תקנות בתי הסוהר
תקנות בתי הסוהר מתוך
תקנות בתי הסוהר, תשל״ח–1978
ק״ת תשל״ח, 1958; תש״ם, 613, 1909; תשמ״א, 318; תשמ״ב, 210, 1339; תשמ״ג, 898; תשמ״ד, 689; תשמ״ו, 375, 452; תשמ״ז, 392, 981, 1064; תש״ן, 173; תשנ״ה, 257, 503; תשנ״ו, 604; תשנ״ט, 732; תשס״א, 61, 329; תשס״ב, 186; תשס״ג, 302; תשס״ה, 222; תשס״ז, 577; תשס״ח, 37; תשס״ט, 287; תשע״א, 96; תשע״ג, 1149; תשע״ד, 27.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 113 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971 (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
חלק ראשון – אסירים
פרק א׳: ועדת קבלה
הגדרות [תיקון: תשנ״ו]
בתקנות אלה –
”ממונה על החקירה“ – קצין משטרה הממונה על החקירה שדרגתו מפקח ומעלה;
”עצור“ – אסיר פלילי שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
ועדת קבלה [תיקון: תשנ״ו]
ליד כל בית סוהר תהיה ועדת קבלה, אלא אם קבע הנציב אחרת; חברי הועדה יהיו נושאי משרות שקבע הנציב.
תפקידי הועדה
הועדה תראיין כל אסיר סמוך למועד קבלתו בבית הסוהר, תקבע את מקום החזקתו בתחומי בית הסוהר ותשבץ אותו בעבודה המתאימה לו.
החלפת מקום עבודתו והחזקתו של אסיר
רשאי מנהל בית הסוהר להחליף את סוג עבודתו של אסיר ואת מקום החזקתו אם ראה צורך בכך ויביא בפני הועדה את נימוקיו.
בדיקה וחיסון
כל אסיר חייב, סמוך לקבלתו ובכל עת שיידרש, להיבדק בדיקה רפואית, לרחוץ גופו ולקבל זריקות חיסון, זולת אם הורה הרופא הוראה אחרת; סירב האסיר לפעולה מן הפעולות האמורות, מותר להשתמש במידת הכוח הדרושה כדי לבצע אותה.
זיהוי
אסיר חייב, על פי דרישתו של סוהר או שומר, למסור טביעת אצבעותיו, להצטלם ולהיבדק לשם רישום סימני זיהוי אחרים לפי הצורך.
החזקת עצורים [תיקון: תשנ״ו]
עצורים יוחזקו בנפרד מאסירים אחרים.
הפרדת עצורים שטרם הוגש נגדם כתב אישום [תיקון: תשנ״ו, תשע״ד]
ממונה על החקירה, רשאי, לאחר שהתייעץ עם קצין אגף חקירות מרחבי, ראש לשכת חקירות, ראש מפלג חקירות או ראש ענף חקירות, לפי הענין, להורות בכתב על החזקת עצור בהפרדה מעצורים אחרים או מסוג מסוים של עצורים או מעצור אחר, אם הדבר דרוש לצורך חקירה; הורה ממונה על החקירה כאמור, יוחזק העצור בהפרדה כל עוד הדבר נחוץ לצורך חקירה; לעניין תקנה זו, ”ממונה על החקירה“ – לרבות ראש צוות חוקרים או ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי שהסמיכו לכך ראש שירות הביטחון הכללי.
פרק ב׳: בריאות ותברואה
אישורי הרופא לחדר או תא לאסירים
כל חדר ותא בו משוכנים אסירים טעון אישורו של הרופא כי המקום ראוי לכך.
ניקוי חדרים
כל אסיר חייב בניקוי ובסידור החדר שבו הוא משוכן באופן ובזמנים שקבע המנהל.
תספורת
כל אסיר חייב בתספורת ובתגלחת במועדים שקבע המנהל – אלא אם קיבל פטור על כך מאת המנהל. אין לספר אסירה אלא בהסכמתה או על פי הוראות הרופא.
ראיון רופא
אסיר רשאי לבקש להיוועץ עם רופא ובקשתו תועבר ללא עיכובים לרופא.
ביצוע הוראות הרופא
(א)
מנהל בית הסוהר יורה על ביצוע הוראות הרופא.
(ב)
קבע הרופא כי נשקפת סכנה לבריאותו או לחייו של אסיר, והאסיר מסרב לקבל את הטיפול שקבע הרופא, מותר להשתמש במידת הכוח הדרושה כדי לבצע הוראות הרופא.
טיולים ותרגילי גוף
כל אסיר ישתתף בטיולים ובתרגילי גוף אם ייערכו בבית הסוהר זולת אם שוחרר בהוראת הרופא.
אגף פסיכיאטרי
לא יוכנס אסיר לאגף פסיכיאטרי אלא באישור של רופא פסיכיאטרי.
פרק ג׳: עבודה
שעות עבודה
הנציב יקבע את שעות העבודה והמנוחה של אסירים בכפוף להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951.
הגבלה בכושר גופני
משקבע הרופא הגבלה בכושרו הגופני של אסיר לא יעבוד אלא בעבודה אשר הרופא אישר את העסקתו בה.
עבודה לצורך שיקום
עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו.
שכר עבודה
כל אסיר יקבל שכר בעד עבודתו. שיעור השכר וצורתו ייקבעו בידי הנציב.
העסקת אסירים שטרם נידונו
מותר להעסיק בעבודה גם אסירים שטרם נידונו ואסירים אזרחיים, אם הסכימו לכך.
פרק ד׳: משמעת
מטרת הסדר והמשמעת
הסדר והמשמעת יקויימו בבית הסוהר בקפדנות תוך תשומת לב לקיום הבטחון ושיגרת חיים תקינה.
טובות הנאה [תיקון: תשמ״ז־2]
(א)
מנהל בית הסוהר רשאי, על־פי כללים שקבע הנציב, להעניק לכלל האסירים או לסוג אסירים או לאסיר מסויים טובות הנאה מעבר לזכויות מוקנות שנקבעו בחיקוק, כגון: ביקורים, מכתבים, חופשות, קניית מצרכים, האזנה לשידורים בכלי־תקשורת או צפייה בהם (להלן – טובות הנאה), המותנות בהתנהגותו הטובה של האסיר המסויים או בסוג בית הסוהר או האגף שבו הוא מוחזק או במצב בבית הסוהר.
(ב)
מנהל בית הסוהר רשאי, לפי שיקול דעתו, למנוע מאסיר שהתנהגותו איננה טובה או מסוג אסירים בבית הסוהר או מכלל האסירים בבית הסוהר טובות הנאה; מניעת טובות הנאה תיעשה על־פי כללים שקבע הנציב.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מניעת טובות הנאה לפי תקנה זו יכול שתכלול גם איסור על החזקת חפצים שהותרו לפי תקנה 37, למעט מסמכים כאמור בתקנה 37(ג).
השימוש בכוח סביר
רשאי סוהר להשתמש בכל האמצעים הסבירים, כולל שימוש בכוח להשלטת הסדר הטוב, להגנתו של סוהר או אסיר ולמניעת בריחתו של אסיר.
[תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז־3, תשס״א]
(בוטלה).
אמצעי ריסון
(א)
מנהל בית הסוהר רשאי להורות על נקיטת אמצעי ריסון שקבע הנציב (להלן – ריסון), נגד אסיר, בכל מקרה שהדבר הכרחי כדי למנוע אותו מהתפרע, מהזיק לעצמו או לאחרים או מלגרום נזק לרכוש.
(ב)
הוראה שניתנה כאמור, תובא בהקדם האפשרי לידיעת הרופא ולאישורו מבחינה רפואית.
(ג)
הריסון לא יעלה על 24 שעות, אלא באישורו של הרופא.
(ד)
ננקטו אמצעי ריסון לפי תקנה זו, יירשם הדבר ביומן בית־הסוהר.
כבלים
האחראי להעברת אסירים רשאי לכבול בכבלים את ידיו ורגליו של אסיר פלילי אם ראה צורך בכך ורשאי הוא לחבר בכבלים אסיר פלילי אל אסיר פלילי אחר או למלווהו. מותר לכבול כאמור גם אסיר אזרחי המנסה להימלט.
חופשה מיוחדת
אסיר חייב למלא כל הוראה שניתנה לו עם יציאתו לחופשה מיוחדת לרבות התיצבות במקום ובשעה שנקבעה לו.
[תיקון: תשמ״א]
פרק ד׳1: תלונות ועתירות אסירים
תלונות אסירים [תיקון: תשמ״א]
(א)
אסיר רשאי להתלונן לפני מנהל בית הסוהר בכל ענין הנוגע לתנאים ולסדרים של החזקתו במאסר או במעצר; התלונה תוגש בכתב, ויכול שתוגש בעל־פה במועדים שיקבע מנהל בית הסוהר.
(ב)
מנהל בית סוהר, שלפניו התלונן אסיר כאמור בתקנת משנה (א), יבדוק את התלונה ויתן תשובתו לאסיר תוך שבעה ימים מיום קבלתה; נסבה התלונה על ענין דחוף, תינתן התשובה בהקדם ולא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתה.
(ג)
לא קיבל אסיר תשובה לתלונתו תוך הזמן הנקוב בתקנת משנה (ב), או שהתשובה שקיבל לא הניחה את דעתו, או שהתלונה היא על מנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק – רשאי האסיר להפנות בכתב את תלונתו לנציב; הפנה האסיר את תלונתו לנציב, יעבירנה מנהל בית הסוהר, ללא דיחוי, לתעודתה, ורשאי הוא לצרף לתלונה את הערותיו.
(ד)
קיבל הנציב תלונת אסיר כאמור בתקנת משנה (ג), יבדוק את התלונה ויתן תשובה לאסיר תוך ארבעה־עשר יום מיום קבלתה; נסבה התלונה על ענין דחוף, תינתן התשובה בהקדם ולא יאוחר מששה ימים מיום קבלתה.
(ה)
האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד) לא יחול כשהענין נושא התלונה טעון חקירה על־פי דין או על־פי פקודות או הוראות המחייבות בשירות בתי הסוהר או כשהתברר, לאחר בדיקה, שהענין נושא התלונה טעון בדיקה, חקירה או דיון נוספים.
(ו)
במקרים האמורים בתקנת משנה (ה), יודיע מקבל התלונה לאסיר תוך שבעה או ארבעה־עשר ימים מיום קבלתה, הכל לפי הענין, את הטעם מן הטעמים האמורים בתקנת משנה (ה) שבשלו נמנע מלהשיב לתלונה במועד.
העברת עתירות אסירים [תיקון: תשמ״א]
מנהל בית סוהר יעביר, ללא דיחוי, לתעודתה עתירת אסיר שהוגשה לבית משפט מחוזי או לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
פרק ה׳: ביקורים ומכתבים
ימי ביקור [תיקון: תשס״א־2]
(א)
ימי הביקור בבית סוהר ייקבעו בידי מנהל בית הסוהר, באישור הנציב.
(ב)
הודעה על ימי ביקור שנקבעו כאמור, תפורסם בדרך שיורה הנציב ובאופן שיהיה גלוי וידוע לאסירים ולבני משפחותיהם.
סדרי הביקור [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ב־2]
ביקור לא יעלה על מחצית השעה ומספר המבקרים בביקור אחד לא יעלה על שלושה, אלא באישור מנהל בית הסוהר.
מקום הביקור
מנהל בית הסוהר יקבע את מקום הביקורים.
ביקורים אצל אסיר שטרם נגזר דינו [תיקון: תש״ם־2, תשנ״ו, תשנ״ט]
(א)
עצור לא יהיה זכאי לקבל מבקרים אלא באישור הממונה על החקירה.
(ב)
(בוטלה).
פגישת עורך־
עורך־דין רשאי לראיין אסיר בתנאי שאותו אסיר הביע רצונו בפני מנהל בית הסוהר להתראות עם עורך הדין או שעורך הדין נתבקש לכך על ידי משפחתו של האסיר וברשותו מסמך המעיד על כך. הראיון יתקיים בכל יום פרט לשבתות ומועדים, בשעות העבודה הרגילות.
פגישת אסיר עם עורך דין שלא בטווח שמיעה [תיקון: תשס״ב, תשס״ג]
(א)
פגישת אסיר עם עורך דין, שיש לה קשר עניני לשירות המקצועי שנותן עורך הדין לאסיר, תיערך שלא בטווח שמיעה של אדם אחר.
(ב)
התעורר חשד ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין כאמור בתקנת משנה (א) תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את שלומו של אדם או את ביטחונו או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הנציב או מנהל בית סוהר להורות על מניעת הפגישה או הפסקתה.
פגישת עורך דין עם עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום [תיקון: תשנ״ו]
הוראות תקנות 28 ו־29 יחולו על עצור ככל שפגישת העצור עם עורך דינו לא הוגבלה לפי סעיפים 29 עד 30 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
מניעת ביקורים [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״ט, תשס״ז, תשס״ט]
(א)
אדם שהיה אסיר פלילי לא יבקר אסיר בבית סוהר אלא באישור הנציב, מנהל בית הסוהר או סגנו.
(א1)
תקנת משנה (א) תחול גם על מי שריצה מאסר בעבודות שירות.
(ב)
מנהל בית הסוהר רשאי לאסור, בהחלטה מנומקת ובכתב, את כניסתו של מבקר לבית הסוהר, להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שביקורו של אותו אדם יגרום לפגיעה בבטחון המדינה, בבטחון הציבור או בסדר הטוב והמשמעת של בית הסוהר.
(ג)
הנציב רשאי להורות על מניעת ביקורים אצל אסיר, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות, שמטרתה פגיעה בבטחון המדינה או בביטחון הציבור.
(ד)
שוכנע הנציב כי עדיין קיימת עילה למניעת ביקורים כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי הוא לחזור ולהורות על מניעת הביקורים לתקופות נוספות כאמור.
(ה)
הוראות תקנות משנה (ג) ו־(ד) לא יחולו על ביקור עורך דין כאמור בתקנות 28 עד 29א.
(ו)
על אף האמור בתקנה 95, רשאי הנציב לאצול את סמכותו לפי תקנה זו רק לסגנו.
חיפוש אצל מבקרים
חיפוש אצל הבא לבקר אסיר ייעשה בידי סוהר ולא בנוכחות אסירים ובלבד שחיפוש אצל אשה ייעשה בידי סוהרת.
מכתבים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
כל אסיר רשאי לקבל נייר כתיבה, במידה הדרושה לכתיבת מכתבים. דמי משלוח דברי דואר יהיו על חשבון האסיר, זולת אם ראה מנהל בית הסוהר שראוי לפטור אותו מתשלום זה מחמת מצבו הכספי.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עצור, אלא אם כן הרשה זאת הממונה על החקירה, בהוראה בכתב.
ביקורת מכתבים
רשאי המנהל לפתוח ולבדוק כל מכתב וכל מסמך אחר של אסיר או המיועד לאסיר ואשר נראה לו חשוד מטעם כלשהו; מכתב או מסמך שנפתח יסומן על ידי המנהל בראשי תיבות של שמו; מכתב או מסמך שנמצא כשר להעברה יועבר לתעודתו; מכתב או מסמך שנמצאו בלתי כשרים להעברה מטעם כלשהו – לא יועברו לתעודתם וייגנזו בבית הסוהר או ייעשה בהם כפי שיורה מנהל בית הסוהר. כל מקרה של אי העברת מכתב או מסמך אחר לתעודתם יירשם ויצויין ברישום היכן נגנז או להיכן הועבר על פי הוראות מנהל בית הסוהר.
אסיר חולה
אסיר שמחלתו חמורה יהיה רשאי, בכפוף להסכמת המנהל, להתראות עם קרובי משפחתו או ידידיו הקרובים גם מחוץ לביקורים הרגילים.
פרק ו׳: חפצי אסירים
לבוש [תיקון: תשמ״ו]
(א)
אסיר שפוט ילבש בגדי אסיר שיסופקו לו על ידי בית הסוהר. אסיר שטרם נגזר דינו ואסיר אזרחי רשאים ללבוש את בגדיהם הפרטיים. הנציב רשאי להורות שאסיר שברח והוחזר ילבש בגדים שונים משאר האסירים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן היתר לכלל האסירים השפוטים או לסוג אסירים שפוטים שיורה לענין תקנת משנה זו, או לאסיר שפוט מסויים, ללבוש את בגדיהם הפרטיים, בכפוף לתנאים שייקבעו בהיתר; מי שניתן לו היתר כאמור, לא יסופקו לו בגדי אסיר.
חפצים בעלי ערך
כספים וחפצים בעלי ערך שהובאו על ידי אסירים, או נשלחו אליהם ושכר עבודתם יופקדו בקופת בית הסוהר או במקום אחר המיועד לכך. רשאי מנהל בית הסוהר להיענות לבקשה בכתב מאת האסיר ולהתיר מסירתם לאדם אחר.
חפצים אסורים [תיקון: תשמ״ד, תשס״ח, תשע״ג]
(א)
אסיר שפוט, לרבות אסיר אזרחי, לא יחזיק ברשותו כשהוא בבית הסוהר או כשהוא יוצא מבית הסוהר בליווי סוהר מסמכים, כספים או חפצים אחרים, למעט –
(1)
תלבושת ומצרכים לגיהות אישית לפי תקן שנקבע בהוראות המחייבות בשירות;
(2)
מצרכים שקנה בקנטינה;
(3)
מכתבים ודברי דואר אחרים שקיבל כדין, חומר קריאה שהחזקתו מותרת לאסיר לפי תקנות אלה ובכמות שיקבע מנהל בית הסוהר וחפצים אישיים שהחזקתם הותרה לאסיר בידי מנהל בית הסוהר בכפוף לתנאים, לנסיבות ולהגבלות שנקבעו בהוראות המחייבות בשירות.
(ב)
על אף האמור בתקנות 36 ו־39, אסיר שטרם נגזר דינו, רשאי לפי היתר מאת מנהל בית הסוהר, להחזיק ברשותו כל חפץ שהיה עמו או שנשלח אליו או שקנה בקנטינה, למעט כספים ותרופות ולמעט חפצים העלולים לשמש לבריחה, לפריצה, לתקיפה, לחבלה או להתאבדות וחפצים שהחזקתם או השימוש בהם מהווה עבירה או שיש בהם או בשימוש בהם כדי לפגוע בסדר הטוב או במשמעת בבית הסוהר.
(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), יחולו הוראות אלה:
(1)
אסיר רשאי להחזיק ברשותו בכל עת שני קלסרים לכל היותר המכילים מסמכים הדרושים לו לצורך הליך משפטי שהוא צד בו;
(2)
נדרשו לאסיר מסמכים בהיקף העולה על תכולת שני קלסרים לצורך הליך משפטי שהוא צד לו, יוחלפו המסמכים שברשותו במסמכים אחרים לפי בקשת האסיר, בהיקף האמור בפסקה (1); ואולם במקרים חריגים, רשאי מפקד בית הסוהר להתיר לאסיר, לבקשתו, להחזיק בפרק זמן נתון קלסרים במספר העולה על המספר הנקוב בפסקה (1) ולאחסן את המסמכים הנוספים; לצורך החלטתו ישקול מפקד בית הסוהר, בין השאר, את השיקולים האלה:
(א)
גודל התא;
(ב)
מספר השוהים בו;
(ג)
היקף החומר המשפטי בתיק;
(ד)
אם האסיר מיוצג בידי עורך דין;
(ה)
נסיבות אחרות הנוגעות לעניין.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אסיר המוחזק במשמורת על פי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, במקום משמורת כהגדרתו בסעיף 13א לחוק האמור, יהיה רשאי להחזיק ברשותו כספים בסכום שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר.
תרופות של אסירים
תרופות שהובאו עם האסיר לבית הסוהר יחולטו וייעשה בהם כפי שיורה הרופא.
חפצים שנשלחו לאסיר
כסף או חפצים שנשלחו לאסיר יופקדו בבית הסוהר או יוחזרו לשולח אם שמו ומענו ידועים.
החזרת חפצים לאסיר שהשתחרר
אסיר משתחרר יקבל את חפציו המופקדים, את הכסף העומד לזכותו ואת הבגדים שבהם היה לבוש בשעה שנתקבל בבית הסוהר אם לא היה צורך להשמידם.
בגדים לאסיר משתחרר
אסיר משתחרר שהושמדו בגדיו ואין ידו משגת לקנות לו בגדים יינתנו לו בגדים על חשבון המדינה.
חפצי אסיר שנפטר
כסף וחפצים של אסיר שנפטר יימסרו לבן־זוגו ובאין בן־זוג ליורשים.
חפצים של אסירים שהושארו בבית סוהר
כסף וחפצים של אסיר שהשתחרר או נפטר שנשארו בבית הסוהר ולא נתבעו תוך שלושה חדשים מיום השחרור או הפטירה, דינם כדין רכוש ללא בעלים.
פרק ז׳: חינוך ודת
מקום לתפילה
בכל בית סוהר שהתנאים בו מאפשרים זאת, יוקצה חדר או מקום מתאים לתפילה.
השתתפות בתפילה
אסיר רשאי להשתתף בתפילות הנערכות לאסירים בני דתו אם אין הדבר מהווה סכנה לבטחון ולסדר הטוב.
ביקורים של אנשי דת [תיקון: תשמ״ז־2]
(א)
אסיר רשאי לקבל, באישור הנציב, ביקורים של איש דת מוסמך.
(ב)
הנציב רשאי לאסור ביקור של איש דת מוסמך, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו איש דת יעביר מידע בין עבריינים או יגרום לפגיעה בבטחון המדינה או בבטחון או בסדר הטוב והמשמעת בבית הסוהר.
לימודים
בכל בית סוהר תאורגן ותקויים תכנית של שיעורים – אלא אם הורה הנציב אחרת; לאסירים תינתנה ההקלות האפשריות להרחבת ידיעותיהם בשעות הפנאי; תשומת לב מיוחדת תינתן ללימוד הקריאה והכתיבה לאסירים שאינם יודעים קרוא וכתוב.
ספריה
בכל בית סוהר תהיה ספריה וכל אסיר רשאי להשתמש בה בהתאם להוראות מנהל בית הסוהר.
ספרים ועתונים פרטיים
אסיר רשאי לרכוש על חשבונו באמצעות בית הסוהר ספרים, כתבי־עת, חוברות ועתונים ובלבד שמנהל בית הסוהר אישר החזקתם בבית הסוהר.
זכויות עצורים שטרם הוגש נגדם כתב אישום [תיקון: תשנ״ו]
תקנות 45 עד 49 יחולו על עצורים, אלא אם כן התנגד לכך הממונה על החקירה בהוראה בכתב, מטעמים הנוגעים לחקירה.
פרק ח׳: טיפול משקם
סיוע בשיקום
נוכח מנהל בית הסוהר כי האסיר הסתגל לתנאי בית הסוהר, רשאי הוא לסייע בידו לנקוט צעדים שיהיה בהם לעזור בשיקומו עם שחרורו מבית הסוהר.
קצין שיקום
הנציב רשאי לקבוע כללים בדבר הקמתם וקיומם של מגעים ושיתוף פעולה עם מוסדות, אישים, גורמי תעסוקה ובני משפחה של האסיר או קרוביו, ובדבר סיוע בידי האסיר לקיום קשרים כאלו, במגמה למצוא תעסוקה מתאימה ותנאים נאותים שיהיו דרושים לשם שיקום האסיר לאחר שחרורו ולהקלת מצב בני משפחתו במשך תקופת מאסרו, וכן למנות סוהר או אדם אחר שתפקידו יהיה לבצע את הכללים האמורים (להלן – קצין שיקום).
עבודת שיקום [תיקון: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ז, תשנ״ה, תשס״ה]
(א)
מי שנידון למאסר שנה או יותר וריצה שליש מתקופת מאסרו, רשאי הנציב לפי שיקול דעתו, בתקופה של 18 החודשים שלפני המועד האפשרי לשחרורו על־תנאי על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס״א–2001, עד מועד סיום תקופת המאסר שעליו לשאת, ליתן לו היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה או להשתתף במסגרת לימודית משקמת, מחוץ לשטח בית הסוהר ובלא ליווי צמוד (להלן – עבודת שיקום), במועד ולתקופה שייקבעו בהיתר.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שנידון למאסר לתקופה שאינה עולה על שנה, וזהו עונש המאסר הראשון שהוטל עליו והוא השלים ריצוי של רבע מתקופת מאסרו, רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לו היתר לצאת לעבודת שיקום.
עבודת שיקום בהשגחה [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ה]
מי שנידון למאסר וריצה רבע מתקופת מאסרו, רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, בתקופה של 42 החודשים שלפני המועד האפשרי לשחרורו על־תנאי על פי חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, עד מועד סיום תקופת המאסר שעליו לשאת, ליתן לו היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה מחוץ לכותלי בית הסוהר בליווי ובהשגחה של אדם שהנציב הסמיכו לכך (להלן – עבודת שיקום בהשגחה), במועד ולתקופה שייקבעו בהיתר; לענין זה, ”ליווי והשגחה“ – הסעת האסיר מבית הסוהר אל מקום עבודת השיקום בהשגחה וחזרה ממנו, ופיקוח עליו מרגע יציאתו מכותלי בית הסוהר עד שובו אליו, לרבות דיווח, בהקדם האפשרי, למנהל בית הסוהר על כל פעולה חריגה של האסיר כפי שנקבע בפקידות נציבות בתי הסוהר.
תנאים לעבודת שיקום [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה־2]
עבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה לא תותר לאסיר אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
(1)
הנציב סבור, לאחר התייעצות עם מומחים לדבר, כי מצב בריאותו, נתוני השכלתו או הכשרתו המקצועית, אופיו ועברו של האסיר מניחים אפשרות לשקמו;
(2)
יש מקום עבודה קבוע או מסגרת לימודית מתאימה (להלן – מקום עבודה) קרוב למקום משכנו שקבע הנציב לפי תקנה 56;
(3)
מקום העבודה וטיבה יש בהם כדי לקדם את שיקום האסיר בדרך נאותה;
(4)
בעל מקום העבודה או מנהלו מסכים להעסיק את האסיר בתנאים שנקבעו;
(5)
אין ביציאתו לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה, חשש של סכנה לבטחון המדינה או הציבור.
חובות האסיר [תיקון: תשנ״ה־2]
אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יחולו עליו החובות שלהלן בנוסף על התנאים שיתנה הנציב בהיתר עבודה:
(1)
יימנע מלהפר חיקוק;
(2)
לא יתחבר אל עבריינים או אל אנשים בעלי אופי מפוקפק;
(3)
יציית להוראות קצין שיקום;
(4)
ימסור דו״ח על הכנסתו והוצאותיו כל אימת שידרוש זאת מנהל בית הסוהר שבו הוא אסור;
(5)
יחזור יום יום, מיד לאחר תום עבודתו, למקום משכנו;
(6)
יפקיד בקופת בית הסוהר את שכרו אם הוא שכיר או תשלום שנקבע אם הוא עצמאי, והוא אם לא נקבעה בהיתר העבודה הוראה אחרת.
משמורת חוקית [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יראוהו, בעת עבודתו, בדרך לעבודה ובחזרה ממנה, כנתון במשמורתו החוקית של מנהל בית הסוהר ודינו לכל דבר כאסיר אותו בית סוהר.
(ב)
לא התייצב האסיר לעבודה או לא חזר למקום משכנו עם תום עבודתו, דינו לכל דבר כאסיר שנמלט ממשמורת, אך תהיה לו הגנה אם הוכיח שהעיכוב חל מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
שיכון [תיקון: תשנ״ה־2]
אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה יוחזק בנפרד מיתר האסירים במקום ובתנאים שקבע הנציב.
הוצאות
מנהל בית הסוהר יספק בכל יום לאסיר היוצא לעבודת שיקום הוצאות נסיעה וכלכלה.
בגדי עבודה [תיקון: תשנ״ה־2]
אסיר היוצא לעבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה ילבש בגדי עבודה שאינם בגדי אסיר; אם אין לו בגדים משלו יינתנו לו מבית הסוהר.
ניכויים
(א)
ההוצאות שהוצאו למען אסיר בשל יציאתו לעבודת שיקום כגון: הוצאות נסיעה, כלכלה ולבוש, ייחשבו כחוב שחייב האסיר לבית הסוהר.
(ב)
מנהל בית הסוהר רשאי לנכות מסכום פקדונו של האסיר את סכום ההוצאות שהוצאו עליו בשל יציאתו לעבודת שיקום.
ביטול היתר עבודה [תיקון: תשנ״ה־2]
הנציב רשאי בכל עת לבטל היתר עבודת שיקום או עבודת שיקום בהשגחה שנתן לאסיר אם ראה טעם המצדיק לעשות כן.
[תיקון: תש״ן]
פרק ח׳1: הקרן לרווחת אסירים
הכנסות הקרן [תיקון: תש״ן]
מקורות ההכנסה של הקרן לרווחת אסירים (להלן – הקרן) יהיו הקנסות שהוטלו על אסירים ושולמו לקרן בהתאם להוראות הפקודה.
חשבונות [תיקון: תש״ן]
כל הכנסות הקרן ישולמו לחשב הכללי וייזקפו לזכות הקרן.
השקעה [תיקון: תש״ן]
לפי בקשת הנציב ישקיע החשב הכללי סכומים שיאשר, וההכנסה הנובעת מהכנסות כאמור תיזקף לזכות הקרן.
שימוש בכספי הקרן [תיקון: תש״ן]
הנציב רשאי לעשות שימוש בכספי הקרן לצורך המטרות האלה:
(1)
קניית ציוד למועדוני אסירים בבתי הסוהר.
(2)
קניית ציוד שיאפשר פעילות חינוך, ספורט, חברה ותרבות לאסירים בבתי הסוהר.
(3)
סיוע בפעולות שיקום לאסירים טרם שחרורם מבתי הסוהר.
(4)
סיוע לאסירים נפגעי תאונת עבודה שארעה להם במהלך מאסרם, שיאפשר להם לרכוש מוצרים בקנטינה.
(5)
סיוע לכל פעילות אחרת שמטרתה רווחת אסירים.
חלק שני – סוהרים
פרק ט׳: גיוס
תנאי הגיוס [תיקון: תשע״א]
לא יגוייס אדם לשירות בתי הסוהר, אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי;
(2)
גילו לא למטה מ־18;
(3)
נבדק על ידי רופא או ועדה רפואית שקבע אותם הנציב, ונמצא כשיר לשמש כסוהר;
(4)
הוא בעל השכלה עברית ויסודית כללית ברמה שקבע הנציב ועמד בהצלחה במבחנים אחרים שקבע הנציב;
(5)
שירת שירות סדיר בצבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות הבטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], או שהוא פטור משירות כאמור או ששירותו נדחה.
סמכות הנציב לפטור
הנציב רשאי במקרים הנראים לו לפטור מועמד לגיוס או סוג מועמדים לגיוס או את המועמדים לסוג מסויים של שירות מכל אחד מהתנאים האמורים בתקנה 61.
חובות המגוייס
המועמד לגיוס חייב –
(1)
להשיב תשובות נכונות לכל שאלה הנוגעת לגיוסו;
(2)
לחתום על הצהרת מתגייס לפי הנוסח שנקבע בטופס 1 שבתוספת, ואם הוא מועמד לגיוס בתור סוהר מוסף זמני, יחתום על הצהרת מתגייס לפי הנוסח הקבוע בטופס 4 שבתוספת;
(3)
להצהיר הצהרת אמונים בפני סוהר בכיר לפי הנוסח הקבוע בטופס 2 שבתוספת, ואם הוא מועמד לדרגת עוזר כלאי או לדרגה גבוהה מזו, יישבע אמונים בפני הנציב לפי הנוסח הקבוע בטופס 3 שבתוספת.
שבועה
סוהר המתמנה לקצין בדרגת עוזר כלאי או בדרגה גבוהה מזו יישבע שבועת אמונים בפני הנציב לפי הנוסח הקבוע שבטופס 3 שבתוספת.
פרק י׳: חופשה
חופשה שנתית
הנציב רשאי להעניק לסוהר חופשה במשכורת מלאה, שלא תעלה על שלושים יום לכל שנה.
היתר עבודה בימי חופשה
לא יעבוד סוהר בשכר בימי החופשה בכל עבודה שאינה קשורה לשירות אלא לפי היתר שיקבל מהנציב.
חופשה ללא תשלום
הנציב רשאי במקרים הנראים לו להעניק לסוהר חופשה ללא תשלום.
מדים בתקופת החופשה
לא ילבש סוהר מדים בעת חופשתו, אלא באישור הנציב.
(התקנה חסרה במקור).
חופשת מחלה
(א)
סוהר שחלה ומחלתו הוכחה בדרך שקבע הנציב, זכאי לחופשת מחלה בתשלום מלא.
(ב)
נגרמה המחלה על ידי התנהגות שלא כשורה או רשלנות של הסוהר החולה, יורה הנציב בכל מקרה על אופן חישוב החופשה ועל המשכורת שתשולם לסוהר בתקופת מחלתו.
פרק י״א: שכר הצטיינות ומענק שפות
שכר הצטיינות
שכר הצטיינות ומענק שפות ישולמו לסוהר זוטר שיימצא ראוי לכך בהתאם להוראות פרק זה.
מבחנים
סוהר זוטר יהיה ראוי לשכר הצטיינות לאחר תום שנת שירות אחת לפחות ולאחר שעמד בהצלחה במבחנים שקבע הנציב, ולמענק שפות לאחר שעמד בהצלחה במבחנים שנקבעו.
פרטי מבחנים ומענקים
הנציב יקבע –
(1)
את סדרי המבחנים ופרטיהם;
(2)
את השפות שבשל ידיעתן ישולם המענק;
(3)
את התנאים המוקדמים לקבלת שכר הצטיינות ומענק שפות;
(4)
את שיעור שכר ההצטיינות ושיעור המענק.
הפסקת תשלום
מענק שפות ושכר הצטיינות המשתלמים לסוהר זוטר יופסקו עם העלאתו לדרגת סוהר בכיר.
פרק י״ב: מקומות מגורים
מקום מגורים
הנציב רשאי לדרוש מסוהר שיגור במקום מסויים בישראל או במרחק מסויים מבית הסוהר, כפי שימצא לנכון.
מקום מגורים בבית סוהר או בדירה מסויימת
הנציב רשאי לדרוש מסוהר שיגור בחלק של בית סוהר שנקבע לצרכי מגורים או בדירה מסויימת שנקבעה.
תנאים
הורה הנציב כאמור בתקנה 76 רשאי הוא לקבוע –
(1)
את האנשים שיורשו לגור עם אותו סוהר;
(2)
את גובה דמי השימוש שעל הסוהר לשלם;
(3)
תנאים אחרים כפי שימצא לנכון.
פינוי
מי שנכנס לגור במקום מגורים על פי הוראות הנציב לפי תקנה 76, חייב לפנות את המקום מכל אדם וחפץ ולהעמידו לרשות הנציב לכשיידרש על ידו לעשות כן.
פרק י״ג: הקרן הכללית של בתי הסוהר
הכנסות הקרן
מקורות ההכנסה של הקרן יהיו הקנסות שהוטלו על סוהרים מכוח הוראות הפקודה.
חשבונות
כל הכנסות הקרן ישולמו לחשב הכללי וייזקפו לזכות הקרן.
השקעה
לפי בקשת הנציב ובאישור השר ישקיע החשב הכללי סכומים שיאושרו, והכנסה הנובעת מהשקעות כאמור תיזקף לזכות הקרן.
מענקים [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז־3]
הנציב רשאי לשלם לסוהרים מענקים בעד שירותים מיוחדים או ראויים לשבח, אולם תשלום יחיד של יותר מ־100 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1986) ותשלומים לסוהר אחד המצטברים במשך שנת כספים אחת ליותר מ־350 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1986) – טעונים אישור מראש מאת השר.
תרומות [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז־3]
הנציב רשאי לתרום מכספי הקרן סכומים לצורך המטרות הבאות:
(1)
קניית ציוד לחדרי נופש ולספורט;
(2)
כל צורך אחר לטובת השירות ולרווחתו.
אולם תרומה אחת העולה על 1500 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1986) טעונה אישור מראש מאת השר.
עדכון סכומים [תיקון: תשמ״ז־3]
הסכומים הנקובים בתקנות 82 ו־83 ישתנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי ב־1 ביולי 1987 – המדד שפורסם בחודש דצמבר 1986.
חלק שלישי – שונות
ממלא מקום המנהל
בהעדרו של מנהל בית הסוהר ימלא את תפקידיו סגנו או מי שהמנהל מינהו לכך באישורו של הנציב.
סיורים בבית הסוהר
לא ייכנס אדם לתחום בית הסוהר לשם סיור אלא ברשיון בכתב מאת הנציב ובהתאם לתנאים שייקבעו ברשיון.
איסור צילום וציור
לא יצלם ולא ישרטט אדם בית סוהר או חלק ממנו או מיתקן ממתקניו, אלא ברשות מאת הנציב ובכפוף לתנאים שיורה.
הוצאה בכוח מבית סוהר
רשאי מנהל בית הסוהר להורות על שימוש בכוח סביר להוצאת אדם מבית הסוהר לרבות אסיר שהגיע זמנו להשתחרר, אם סירב לצאת על־פי הוראה שניתנה לו כדין.
צו שחרור
אסיר שזוכה או שוחרר בערובה יוחזר לבית הסוהר לשם סידור הענינים הכרוכים בשחרורו ולקבלת חפציו אף אם אין עליו להיות עצור עוד.
לבוש אסירים בבית המשפט [תיקון: תשמ״ו]
אסיר המובא לבית משפט רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, ואולם אסיר שפוט המובא לבית משפט כבעל דין בערעור פלילי או בעתירה ילבש בגדי אסיר.
משחקי מזל
משחקי קלפים ומשחקי מזל אסורים בתחום בית הסוהר.
החזקת בעלי חיים
לא יחזיק אדם בבית סוהר בעלי חיים אלא לפי היתר מאת הנציב ובהתאם לתנאי ההיתר.
מתורגמן בדין משמעתי
מקום שהדבר דרוש, יותר לאסיר להיעזר במתורגמן בעת הדיון המשמעתי.
הודעה על מות אסיר
נפטר אסיר בבית הסוהר יודיע על כך מנהל בית הסוהר לבני משפחתו, לנציב ולמשטרה.
הפסקת עבודת סוהר
רשאי המנהל להפסיק עבודתו של כל סוהר הנתון למרותו מחמת התנהגות בלתי הולמת, ועליו להודיע על כך לנציב תוך 24 שעות.
אצילת סמכויות
הנציב והמנהל רשאים לאצול לכל סוהר מסמכויותיהם לפי תקנות אלה.
ביטול
תקנות שירות בתי הסוהר, תשכ״ז–1966 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בתי הסוהר, תשל״ח–1978“.
תוספת
(תקנות 63 ו־64)
[תיקון: תשמ״ד]
טופס 1: הצהרת מתגייס
טופס 2: הצהרת אמונים
טופס 3: שבועת אמונים
טופס 4: הצהרת מתגייס של סוהר מוסף זמני
כ״ז בסיון תשל״ח (2 ביולי 1978)
- יוסף בורג
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.