תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע)
תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע) מתוך 
תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 1484.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 54 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 (להלן – חוק בתי דין מינהליים), ולפי סעיף 5 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע–2010 (להלן – חוק שירות הקבע), ובהתייעצות עם המועצה לבתי דין מינהליים, אני מתקין תקנות אלה:
החלה
על ערר ועל ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע יחולו תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות בתי דין מינהליים), למעט תקנות 9, 10(ג), 19(ב) ו־20, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק שירות הקבע ובתקנות אלה.
המצאת כתבי בי־
(א)
העורר ימציא עותק מכתב הערר למפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, במישרין, ביום הגשתו לוועדת הערר, בשלושה העתקים.
(ב)
תקנת משנה (א) תחול על המצאת כל כתב בי־דין, בקשה, הודעה או מסמך לפי תקנות אלה.
פרטי העורר
נוסף על האמור בתקנה 6(א)(1) לתקנות בתי דין מינהליים, יכיל כתב הערר גם את מספרו האישי ודרגתו של העורר.
הארכת המועד להגשת ערר
(א)
עורר המבקש להאריך מועד להגשת ערר, לפי סעיף 7(ג) לחוק שירות הקבע, יגיש לוועדת הערר בהקדם בקשה על כך, בכתב, ויפרט בה את נימוקיו.
(ב)
המשיב יגיש כתב תגובה לבקשה להארכת מועד בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה להארכת המועד, אלא אם כן קבעה ועדת הערר מועד אחר.
דיון והחלטה על פי ראיות בכתב
ועדת הערר תדון בערר על פי ראיות שהובאו בתצהירים ועל פי ראיות אחרות בכתב שצורפו לכתב הטענות, אלא אם כן החליטה, מיוזמתה או לבקשת בעל דין, לאפשר חקירת מצהיר או עד שאינו מצהיר.
חקירת מצהיר
(א)
בקשה לחקירת מצהיר, כאמור בסעיף 10(א)(2) לחוק שירות הקבע, תוגש בכתב לוועדת הערר, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני מועד הדיון, ואם לא נקבע דיון בהשתתפות בעלי הדין, בתוך 14 ימים מיום הגשת התצהיר; בקשה כאמור תפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה ואת עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לעניין הבקשה, וכן תצורף לה תגובתו של אותו בעל דין, אם המבקש נתבקש לכך על ידו.
(ב)
קיבלה ועדת הערר את הבקשה, תורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד שתיקבע.
חקירת עד שאינו מצהיר
(א)
בקשה לחקירת עד שאינו מצהיר תוגש בכתב לוועדת הערר, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני מועד הדיון, ואם לא נקבע דיון בהשתתפות בעלי הדין, בתוך 14 ימים מיום הגשת התצהיר, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה, מדוע נדרשת חקירת העד לצורך הכרעה בערר, מדוע לא ניתן להסתפק בראיות שהוגשו, ואם ניתן לקבל את העדות בדרך אחרת; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שכנגד לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם נתבקש לכך על ידו.
(ב)
ועדת הערר רשאית, לאחר שנתנה לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, להתיר השמעת עד שאינו מצהיר.
(ג)
קיבלה ועדת הערר את הבקשה, תורה על התייצבותו של העד לחקירה במועד שתקבע.
סדר הטיעון
(א)
נקבע כי יתקיים דיון בעל פה לפני הוועדה, יטען העורר תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא אם כן קבעה ועדת הערר סדר טיעון אחר; היו כמה עוררים, תקבע ועדת הערר את סדר הטיעון ביניהם.
(ב)
ועדת הערר רשאית להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.
(ג)
התירה ועדת הערר חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאית ועדת הערר, אם ראתה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון; המצהיר מטעם העורר ייחקר תחילה, אלא אם כן קבעה ועדת הערר סדר אחר; היו כמה עוררים, תקבע הוועדה את סדר חקירת המצהירים ביניהם.
(ד)
ועדת הערר רשאית להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבעה, במקום טיעון בעל פה.
סמכויות יושב ראש
ליושב ראש מותב של ועדת הערר, בין שהוא שופט ובין שאיננו שופט, מוקנות כל הסמכויות המנויות בתקנה 29 לתקנות בתי דין מינהליים.
ל׳ באב התש״ע (10 באוגוסט 2010)
- יעקב נאמן
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.