תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972
תקנות בדבר ביטוח אבטלה
ק״ת תשל״ג, 369, 492; תשל״ד, 1484, 1920; ס״ח תשל״ז, 46; ק״ת תשל״ט, 391; תשמ״ד, 859; תשמ״ה, 1159; תשנ״ח, 1066; תשע״ג, 243.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127א עד 127ד, 127ו עד 127ח, 127יג, 127טז, 142(2) ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, בהתייעצות עם השר לקליטת העליה ועם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה:
לפי סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“.
תוכן עניינים
סימן א׳: דמי אבטלה
תושב ארעי
תושב ארעי לענין פסקה (2)(ב) שבהגדרת ”עולה“ בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955.
תאריך כניסה
לענין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו כתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה – את תאריך היותו לעולה.
זכאות חייל משוחרר
חייל ששוחרר משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל שלא בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, ”התנהגות רעה חמורה“ – כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955.
זכאות לגילאי 18–
לענין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו׳1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.
[תיקון: תשע״ג]
(בוטלה).
רישום בלשכת שירות התעסוקה [במקור: בלשכת העבודה] [תיקון: תשל״ד־2, ס״ח תשל״ז]
(א)
רואים אדם רשום בלשכת שירות התעסוקה [במקור: בלשכת העבודה] כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה [במקור: בלשכת העבודה] בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת שירות התעסוקה [במקור: אותה לשכת העבודה].
(ב)
אדם ייחשב כרשום בלשכת שירות התעסוקה [במקור: בלשכת העבודה] כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
התייצב אדם לרישום בלשכת שירות התעסוקה [במקור: בלשכת העבודה] ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.
שינוי במקום מגורים
(א)
הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.
(ב)
היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק״מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.
(ג)
לענין תקנה זו –
(1)
מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;
(2)
”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
(3)
מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.
הצדקה להפסקת עבודה מרצון
לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.
לימודים סדירים בהכשרה מקצועית
(א)
דמי האבטלה לפי סעיף 127טז לחוק ישולמו על־יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.
(ב)
האישור כאמור בתקנת משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.
מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו [תיקון: תשמ״ד]
לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן־זוגו.
חישוב השכר היומי הממוצע [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ה, תשע״ג]
(א)
לעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(א) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל ב־150 ולעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(ב) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל במספר החודשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב־25.
(ב)
סכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) שהוא פחות מ־50 שקלים חדשים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל־99 שקלים חדשים ייחשב כ־100 שקלים חדשים.
(ג)
בתקנה זו, ”הכנסה“ – ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף 170(א) או (ב) לחוק.
[תיקון: תשל״ג]
סימן ב׳: הענקת אבטלה
קטין מובטל [תיקון: תשל״ג, ס״ח תשל״ז]
יראו קטין כמי שאין בידי לשכת שירות התעסוקה [במקור: לשכת העבודה] לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנון שירות התעסוקה.
תקופת אכשרה [תיקון: תשל״ג]
(א)
הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת משנה (ב).
(ב)
תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי פרק ג׳ לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן – התאריך הקובע).
(ג)
במנין 100 הימים האמורים בתקנת משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50.
(ד)
לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפסקאות (1) עד (3) (להלן – הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:
(1)
הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 – כל ימי השתתפות הקטין בהם;
(2)
מחלה או תאונה – 50 יום;
(3)
היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם – 30 יום.
הכשרה מקצועית ופעילות אחרת [תיקון: תשל״ג]
(א)
ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין סעיף 127יח(ב) לחוק הם:
בית־ספר לחניכים, בית־ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת שאושרו על־ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן – האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקוימים, מאורגנים או מאושרים על־ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על־ידי לשכת העבודה.
(ב)
לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי־השתתפותו של הקטין בהם.
(ג)
לענין תקנת משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
שיעור הענקת האבטלה [תיקון: תשל״ג]
(א)
בתקנה זו –
”השכר הקובע“ – שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק;
”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13;
”שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים“ – החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.
(ב)
(1)
שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן:
| שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים | שיעור הענקת האבטלה מן השכר הקובע |
|---|---|
| 20% עד 34% | 35% |
| 35% עד 49% | 50% |
| 50% עד 74% | 70% |
| 75% או יותר | 80% |
(2)
קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע.
(3)
סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.
(ג)
לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
(ד)
מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.
(ה)
לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד־עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.
(ו)
לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:
(1)
הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;
(2)
סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל־פי נוהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.
הקצבה לחשבון מיוחד [תיקון: תשל״ג]
לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.
סימן ג׳: הגשת תביעות
הגשת תביעה לגמלה [תיקון: תשל״ד, ס״ח תשל״ז, תשנ״ח]
(א)
(בוטלה).
(ב)
לשכת שירות התעסוקה [במקור: לשכת העבודה] תתן לתובע אישור לפי הטופס שבתוספת החל מ־5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
(ג)
תביעה לגמלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים־עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק.
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
המצאת אישורים על ידי לשכת שירות התעסוקה [במקור: לשכת העבודה] [תיקון: תשל״ד, ס״ח תשל״ז]
אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת שירות התעסוקה [במקור: ללשכת העבודה], ולשכת שירות התעסוקה [במקור: ולשכת העבודה] תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה־15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ט]
(בוטלה).
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בטבת תשל״ג (1 בינואר 1973).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1973“.
[תיקון: תשל״ד]
תוספת
(תקנה 17(ב))
אישור על תקופת אבטלה בהתאם לפרק ו׳1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968
[תיקון: ס״ח תשל״ז]
(הטופס הושמט)
ד׳ בכסלו תשל״ג (10 בנובמבר 1972)
- יוסף אלמוגי
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.