תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)
מראה
תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991
ק״ת תשנ״א, 486; תשנ״ה, 1205; תשנ״ח, 1064; תש״ס, 411.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 103ד ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תש״ס]
(בוטלה).
אישור תקופת העבודה
(א)
היתה התובעת עובדת, יאשר המעסיק בטופס התביעה את תקופת עבודתה והשכר ששולם לה.
(ב)
היתה התובעת עובדת עצמאית, תיקבע תקופת עבודתה על פי פרק הזמן שבעדו שילמה דמי ביטוח.
חובת הודעה למוסד
התובעת תודיע למוסד בכתב –
(1)
על המועד שבו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת ההריון;
(2)
על המועד שבו חידשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי;
(3)
על כל תשלום בשל שמירת הריון, שהיא זכאית לו על פי כל חיקוק והסדר אחר האמור בסעיף 103ו לחוק;
(4)
על מועד סיום ההריון.
פרטים נוספים [תיקון: תשנ״ח, תש״ס]
(א)
המוסד רשאי לדרוש בכל עת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת זכאות התובעת לגמלה לשמירת הריון.
(ב)
רופא שהסמיך לכך המוסד (להלן – הרופא המוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל ענין הקשור באישור הרפואי ולחוות דעתו בדבר הצורך בשמירת הריון ותקופתה.
(ג)
בהחלטתו בתביעה רשאי פקיד התביעות להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.
[תיקון: תשנ״ה]
(בוטלה).
אישור רפואי להמשך תשלום
אישור רפואי לתקופת שמירת הריון נוספת יוגש למוסד לא יאוחר מששה חודשים מתום התקופה הרצופה הנוספת של שמירת ההריון.
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
סייג לתשלום גמלה
לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים שקדמו ליום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע כי היא זקוקה לשמירת הריון.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה בתום 30 ימים מיום פרסומן.
כ״ח בטבת התשנ״א (14 בינואר 1991)
- יצחק שמיר
ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.