תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984
ק״ת תשמ״ד, 1382; תשמ״ו, 195; תשמ״ח, 511.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כא ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”הכנסה מעבודה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה;
”הכנסה ממשלח יד“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה, ששימשה יסוד לתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 164 לחוק;
”רבעון“ – תקופת רבע שנה שתחילתה ב־1 בחדשים ינואר, אפריל, יולי או אוקטובר;
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק;
”התאריך הקובע“ – כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק;
”התקופה הקובעת“ – כמשמעותה בתקנה 3.
קביעת צמצום בהשתכרות
לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לענין הגדרת ”נכה“ שבסעיף 127כא לחוק, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת, וכן הכנסתו החדשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע, כדלקמן:
(1)
ההכנסה שהיתה למבוטח בתקופה הקובעת תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף באותה תקופה (להלן – ההכנסה הקובעת);
(2)
ההכנסה שהיתה למבוטח לאחר התאריך הקובע תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף בתקופה שבה היתה למבוטח אותה הכנסה (להלן – הכנסה לאחר התאריך הקובע);
(3)
שיעור הצמצום יקבע בהתאם לנוסחה הבאה:
100 × הכנסה לאחר תאריך קובעההכנסה הקובעת − 100
התקופה הקובעת [תיקון: תשמ״ח]
התקופה הקובעת היא:
(1)
לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד – שני רבעונים שבחר מתוך 18 החדשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע;
(2)
לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד עצמאי – שנת מס אחת שבחר מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה חל התאריך הקובע;
(3)
לגבי מי שבתקופה שראשיתה תחילת שנת המס שקדמה בשלוש שנים לשנת המס שבה חל התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, היה עובד ועובד עצמאי, לסירוגין או בעת ובעונה אחת – תקופה קובעת שבחר לפי פסקה (1) או (2).
הכנסה של מבוטח שהיה עובד ועובד עצמאי בתקופה הקובעת
ההכנסה שתובא בחשבון לגבי מבוטח שהיה עובד ועובד עצמאי כאמור בתקנה 3(3) היא –
(1)
בחר בתקופה קובעת בהתאם לתקנה 3(1) – הכנסתו מעבודה באותה תקופה;
(2)
בחר בתקופה קובעת בהתאם לתקנה 3(2) – הכנסתו מעבודה וממשלח יד באותה תקופה.
הוראות מיוחדות לחישוב הכנסה ממשלח יד [תיקון: תשמ״ו]
(א)
מתייחסת ההכנסה ממשלח יד לשנת הכספים 1984 או 1985, תובא בחשבון ההכנסה שהיתה משמשת יסוד לתשלום דמי ביטוח, אלמלא האמור בסעיף 7(ג) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 52), התשמ״ד–1984 כנוסחו בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 54), התשמ״ה–1985 (להלן – התיקון).
(ב)
מתייחסת ההכנסה ממשלח יד לשנת כספים שקדמה לשנת הכספים 1984, תובא בחשבון ההכנסה שהיתה משמשת יסוד לתשלום דמי ביטוח, אילו חל התיקון באותה שנה.
זקיפת הכנסה במקרים מיוחדים
מבוטח שלא חלה עליו תקנה 3, או שלא היתה לו הכנסה בתקופה הקובעת, או שהכנסתו בתקופה זו לא הגיעה למינימום המפורט להלן, ייראה כאילו הכנסתו היתה –
(1)
אם בידו תעודה על תואר אקדמי או תעודת הסמכה לעסוק במקצוע, שמסלול הלימודים שלו נמשך 3 שנות לימודים על־תיכוניים לפחות – 110% מהשכר הממוצע;
(2)
אם בידו תעודת בגרות או תעודת גמר ממשלתית לאחר שסיים 3 שנות לימודים על־יסודיים לפחות במסלול לימודים מקצועי, או 4 שנות לימודים על־יסודיים לפחות במסלול לימודים עיוני – 90% מהשכר הממוצע;
(3)
בכל מקרה אחר – 75% מהשכר הממוצע.
הכנסה חדשית ממשלח יד לאחר התאריך הקובע [תיקון: תשמ״ח]
בקביעת הכנסתו החדשית של עובד עצמאי לאחר התאריך הקובע, תובא בחשבון הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, מחולקת ב־12; שונתה הכנסתו השנתית, במהלך שנת המס, לענין תשלום דמי ביטוח – תובא בחשבון ההכנסה כפי שנקבעה לאחר השינוי.
צמצום בהשתכרות חבר קיבוץ או מושב
מבוטח שהוא חבר קיבוץ או מושב שיתופי, המועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי לא יותר מ־4 שעות ביום – ייחשב כמי שצמצם את השתכרותו בפועל, ושיעור הצמצום יחושב בהתאם לנוסחה הבאה:
100 × מספר שעות עבודה ביום8 − 100
מקסימום הכנסה
לענין תקנות אלה לא תובא בחשבון הכנסה העולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול 3.
ביטול תקנות
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות), התשל״ד–1974 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984).
א׳ בניסן התשמ״ד (3 באפריל 1984)
- אהרון אוזן
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.