תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים), התשס״ט–2009
ק״ת תשס״ט, 1030.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 230ב ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
פרק ראשון: ועדת עררים לסיעוד, סמכויות והרכב
הגדרות
בתקנות אלה, ”מזכיר“ – פקיד תביעות, אשר נתמנה על ידי מנהל אגף גמלאות סיעוד להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה והוא אינו פקיד התביעות שעל החלטתו הוגש הערר.
הרכב ועדת עררים לזכאות לגימלת סיעוד
(א)
ועדת עררים לעניין מצב תפקודי (להלן – הוועדה), תהיה בהרכב של 2 חברים; ואולם רשאי מזכיר הוועדה לקבוע כי הרכב הוועדה יהיה של 3 חברים בהתאם למורכבות המקרה נשוא הערר, טיב הליקויים בעורר, או בהתאם למצבו הקוגניטיבי של העורר; מזכיר הוועדה יקבע את הרכבה.
(ב)
כלל הרכב הוועדה שני רופאים, יקבע מזכיר הוועדה מי מהם ישמש כיושב ראש הוועדה.
(ג)
מי שבדק את העורר לצורך ההחלטה נושא הערר וכן מי שאישר בדיקה כאמור, לא ישמשו חברים בוועדה שתדון בערר על אותה החלטה.
סמכויות ועדת עררים לסיעוד
בערר על החלטת פקיד תביעות בעניין הזכאות לגמלת סיעוד רשאית ועדת עררים לסיעוד לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה:
(1)
מידת התלות של העורר בעזרת הזולת;
(2)
הצורך בהשגחה על העורר;
(3)
התקופה שבה היה העורר תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה.
מועד ואופן הגשת ערר
(א)
ערר על החלטת פקיד תביעות בעניין מידת תלותו של העורר בזולת בביצוע פעולות היום יום או בעניין הזדקקותו להשגחה, יוגש בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לתובע הגמלה הודעה על ההחלטה; הערר יוגש בכתב, באמצעות המוסד, ויצוינו בו נימוקי הערר.
(ב)
הדיון בערר יחל בתוך 60 ימים מיום שנתקבלו במוסד הודעת הערר ונימוקיו.
הזמנה לוועדה
(א)
ועדת עררים לסיעוד תבדוק את העורר שבעניינו הוגש הערר, ואולם רשאית הוועדה בהסכמת העורר, או בהסכמת מי שהגיש את הערר (להלן – העורר) לדון בערר על סמך מסמכים בלבד.
(ב)
בדיקת העורר תבוצע, במידת האפשר, במקום כינוס ועדת העררים הקרובה למקום מגוריו, ובמועד שצוין בהזמנה שנשלחה לעורר (בפרק זה – ההזמנה).
(ג)
ההזמנה תישלח לעורר 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה אלא אם כן הסכים העורר להתייצב לבדיקה בתוך זמן קצר יותר, אף בלא הזמנה כאמור.
נוכחות זרים וייצוג
העורר רשאי להיות מיוצג בפני הוועדה על ידי כל אדם מטעמו, לרבות הרופא שטיפל בו או רופא מומחה כהגדרתו בסעיף 224 לחוק.
חוות דעת מיועץ
הוועדה רשאית לדרוש מאת המוסד חוות דעת בדבר מידת תלותו של העורר בזולת או בדבר הצורך בהשגחה עליו; חוות דעת כאמור שהעביר המוסד לוועדה תועבר אף לעורר.
אי־
לא התייצב העורר לפני הוועדה במועד או במקום הנקובים בהזמנה, ייקבע מועד חדש לדיון כאמור בתקנה 4 לתקנות אלה; ואולם אם לא התייצב העורר לפני הוועדה במועד החדש לדיון כאמור, ולא הודיע על כך 24 שעות לפחות לפני קיום הוועדה, או שלא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי־ההתייצבות, רשאית הוועדה לדון ולהחליט בערר שלא בנוכחות העורר, ואולם אם נבצר מהוועדה להחליט – יידחה הערר.
החזר הוצאות נסיעה
הוכח כי לשם התייצבות לפני הוועדה נגרמו לעורר הוצאות נסיעה, יושבו לו, לפי דרישתו, הוצאות הנסיעה שנגרמו לו במישרין עקב ההתייצבות, לפי התעריף המקובל בתחבורה הציבורית, ואולם אם לא יכול העורר בשל מצב בריאותו או מקום מגוריו, להשתמש בתחבורה ציבורית – לפי התעריף הזול ביותר לתחבורה המתאימה בנסיבות העניין.
החלטה בערר
(א)
החלטת הוועדה תינתן ברוב דעות חבריה; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, יכריע יושב ראש הוועדה.
(ב)
דיוני הוועדה והחלטתה בצירוף נימוקיה, יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם בידי חברי הוועדה בציון שמותיהם ותאריהם המקצועיים.
(ג)
הוועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול.
הודעה על החלטה בערר
המוסד יודיע לעורר, בכתב, את החלטת הוועדה, ולבקשתו ימציא לו המוסד גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות דעת שנתן מומחה שמונה כאמור בתקנה 6, ואולם אם החליטה הוועדה שאין להביא לידיעת העורר את ההחלטה או את נימוקיה או את חוות דעת המומחה כאמור, יובאו ההחלטה, הנימוקים או חוות הדעת, לפי העניין, לידיעת בא כוחו של העורר או אדם אחר המייצג אותו.
סודיות
(א)
המסמכים הרפואיים אשר בידי הוועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קבלת החלטה בערר.
(ב)
איסור ניגוד עניינים
תאגיד או אדם הנותן שירותי סיעוד לפי סעיף 225 לחוק, לא יהיה נוכח בדיוני ועדת ערר לפי תקנות אלה (להלן – ועדת ערר), לא יהיה חבר בוועדת ערר ולא יעניק לחברי ועדת הערר, לעובדיה ולמי שנותן לה שירות, כל הטבה או תגמול, בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין; בסעיף זה –
”תאגיד“ – לרבות בעל זיקה או בעל שליטה בו, עובדו, ולרבות בן משפחה של כל אחד מאלה;
”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, אח, אחות, בן, בת, גיס, גיסה, הוריהם, ילדיהם ובני זוגם של כל אחד מאלה;
”בעל זיקה“ – לרבות מי שנשלט בידי התאגיד, בעל השליטה בתאגיד וכן תאגיד אחר שנשלט בידי בעל השליטה בתאגיד;
”שליטה“ – כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
אחריות פלילית
תחולה
תקנות אלה יחולו על ערר שהוגש ביום תחילתן ואילך.
י״ח בסיוון התשס״ט (10 ביוני 2009)
- יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.