תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991


ק״ת תשנ״א, 1011.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 190(א) ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), ובהתאם להסכם בדבר ביטוח סוציאלי שנחתם בין איטליה וישראל ביום ו׳ בטבת התשמ״ז (7 בינואר 1987) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”איטליה“ – שטח הרפובליקה האיטלקית;
”ישראל“ – שטח מדינת ישראל;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”המבטח“ – משרד העבודה והביטחון הסוציאלי באיטליה.
עובד שנשלח לעבוד בישראל
(א)
החוק לא יחול לגבי עובד שמעבידו המעסיק אותו דרך כלל באיטליה, מעסיקו בישראל בביצוע עבודה מטעמו.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) יחול עד תום ארבעים ושמונה חדשים מיום כניסת העובד לישראל.
(ג)
המוסד רשאי לבקשת העובד ובהסכמת המבטח, להאריך את התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) לתקופה נוספת.


ז׳ בתמוז התשנ״א (16 ביוני 1991)
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.