תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים)
תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים) מתוך
תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים), 1936
תקנות שהתקין הנציב העליון עפ״י סעיף 19.
ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1081; 1940, תוס׳ 2, 798; 1947, תוס׳ 2, 537; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50; ק״ת תשי״ח, 1235.
בתוקף הסמכויות המסורות לי בסעיף 19 מפקודת מחלות הבהמות, 1926, התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:–
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. בהתאם לפקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1948, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. לפי הודעת פקידי־הממשלה (שינוי תארים) (תיקון תוספת), 1947, במקום ”פקיד ויטירינארי ראשי“ יבוא ”מנהל שירותי הויטירינאריות“. לפי הודעה בדבר שינוי תארו של פקיד וטרינרי (ק״ת תשי״ח, 1235), במקום ”פקיד וטרינרי“ יבוא ”רופא וטרינרי ממשלתי“.
השם
תקנות אלו תקראנה ”תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים), 1936“.
פירוש [תיקון: תש״ט]
בתקנות אלו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בהמות“, חוץ אם נאמר בפירוש, אחרת, פירושן בקר, כבשים, עזים, ושאר בהמות מעלות גרה, סוסים, פרדות, חמורים וחזירים.
”בקר“, פירושו, פרים, שורים, פרות, עגלות, פרות מעוברות ועגלים.
”עופות“, פרושם, עופות בית, ברוזים, אוזים, תרנגולי־הודו ויונים.
”נמל“, כולל מקום.
הטלת התקנות [תיקון: תש״ח]
הוראות תקנות אלה תחולנה על כל ספינה שמובילין בה בהמות או עופות לצורך הכנסתם לישראל, או הוצאתם הימנה.
בתנאי שהוראות תקנות 4(1)(ב), 6(1)(2) ו־(3), 7(1) ו־(9) לא תחולנה על ספינות הנושאות בהמות לשם הכנסתן לישראל, בנסיעה הנמשכת בדרך כלל פחות משמונה עשרה שעות.
חלקי הספינות שמותר להשתמש בהם
(1)
אסור להסיע בהמות –
(א)
על יותר משלשה ספונים; או
(ב)
על כל ספון שאיננו סגור כלו מכל צדדיו ומכוסה למעלה בספון קבוע אלא שבימים שבין 1 במאי ועד 30 בספּטמבר, ועד בכלל, מותר להוביל את הבהמות על גבי ספון מוגבה פתוח בתנאי שקבועותיו יהיו עד כמה שאפשר בהתאם לפירוטים המתוארים בתוספת הראשונה לתקנות אלה; או,
(ג)
במדפים הערוכים אחד ע״ג השני על כל ספון או ע״ג איזה מבנה עראי בספון; או
(ד)
בכל סוכה שע״ג תא שבו מוגבלות שאר בהמות, אך בשום מקרה אחר אסור להסיען ע״ג סוכות שגובה גדרותיהן עולה על 45 ס״מ מהספון ואשר לא התקינו בהן אמצעי גישה אחרים לחלל שמתחת; או
(ה)
בתחתיתה של כל ספינה שאין לה חלל מספיק בין ספונה וקרקעיתה כדי לאפשר לבהמות לעמוד זקופות במצבן הטבעי בריוח של 30 ס״מ לפחות בין החלק הגבוה ביותר של אותן הבהמות כשהן עומדות, והספון ממעל; או
(ו)
בכל חלק אשר אם תעמודנה בו עלולות הן להפריע להנהלה המתוקנת של הספינה או לאורורה או לבטחונה.
(2)
בהמות כשהן נמצאות בספינה צריך להגן עליהן יפה בפני היזקות או סבל יתר וצריך שלא תפגענה מן האויר ושהמים לא יחדרו אליהן.
(3)
מובילים עופות רק ע״ג הספון הפתוח שיהא סגור היטב בצדדיו ומכוסה במפרשי קנבוס כדי שהעופות יהיו מוגנים די הצורך בפני מזג האויר והים.
[תיקון: 1940]
(בוטלה).
מכלאות, ארגזים וקבועות בספינות.
(1)
יש להוביל את כל הבהמות במכלאות אלא אם כן הן נתונות בתוך ארגז, תבה, או כלי־קבול מתאים אחר. כשמשתמשים לצורך זה בארגז, בתבה או בכלי קבול אחר, יש לסגרם או לקבעם באופן שהים או תנועות הספינה לא יוכלו להזיזם ממקום ותהיינה בנויות וקבועות בצורה כזו שתאפשר לחדירתה של כמות מספקת של אויר נקי לכל הבהמות המובלות ולהבטיח אמצעי הגנה כאותה ההגנה ונתנת לבהמות המובלות במכלאות.
אין להניח ארגזים, תבות או כלי־קבול אחרים שיש בהם בהמות אחד ע״ג השני.
(2)
אורכה של כל מכלאה לא יעלה על 335 ס״מ (מפנים ומאחור) ורחבה לא יהא יותר מ־275 ס״מ, כל מכלאה צריכה להבנות בצורה ובחמרים חזקים שיאפשרו להם לעמוד בפני פעולות מזג האויר ולכובד הבהמות הנזרקות לעומתה.
כשהבהמות מובלות על גבי סוכה פתוחה צריכות הקבועות להתאים להוראות שבתוספת הראשונה המצורפת לתקנות אלו.
(3)
כדי שרגליהן של הבהמות לא תמעדנה יש להתקין ברצפת כל מכלאה כפיסים מתאימים או מדרכים טובים לכפות הרגלים הקשורים יפה לספון באמצעים מתאימים, ולפזר על גבי הרצפה כמות מספקת של חול, נסורת או חומר מתאים אחר.
(4)
יש לגדור יפה ובצורה בטוחה כל חלק מחלקי האניה או מקבועותיה העלולים לגרום נזק, או סבל שלא לצורך לבהמות, וכל המכלאות צריכות להיות חפשיות לחלוטין מכל מעצורים.
(5)
את העופות יש להוביל בארגזים, שמדותיהם צריכות להיות בהתאם לפירוטים הנתנים בתוספת השניה לתקנות אלו. יש לקבוע את הארגזים המשמשים להובלת עופות באופן שהים ותנודות האניה לא יוכלו להזיזם ממקומותיהם ובנויים ומניחים באופן שהעופות יקבלו כמות מספקת של אויר זך.
אפשר להניח את הארגזים המשמשים למטרות הנזכרות לעיל אחד ע״ג השני בתנאי שהגובה הכללי של הארגזים אחרי היותם מונחים ע״ג הספון אחד ע״ג השני לא יעלה על 3 מטרים.
החלל הדרוש לבהמות ולעופות [תיקון: תש״ח]
(1)
כדי לאפשר לבהמות הנמצאות במכלאה לאכול בנחת ולנוח במשך הנסיעה יש להתקין בכל מכלאה מרחב מספיק.
המרחב המינימלי הדרוש לכל בהמה צריך להיות 75 ס״מ ברוחב לבהמה ממשפחת הבקר שמשקלה יותר מ־450 ק״ג, וששים ס״מ ברוחב לבהמה ממשפחת הבקר שמשקלה הוא פחות מ־450 ק״ג. אולם מקום שמובילים בהמה אחת לחוד המרחב המינימלי צריך להיות 90 ס״מ. מדות אלו צריכות להיות מפנים ומאחור.
(2)
בספינות הנושאות בהמות לשם אימפורט [יבוא] לישראל, בנסיעה הנמשכת בדרך כלל פחות משמונה עשר השעות יש ליחד חלל מספיק כדי לאפשר לבהמות המובלות, לאכול ולנוח מתוך הרוחה ולפזר ע״ג הרצפה כמות מספיקה של חול ושאר חמרים כדי שרגליהן של הבהמות לא תמעדנה.
(3)
יש להניח בין כל שתי שורות של ארגזים המכילים עופות ריוח של מטר אחד לפחות ברוחב וזה כדי להאכיל את העופות הנמצאים בארגזים ולהשקותם כדבעי.
מטען יתר
אין להעמיס על הספינה מטען יתר על המדה בכל חלק מחלקיה שיהיו בו כדי לגרום היזק או צער שלא לצורך לבהמות הנמצאות בו.
מעברים
יש להתקין בין כל שתי שורות של בהמות ובפני כל שורה בודדת של בהמות, מעבר תמידי ברוחב של 90 ס״מ, מלבד בקצה המעברים הנמצאים לפני האניה ואחוריה, ובאותם המקומות שבהם נמצאים מעצורים שארכם פחות מ־90 ס״מ, מותר להוריד את הרוחב המינימלי של המעבר ל־45 ס״מ. כמו כן צריך להתקין מעבר לרוחב האניה שרוחבו המינימלי יהא 45 ס״מ ומעבר זה יהא מחובר למעברים החצוניים והפנימיים של כל מחלקה. לשם כך מותר להשתמש בדלת האניה המשמשת לשם מעבר ממכסה אחד לשני, כמעבר לרוחב האניה. כל המעברים צריכים להיות פנויים מכל מכשול פרט למקרים הנזכרים לעיל.
אורור [תיקון: 1947]
יש לספק אורור מיוחד לכל תא שבכל ספון ונוסף לאורור הבא מן המעברים לרוחב האניה יש להתקין לכל תא אמצעי אורור מכניים, ע״י מניפות חשמליות או מכשירים אחרים שיש בהם כדי להחליף את האורור לחלוטין אחת לשלשה רגעים. ואילו בתאים הסגורים שבספון הראשי או ממעל לו מתירין איורור טבעי אם מצב הדברים מצריך זאת ואם תתקבל הסכמתו של מנהל שירותי הויטירינאריות [במקור: הפקיד הויטרנרי הראשי].
אור
כל חלקי הספינה שבהם עוברות הבהמות או שבהם הן כלואות ובכל חלקי הספינה שבהם מובלים העופות צריכים להיות מוארים דים כדבעי. ובכל זמן יש לספק אור מספיק כדי שאפשר יהא לטפל כדבעי בבהמות ובעופות. את המאורות יש לקבוע במרחק של ששה מטרים בין מנורה למנורה וכל מנורה צריכה להיות לא פחות מ־40 וטים, כשקרשים או מכשולים אחרים מכסים את האור יש לקבוע מנורות נוספות.
אוכל ומים
(1)
יש לספק כמות מספיקה של אוכל מתאים ומים כדי להאכיל ולהשקות כדבעי את כל הבהמות והעופות המובלים, ויש להביא בחשבון את האפשרות של אחור בלתי צפוי בנסיעה מחמת מזג האויר או גורמים אחרים. יש להתקין מחסנים שיעמדו בפני מזג האויר לשם החסנת המזון.
(2)
יש להתקין ברצפה של כל מכלאה או אותו חלק הספינה שבו מובלות הבהמות אבוסים מתאימים שגובהם יהיה לא פחות מעשרים ס״מ, את אבוסי הצאן והחזירים יש לשמור באופן שהמים לא יחדרו לתוכם.
סגירת הבהמות
יש לקשור היטב את הצאן, בראשו או בצוארו בצורה שלא תגרום לו צער שלא לצורך, ובאופן שתעמודנה לרוחב הספינה ממול למעברים.
הבדלת המשלוחים המעורבים [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
יש להוביל את סוגי הבהמות דלקמן במכלאות מיוחדות. לפי סוגיהם, דהיינו, בקר, כבשים, עזים, חזירים, סוסים, פרדות וחמורים. בתנאי כי ספינה הנושאת בהמות לאחד מנמלי ישראל, בנסיעה הנמשכת בדרך כלל פחות משמונה עשרה שעות, מותר להוביל את הבהמות מהסוגים הנזכרים לעיל אך בחלקים מיוחדים של ספינה זו או במכלאות מיוחדות בהתאם לסוגיהן.
(2)
יש להוביל את סוגי העופות דלקמן, בארגזים נבדלים בהתאם לסוגיהם דהיינו, עופות־בית, תרנגולי־הודו, בר־וזים, אוזים, ויונים.
מבואות מעברים וכו׳
(1)
דלתות־כניסה, מעברים, כלובים ושאר מכשירים, וכן כל חלקי הספינה המשמשים להטענתן, לפריקתן, או להעברתן של הבהמות צריכים להיות בנויות באופן שלא יגרמו כל היזק או צער מיותר לבהמות.
(2)
יש להתאם דלתות מעבר בגובה של לא פחות ממאה ושבעים סנטי״מ וברוחב של לא פחות ממאה וחמשים סנטימטרים וצריך להתקינן בצדי האניה מעל הספון הראשי עד כמה שאפשר בצורה שתאפשר את נהיגתן של הבהמות לאורך הספון, הרחק ממפתחי אניה (בין מכסה למכסה) ומשאר מפגעים.
(3)
כשיש צורך, יש להמציא בני לויה לבהמות כדי לאפשר לשמשים להגיע לאותם המקומות התפושים ע״י הבהמות למטה, שלא דרך פתחי האניה הראשיים כשפתחים אלה הם סתומים.
שמשים
(1)
נוסף לעובדי האניה הדרושים לעבודה באניה, יש להוביל מספר מספיק של שמשים כדי לטפל בבהמות ובעופות כדבעי.
(2)
יש לספק לשמשים אלה חדרים נקיים ומתאימים.
תעול
(1)
יש להתקין סידורים מתאימים לצורך ניקוזם של השתן ומי הרצפה, מכל חלקי הספינה שמשתמשים בהם להובלת בהמות. בסיפון הראשי צריך להתקין מרזבים מספיקים כדי שאפשר יהא להזרים את השתן ומי הרצפה אל מחוץ האניה.
(2)
לצורך הזרמת השתן והמים שמשתמשים בהם לשטיפת הסיפונים בכל האגפים שמתחת לסיפון הראשי יותקנו גיגיות, חביונות בורות ושאר אמצעי הזרמה.
מכשירי כיבוי ושטיפה של הסיפון
יש לספק שירות מים מתאים לצורך כיבוי שרפה ולצורך שטיפתם של כל המקומות שנמצאים בהם בהמות ועופות.
הטפול בבהמות בהמצאן בנמל [תיקון: 1947, תש״ח, תש״ט]
(1)
אסור להסיע כל בהמה בסירה בזמן הבאתן של אותן בהמות לישראל, או הוצאתן הימנה, אלא אם כן נתאשרה אותה סירה למטרה זו ע״י פקיד הנמל.
(2)
המספר המקסימלי של בהמות שמותר יהא להסיען על כל סירה פורקת יקבע ע״י פקיד הנמל.
(3)
כל סירה המשמשת לצורך הסעתן של בהמות לספינה או הימנה בזמן הוצאתן של אותן בהמות לישראל, או הוצאתן מישראל, צריך לפזר עליה זיפזיף או חול כדי שרגליהן של הבהמות לא תמעדנה.
(4)
זיפזיף או חול יפוזרו באותם חלקי הסיפון או חלק אחר של ספינה העומדת לטעון או לפרק בהמות, כשאותן בהמות תורמנה או כשינהגו בהן בצורה אחרת כדי שרגלי הבהמות לא תמעדנה.
(5)
אין להרים או להוריד בהמה במשך עליתם או הורדתם של נוסעים, אלא בעזרת שקי־קנבוס או תבת־הנפה או ערישה המאושרים ע״י פקיד הנמל.
(6)
עם טלטולה של כל בהמה לנמל בישראל, בזמן הכנסתן או הוצאתן של אותן בהמות, מותר להשתמש רק באותה צורת המלמד שיורשה מטעם מנהל שירותי הויטירינאריות [במקור: הפקיד הויטרנרי הראשי], ואין להלקות את הבהמה במקלות.
מכשירי המתה מאושרים [תיקון: 1947, תשי״ח]
כל ספינה שמובילים בה בהמות יהא בה מכשיר המתה מאושר ע״י מנהל שירותי הויטירינאריות [במקור: הפקיד הויטרנרי הראשי]. צריך שהמכשיר יהא בכחו לפלוט כדור או חגורת מחנק ומחובתו של הבעל והקברניט של ספינה זו לדאוג לכך שיהיו בספינה מכשיר זה יחד עם כמות מספקת של כדורים.
המכשיר והכדורים ימסרו לרופא וטרינרי ממשלתי [במקור: לפקיד הויטרינרי] לכשידרוש לעשות כן.
בהמות פצועות
בהמה שרגלה שבורה או שנפצעה בצורה אחרת, על קברניט הספינה לצוות להמיתה מיד במכשיר המתה מאושר, חוץ אם נוכח שמותר להשאירה בחיים, ולהוציאה מן הספינה בלא התאכזרות. והאדם הממונה על הבהמה יודיע מיד לקברניט הספינה על הפצע.
בהמות שמתו בימי הנסיעה [תיקון: תש״ח, תש״ט, תשי״ח]
בהמה שהועלתה על הספינה לצורך הורדתה בישראל, ומתה או נשחטה בימי הנסיעה, על קברניט האניה להודיע מיד על המקרה לרופא הוטרינרי הממשלתי [במקור: לפקיד הויטרינרי] שבנמל. לכשתגיע האניה למקום הורדתה בישראל, לא תועלה נבלת הבהמה ליבשה ולא תוצא מן הספינה בלא רשיון בכתב מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי [במקור: הפקיד הויטרינרי].
דו״חות על מקרי אסון [תיקון: תשי״ח]
קברניט הספינה שמובילים בה בהמות יערוך רשימה מכל הבהמות שמתו, או שהומתו, או נפצעו קשה בהיותן באותה ספינה, ובסוף כל מסע ימסור דו״ח לרופא הוטרינרי הממשלתי [במקור: לפקיד הויטרינרי] שבנמל ההורדה, ובדו״ח זה יציין את המספר הכללי של כל סוג של בהמות שהועלו בנסיעה. ואם מתה או הומתה או נפצעה איזה בהמה, בימי הנסיעה, ואם כן, כמה הומתו או מתו או נפצעו, וסבת מיתתה המתתה או פציעתה.
הסעת בהמות פסולות מים [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
אסור לקברניט הספינה להרשות להעלות לספינה כל בהמה לצורך הסעתה לכל נמל בישראל או הימנו, אם בגלל רפיונה, מחלתה, עיסותה או כל סבה אחרת אי אפשר להובילה בלא לגרום לה סבל יתר במשך ימי המסע שעומדים לערוך.
(2)
אסור לקברניט הספינה להרשות להעלות לספינה כל בהמה מעוברת לצורך הסעתה לכל נמל בישראל, או הימנו, אם יש יסוד להניח שהבהמה תמליט במשך ימי המסע.
הצהרה מאת קברניט הספינה [תיקון: תש״ח, תש״ט, תשי״ח]
אסור להרשות להעלות ליבשה בכל נמל בישראל, כל בהמה או עוף כל עוד לא תמסר לרופא הוטרינרי הממשלתי [במקור: לפקיד הויטרנרי] שבנמל הצהרה החתומה ע״י קברניט הספינה האומרת כי בהמות ועופות אלו הוחזקו על גבי הספינה כפי שנקבע בתקנות אלו וכי מלאו אחרי הוראות תקנות אלו בקשר עם הטפול בבהמות ובעופות שעל גבי הספינה.
עברות
הקברניט, הבעל או הסוכן של כל ספינה או סירה הטוענים או מובילים או מפרקים כל בהמה או עוף שלא בהתאם לתקנות אלו, יאשם בעברה על פקודת מחלות הבהמות, 1926.
תחלת התוקף
תקנות אלו תקבלנה תוקף ביום הראשון בינואר, 1937.
התוספת הראשונה
תקנות 4(1)(ב) ו־6(2).
פירוטי הקבועות להובלת בהמות על סיפונים עליונים פתוחים.
1.
מדות הדירים
מדות הדירים מבפנים תהיינה כדלקמן:–
| אורך (פנים ואחור) | רוחב | גובה (מן הספון עד התקרה) | |
|---|---|---|---|
| מקסימום | 335 ס״מ | 275 ס״מ | — |
| מינימום | 90 ס״מ | 245 ס״מ | 200 ס״מ |
קרשי החזה וקרשי המחיצה המאוזנים יהיו בגובה 115 ס״מ מן הספון.
קרשי המחיצה המאונכים יתרוממו מן הספון עד התקרה.
2.
מבנה הדירים
הדירים יהיו מכלאות בעלות ארבעה צדדים, ויהיו מורכבים מעמודים, קרשי מחיצה, קרשי חזית וקיר אחורי, וגג על כולם.
3.
זויות חזית לדירים
זויות הדירים תהיינה עשויות מעץ אורן, בגודל 15 ס״מ על 10 ס״מ, מחוברות לצד החיצוני של עמודי החזית כשצד ה־15 ס״מ הוא במצב מאונך, ותהיינה מחוברות לספון בברגים ואומים בני 15 מ״מ או ביתדות מבורזות, שיהיו מרוחקים זה מזה 170 ס״מ; ואילו, אם הספון עשוי עץ, תהיינה הזויות מחוברות בברגי עגלות שיהיו מרוחקים זה מזה 85 ס״מ, בערך.
4.
הזויות האחוריות
זויות אחוריות שתהיינה עשויות חמרים דומים לחמרים שישמשו לזויות החזית, מאותו גודל, ומחוברות לספון באופן דומה לאלה, תחוברנה לצדם החיצוני של העמודים האחורים. בזויות האחוריות יהיו חורים בגודל 13 ס״מ על 5 ס״מ, עשויים בכל מקום שיהיה צורך בכך כדי לאפשר את הניקוז לתוך אמות המים. ישנה דרך אחרת, והיא לחבר את רגלי העמודים האחוריים אל הספון באזני זויות.
5.
עמודי החזית של הדירים
עמודי החזית של הדירים יהיו עשויים מעץ אורן ברוחב 15 ס״מ על 10 ס״מ, וצד 15 הס״מ יהיה לצד הקדמי והאחורי. את רגלי העמודים יש לחבר אל הזויות בברגים ואומים בני 15 מ״מ, ואת ראשי העמודים יש לחבר אל קורת הגג בברגים ואומים בני 13 מ״מ, אחד דרך קורת האורך ואחד דרך קורת הגג. העמודים יהיו מרוחקים זה מזה 170 ס״מ במרכזם. רצוי שעמוד החזית יהיה יותר גבוה כדי להיות לגג שיפוע מתאים לצד ירכתי האניה.
6.
העמודים האחוריים של הדירים
העמודים האחוריים של הדירים, יהיו עשויים מעץ אורן אדום של 15 ס״מ על 10 ס״מ, וצד 15 הס״מ יהיה לצד הקדמי והאחורי. את רגלי העמודים יש לחבר בברגים ואומים בני 15 ס״מ אל זויות השפוע או לאזני זויות, ואת ראשי העמודים יש לחבר אל קורת הגג בברגים ואומים בני 13 מ״מ, אחד דרך קורת האורך ואחד דרך קורת הגג. נוסף על כך יהיו העמודים האחוריים מחוברים יפה למעקה האניה בברגים ואומים בני 15 מ״מ. העמודים יהיו מרוחקים זה מזה במרכזם 170 ס״מ.
7.
קורות האורך
יש להתאים קורות־אורך בנות 10 ס״מ על 7.5 ס״מ, לאורך קצותיהם העליונים של העמודים הקדמיים והאחוריים, 15 ס״מ, מתחת לגג. קורות צריכות להמשך לכל אורך הדיר ומחוברות לכל עמוד בברגים ואומים בני 13 ס״מ.
8.
קורות גג
קורות גג צריכות להיות בנות 15 ס״מ על 10 ס״מ (15 ס״מ בצד המאונך), מרוחקות זו מזו 170 ס״מ ומחוברות בברגים לכל עמוד חזית ועמוד אחורי, והן צריכות לבלוט מעל לעמודי החזית 45 ס״מ לצד האניה.
9.
הגג
הגג יהא עשוי עץ, קרשי עץ אשוח בני 38 מ״מ בעלי שפות וחריצים, וקרשים יהיו מתוחים לכל אורך קורות הגג וכל קרש יהא חתיכה שלמה, (ראה פסקא 20 מתוספת זו).
10.
הקיר האחורי
הקיר האחורי יהא מעצי אשוח בני 38 מ״מ, בעלי שפות וחריצים, וימשך מעל לראש זוית השיפוע האחורית, לכשישנן, עד לגובה של 135 ס״מ מעל לפני רצפת הדיר, ויהא מחובר לצדיהם הפנימיים של העמודים האחוריים.
דיר שאין בו זויות שיפוע אחוריות, יש להשאיר לגביו ריוח של 5 ס״מ בין תחתית הקיר ורצפת הסיפון לצרכי ניקוז.
נוסף על כך, יש לסדר קיר חיצוני מעצי אשוח בני 5 ס״מ, בעלי שפות וחריצים, ממעקה האניה לגג, שיהיה מחובר לצדדים החיצוניים של העמודים האחוריים. (ראה פסקא 20 מתוספת זו).
11.
גישה לפתיחת ולאחורי שפכים
יש להשאיר מספר מספיק של פתיחות פנויות מדירים, כפי שייקבע ע״י הרשות המוסמכת לקביעת קרשים חדשים, לצורך פינוי המים משטח הספון, ויש להשאיר לפני אחת הפתיחות מקום פנוי ברוחב של לא פחות מ־115 ס״מ שיהוה מעבר לצורך טעינה ופריקה.
אמות המים תהיינה פנויות מחיבורים, ויש לעשות סידורים מתאימים לצרכי גישה לחורי השפכים כדי שיוכלו לנקותם בשעת הצורך.
12.
קרשי החזית
קרשי החזית יהיו מורכבים כדלקמן:–
(א)
קרשי חזה מעץ אורן לבן או מעץ מתאים אחר, 25 ס״מ על 65 ס״מ, והשפה העליונה של הקרש תהא 115 ס״מ מעל לרצפת הדיר; הקרשים יהיו מחוברים לצדם החיצוני של עמודי החזית בברגים ואומים בני 15 מ״מ;
(ב)
קרש תחתון מאותו חומר ומאותה מדה, ומחובר לעמודי החזית באותו אופן, באופן שהשפה התחתונה תהא מונחת על הזוית של עמוד החזית.
במרכזם של קרשי החזה יש לנקוב חורים בעלי קוטר של 38 מ״מ ברוחים מתאימים לצורך השחלת חבלי הראש.
13.
קרשי הקצוות וקרשי מחיצה
בכל קצה של כל שורת דירים, לרבות מקומות המעבר לפתיחות השפכים של רוחב האניה, יש לשים קרשים מאוזנים כדלקמן:–
הקרש העליון יהא בן 22 ס״מ, ברמה אחת עם קרש החזה; הקרש התחתון יהא 38 ס״מ על 6 ס״מ, ומותאם סמוך לספון האניה. קרשים אלה יהיו מיטלטלים ומותאמים בתוך בקעים או חריצים המחוברים לעמודי החזית ולעמודים האחוריים. המחיצות שבין הדירים תהיינה עשויות משני קרשים מאונכים בני 23 ס״מ על 63 ס״מ, מושמים זה על יד זה ומותאמים לתוך צמידי ספון האניה או ברצפת הדיר ומחוברים בראשם לקורות הגג ע״י קישורי ברזל או בריחים.
14.
ריצוף
אם הספון הוא מברזל או מפלדה, יש להתקין אדני רצפה לצורך קרשי הרצפה. אדנים אלה יהיו עשויים מקרשים בעובי של 38 מ״מ, ומחוברים למוטות בני 7 וחצי ס״מ על 7 וחצי ס״מ מרוחקים זה מזה לא יותר מ־90 ס״מ, ולכל דיר תהא אדן רצפה משלו. אדן הרצפה תכסה את כל רצפת הדיר לעשות בו חריצים במקומות הנחוצים לצרכי ניקוז.
15.
מוטות או סוגרי אבוסים
יש להתקין לכל דיר סוגרי רצפה שיונחו בכיוון האורך של האניה. אורך הסוגרים יהא כאורך הדיר, מחוץ לריוח של 7 וחצי ס״מ בכל קצה לצרכי ניקוז. בכל דיר יהיו ארבעה סוגרים, עשויים מעץ בוקיצה או מעץ מתאים אחר, 6 וחצי ס״מ על 6 וחצי ס״מ. עם חריצים בשפתם העליונה. דירים שרחבם הוא 245 ס״מ יש לסדר בהם את סוגרי הרצפה כדלקמן:–
הראשון יהא מרוחק 38 ס״מ פנימה מקרש האורך התחתון שבחזית הדיר;
השני יהא מרוחק 38 ס״מ מראשון;
הרביעי יהא מרוחק 30 ס״מ מהקיר האחורי של הדיר;
והשלישי יהא מרוחק 38 ס״מ מהרביעי.
בדירים שרחבם יותר מ־245 ס״מ, יש לסדר את הריוח שבין הסוגרים באופן יחסי לרחבם.
את סוגרי הרצפה יש לאמץ יפה לרצפת עץ, או לאדני העץ המיטלטלים לכשישנם, בברגי G.I. ואם הרצפה עשויה מלט יש לאמצם באזני זויות או באופן אחר.
16.
איבוסים
קרש בגובה של 20 ס״מ ובעובי של 7 וחצי ס״מ, שארכו הוא ככל אורך הדיר יחובר לצד הקדמי של מוט־הרצפה הראשון ויהיה צד אחד של אבוס, וזוית החזית וקרש־החזית התחתון יהוו את הצד השני של האבוס. את קצות האבוס יש לסגור כדבעי.
17.
פתחי מעבר
לצרכי טעינה ופריקה צריך שיהא מקום גישה כדלקמן ברמה אחת עם הסיפון לצד האניה בסיפון הטעינה:– המעקה שבו נמצאות פתיחות השפכים שממול למעבר בן 115 הס״מ (המוזכר בפסקא 11 מתוספת זו) ייחתך כדי להוות דלת ברוחב 115 ס״מ, המסתובבת על צירים והנפתחת כלפי חוץ. הקיר החיצון במקום זה יהא אף הוא תלוי על צירים, וכל זה יהא מחוזק כדבעי כדי לתקן את ההחלשה הבאה מן התלות בצירים. לדלתות הצירים יהיו אמצעי ביטחון מספיקים מחוץ לצירים.
18.
דרכי גישה, מורדות, וכו׳
לכל מקומות הגישה לדירים יש להתקין מוטות כפי שנקבע בנוגע לדירים בפסקא 15 מתוספת זו. במקום שיש צורך בכך, יש להתקין גם מורדות, ברוחב של לא פחות מ־90 ס״מ ולא יותר מ־105 ס״מ, בעלי שיפוע של לא יותר מ־1 ל־2. למורדות אלה יש להתקין מוטות עשויים מעץ בוקיצה או מעץ מתאים אחר, בני 7 וחצי ס״מ על 7 וחצי ס״מ, מרוחקים זה מזה 30 ס״מ במרכזם, ומורחקים 23 ס״מ מכל קצה.
19.
ספינות בעלות סריגים פתוחים במקום מעקה
ספינות שיש להן סריגים פתוחים במקום מעקה, יש לעשות בהן את הסידורים דלקמן:– את העמודים האחוריים בני ה־15 ס״מ על 10 ס״מ יש לשים על יד הסריגים מבפנים, וגב בן 10 ס״מ על 7 וחצי ס״מ (10 ס״מ באורך, בכיוון האורך של האניה), שיותאם להקיף את הסריגים, יושם מצדם החיצוני של הסריגים מול העמודים האחוריים. חתיכות הגב צריכות להשתרע מן הספון עד לגג, ותהיינה מחוברות לעמודים האחוריים בששה ברגים ואומים בני 15 מ״מ, והאומים צריכים להיות כלפי חוץ. הקיר החיצוני בן ה־5 ס״מ, ימשך מן הגג עד לספון.
בנוגע לשאר הענינים יהיו הסידורים והחיבורים בדרך כלל כפי שנקבע לעיל.
20.
ביצור הדירים
בסידור הדירים יתחשבו עם המחסה הניתן ע״י המבנים שבצדיהם, לכשישנן, והקיר החיצוני והגג יהיו, עד כמה שאפשר, בקו המשך אחד עם צדיהם וספוניהם של אותם מבנים.
אם אין מדור־מלחים על הספון, לא יהא הקצה הקדמי של הדירים קרוב לחרטום האניה מהחלק העשירי מאורך האניה, ויש להתקין מצד הקדמי של הדירים שובר גלים בגובה 90 ס״מ במרכזו ו־45 ס״מ בקצותיו שיהא נוטה לאחוריו בשיפיע כלפי צדי האניה. שובר הגלים ימשך ממעקה למעקה ויהא די חזק לעמוד בפני פעולות מי הים. נוסף על כך יהיו הקצוות הקדמיות של הדירים הקדמיים בספון הקדמי מכוסים בקרשים סמוכים זה לזה מן הספון עד הגג. הקרשים יהיו בעובי של לא פחות מ־5 ס״מ, וימשכו מירכתי האניה עד לעמודי החזית ומאומצים במעצורי ברזל אלכסוניים. 7 וחצי ס״מ על 13 מ״מ, מחוברים לספון ולראשי העמודים.
אם אין שובר גלים במכסה האחורי של האניה, יש לבנות את קצות הדירים האחוריים באופן דומה לזה.
21.
מים חיים
יש להתקין צנורות מים חיים לאורך הספונים, ולהתקין להם ברזים וגיגיות כדי הספקת די מים בכל עת לכל הבהמות המובלות באניה.
22.
סידורים בשביל כבשים וחזירים
כשמובילים כבשים על ספונים פתוחים במשך חדשי הקיץ, יש להתקין בשבילם אותם הסידורים הקבועים לעיל אלא קרשי המחיצה המאונכים המשמשים לחלוקת הדירים, יש להתאים קרשים מאוזנים בתוך חריצים, מחוברים בברגים אל עמודי החזית ולעמודים האחוריים מבעד לקיר האחורי. קרשים אלה יהיו בעובי 38 מ״מ ויתרוממו לגובה של לא פחות מ־90 ס״מ מרצפת הדיר. אין הכרח שקרשים אלה יהיו סמוכים זה לזה, אולם אפשר לקבוע יתדות בשפה התחתונה של כל קרש, אחת בכל קצה ואחת באמצע, כדי להתאימם לגובה הדרוש. באופן דומה לזה יש לסגור את הריוח שבין קרשי החזה והקרשים התחתונים הקדמים.
התוספת השניה
(תקנות 6(5)).
פירוטים ובנין בתי קיבול להובלת עופות.
1.
בית קיבול לא יהא יותר מבן שתי קומות.
2.
בית קיבול בן קומה אחת –
(א)
לא יהא שטח הרצפה שלו יותר משני מטרים מרובעים; בתנאי שכל בית קיבול כזה ששטח הרצפה שלו הוא יותר ממטר מרובע אחד יהא מחולק לשני תאים ששטח הרצפה שלהם הוא שוה, וכן
(ב)
לא יהא גבוה מבחוץ יותר מ־50 סנטמטרים, אולם אם הוא מכיל תרנגולי הודו יהא גבהו לא יותר מ־65 סנטימטרים.
3.
בית קיבול בן שתי קומות –
(א)
לא יהא שטח הרצפה שלו בכל קומה יותר ממטר מרובע אחד, וכן
(ב)
לא יהא גבוה מבחוץ יותר ממטר אחד, אולם אם הוא מכיל תרנגולי הודו יהא גבהו לא יותר ממטר אחד ו־30 סנטימטרים.
4.
הגובה הפנימי של כל קומה המשמשת למיני העופות דלקמן יהא כדלהלן: –
5.
שטח הרצפה למיני העופות דלקמן יהא כדלהלן:–
6.
בית קיבול יהא בנוי באופן שיאפשר אורור מספיק ושיגן על העופות מחבלה ע״י הוצאת הראש, הרגלים או הכנפים דרך הגג, הרצפה או הקירות של אותו בית קיבול.
7.
בית קיבול צריך להיות חזק ומוצק במידה שיהא בטוח כי הגובה הפנימי המוזכר בפסקא 4 מתוספת זו, וכי שטח הרצפה המוזכר בפסקא 5 מתוספת זו יהא עומדים וקיימים בכל תנאים שהם.
20 באוקטובר, 1936.
- בפקודת הוד מעלתו,
י. התורן הול
המזכיר הראשי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.