ואשר, בנוסף לגימלה, קיבל גם גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, יימשך תשלומה כל עוד מתקיימים התנאים שהיו מזכים אותו בתשלום הגימלה לפי החוק האמור, אילו היה תושב ישראל.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), תושב האזור הנמצא במוסד לא יהיה זכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

14.

תקופת עבודה לפני יום התחילה

הוראות תקנות אלה יחולו גם על תושב האזור שעבד בישראל כאמור בתקנה 8 לפני יום התחילה.

15.

תחילה ותחולה

(א)

תחילתן של תקנות אלה ביום ל׳ בכסלו התשמ״ז (1 בינואר 1987).

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), אם היום שבו קרה המקרה המזכה בגימלה כמשמעותו בתקנה 11 יחול תוך שלושת החדשים הראשונים מיום התחילה, יחולו הוראות סעיף 181 לחוק במקום הוראות תקנה 11.

(ג)

מתקיימים באדם התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) ו־(3) להגדרת ”תושב האזור“ ומקום מגוריו הרשום בתעודת הזהות הישראלית הוא השכונה דחית אל־בריד (שכונת הדואר), יחולו עליו תקנות אלה כאילו התקיים בו האמור בפסקה (4) להגדרת ”תושב האזור“ וכאילו מיום 1 בינואר 1970 היה לתושב האזור.

(ד)

העתיק אדם את מקום מגוריו לישראל וחדל להיות תושב האזור, יחולו עליו הוראות תקנות אלה לתקופה של שנתיים מהיום שבו העתיק את מקום מגוריו כאמור.

---

כ״ו בטבת התשמ״ז (27 בינואר 1987)

• משה קצב
  שר העבודה והרווחה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.