תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה) מתוך

תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה), 1941

תקנות שהתקין מנהל שירותי הבריאות עפ״י הסעיפים 52 ו־70.

ע״ר 1941, תוס׳ 2, 1089; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ק״ת תשי״ט, 354; תש״ך, 859; תשכ״א, 394; תשכ״ו, 340.

בתוקף הסמכויות המסורות לי בסעיפים 52 ו־70 מפקודת בריאות העם, 1940, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן:–

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת הבריאות“ ייקרא מעתה ”משרד הבריאות“ ובמקום בו נאמר ”מחלקת החקלאות והדיג“ יבוא ”משרד החקלאות“, במקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים (ק״ת תש״ך, 859), במקום ”מנהל מחלקת הבריאות“ ו”מנהל השירותים הרפואיים“ יבוא ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“.

1.

השם

תקנות אלה תקראנה ”תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה), 1941“.

2.

יש לרשום בארות ובורות [תיקון: תש״ח]

כל הבארות והבורות ובורות ההשקאה [במקור האנגלי: החקלאיים] המשמשים להשקאה או לבעלי־חיים צריכים להירשם ע״י המחזיקים בהם או, כשאין מחזיקים, ע״י בעליהם, במשרד הבריאות של המחוז.

3.

בארות, בורות וכו׳ יהיו מכוסים בפני יתושים

כל הבארות והבורות ובורות חקלאיים המשמשים להשקאה או לצרכי בעלי־חיים, יהיו סתומים ויש להתקין להם משאבות, כדי שיהיו מוגנים בפני יתושים.

4.

בורות וכו׳ יכוסו או יתקינו להם משאבות וכו׳

יש להתקין מכסי מגן בפני יתושים [במקור האנגלי: לכל בורות ומיכלים] ולהחזיקם סתומים ובמצב מתוקן, או להתקין להם משאבות שתהיינה תמיד במצב מתוקן באופן שיוכלו לפעול, כדי הנחת דעתו של המנהל.

5.

כלי קבול למים

כל הזירים, החביות ושאר כלי קבול ומטלטלים למים צריכים אף הם להיות מכוסים ולפחות פעם אחת בשבוע יש להריקם כליל.

6.

מזרקות מים וברכות

כל מזרקות המים והברכות המלאכותיות –

(א)

תהיינה בנויות באופן שיהא אפשר להריקן לחלוטין עם הסרת המגופה, וצריך להריקן וליבשן אחת לשבוע.

(ב)

יטפלו בהן כדי הנחת דעתו של המנהל באמצעים העשויים להרחיק את זחלי היתושים מהם.

7.

בנין גומות־שסתום

בבנין גומות שסתום לצנורות מים צריך להשתמש בכל האמצעים המתאימים כדי שלא יוכלו המים להקוות בהם.

8.

מקור מים ארעיים

בכל מקוי המים הארעיים שבגנים, בחצרות ובמקומות אחרים, יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות המתאימים כדי למנוע גידול יתושים בהם. המנהל רשאי ליתן הוראות שבהן ידרוש אמצעי זהירות מיוחדים לצורך זה מכל בעל בית או דייר.

9.

ארובות אורור

כל ארובות האורור תהיינה מכוסות רשת חוטי ברזל בצורה שיהא בה כדי למנוע יתושים לחדור אליהם או לצאת מהם.

10.

מגופות לבורות מים

בחדשי הקיץ יש לסתום את בורות המים במגופות.

11.

בורות־שופכין

יש להתקין לכל בורות השופכין מכסים השומרים עליהם מפני יתושים, וצריך להחזיקם במצב מתוקן כדי הנחת דעתו של המנהל.

12.

תעלות וכו׳ על אדמת שלחין ואדמה מוחזקת

(1)

באדמת שלחין או בגנים או באדמות תפושות חייב כל מחזיק ובעל הקרקע להשגיח שכל התעלות, תעלות ההשקאה, אמות המים, או הביבים שבאדמתו או שיש לו זכות שמוש בהם או זכות הנאה אחרת עליהם –

(א)

יהיו פנויים מכל מעצור כדי הנחת דעתו של המנהל;

(ב)

יהיו נקיים מכל שיירי ירקות כדי הנחת דעתו של המנהל, וכן

(ג)

יהיו מיושרים בצורה שיקבעו המנהל והממונה על המים.

(2)

כל התעלות, תעלות ההשקאה, אמות המים והביבים האלה יבנו כפי שיקבעו המנהל והממונה על המים, וצריך לבנותם באופן שבעוד שמשתמשים באחדים מהם יהיו אחרים יבשים. כל תעלה, תעלת השקאה, אמת־מים וביבין כאלה יהיו ריקים ממים לפחות במשך 48 שעות בכל שבוע כשהמנהל יקבע כך. ההוראות בענין בנייתם צריכות להבטיח שלא יהיה דלף מן התעלות וכו׳ הנ״ל.

(3)

אותו מחזיק או בעל קרקע חייב לבנות כל תעלה חדשה, תעלת השקאה, אמת־מים וביב כפי שהמנהל והממונה על המים יחדיו יראו צורך ובאותו אופן ובמשך אותו הזמן שהמנהל יקבע.

(4)

על כל מחזיק או בעל כזה לגדור כל תעלה, תעלת השקאה, אמת־מים וביב הקיימים אם המנהל ידרוש זאת ובצורה שהמנהל ידרוש מאתו.

13.

בארות שלא תצלחנה לשמוש וכו׳

יש לסתום או לסלק את כל הבארות, הבורות, בורות השופכין, הביבים או התעלות המלאכותיים או לכסותם או לעשותם מחוסנים בפני היתושים כדי הנחת דעתו של המנהל.

14.

גומות וכו׳

(1)

כל הגומות, המחילות בקרקע פרטית, לצדי דרכים או מסלות ברזל, או שאר חפירות המכילות מים, בין בעונות הגשמים ובין בכל זמן אחר, צריכים להיסתם ע״י בעליהם או ע״י אדם אחר האחראי להם.

(2)

בחפירות ליסודות בנינים ההולכים ונבנים, הרי בעל הקרקע או, כשאין בעל הקרקע ידוע, המחזיק בקרקע, החופר בה או שבפקודתו נעשית החפירה, חייב לנקוט בפעולות שיש בהן כדי למנוע התרבות יתושים כדי הנחת דעתו של המנהל.

15.

מרתפים וקומות מרתף

אם באיזה זמן שהוא יהיו מרתפים או קומות מרתף מוצפים, רשאי המנהל לדרוש מהדייר או מבעל הבית להגביה את רצפת קומת המרתף או לטפל במים באופן שיש בו כדי למנוע את התרבות היתושים.

16.

ספינות וסירות

כל דבר שאילו היה נעשה ביבשה היה נחשב לעברה על תקנות אלו, יהא עברה אם ייעשה בכל ספינה או סירה.

17.

הודעה בכתב על הזנחה

אם לאחר בקורת עפ״י תקנות אלה או בכל מקרה אחר נמצא דבר הטעון תקון ע״י המחזיק או הבעל, תמסר הודעה בכתב על הבקורת, בשעת הבקורת או לאחריה, הדורשת מאת האדם האחראי להוציא לפועל את הפעולות הדרושות במשך זמן מתאים ככל אשר ייקבע ע״י המנהל.

18.

בתים עזובים

כל דייר המניח את ביתו פנוי לזמן מה חייב לנקוט באמצעי זהירות מספיקים כדי למנוע את התרבות היתושים בתוך הבית והגן במשך ימי העדרו.

19.

אדמת ביצה

כשהמנהל נתן הוראות לבעל או למחזיק של כל אדמת ביצה להוציא לפועל עבודת־חיבור שתעודתה ליבש יפה את אדמת הביצה, ותעלות החיבור צריכות להימתח דרך אדמה שאינה שייכת לו או שאינה מסורה לפיקוחו של אותו מחזיק ובעל, חייב המחזיק או הבעל של אותה הקרקע הסמוכה, להרשות לאותן תעלות החיבור לעבור דרך אדמתו, כפי שיקבע המנהל.

20.

בעלי־חיים [תיקון: תש״ח־2, תשי״ט]

(1)

כל אימת שנראה למנהל כי בקר, צאן, סוסים, עזים וחזירים הרועים או המשוטטים בכל אדמה שהיא עלולים לסייע לגידולם או להתרבותם של יתושים, רשאי המנהל לאסור על הבקר, הצאן, הסוסים, העזים והחזירים לרעות או לשוטט באותה קרקע, ועל הבעל או האריס להקים ולהחזיק לוחות מודעות באותו המספר ובאותן השפות שימצא המנהל לרצוי אשר בהם יודיע כי אסור לרעות או לשוטט באותה קרקע.

(2)

התקנת לוחות־מודעות אלה תחשב כהודעה מספקת לכל האנשים כי אסור לבקר, לצאן, לסוסים, לעזים ולחזירים לרעות או לשוטט באדמה זו.

(3)

(בוטלה).

21.

ברכות דגים [תיקון: תש״ח־2, תש״ך, תשכ״א, תשכ״ז]

(1)

אסור להכין מים מלאכותיים, בין מתוקים ובין מלוחים, בין שישמשו לגידול דגים או לכל מטרה אחרת, אלא עפ״י רשיון. אסור להכשיר או להתקין שטח או תעלת מים, ששטחו הכולל הוא יותר מחצי דונם, בין ע״י חפירה, סגירה או גדירה, בצורת גדות מים או בכל צורה אחרת, אלא עפ״י רשיון ממנהל המחלקה למדגה במשרד החקלאות. כשמנהל המחלקה למדגה במשרד החקלאות נותן רשיון להכשרתם או להתקנתם של שטחים כאלה של תעלות מים, עליו לציין מתוך התיעצות עם המנהל ועם הממונה על המים, בפרוטרוט, כפי מידת הצורך, את אופן בנייתם או הכשרתם של השטחים הנ״ל או של תעלות המים. משניתן הרשיון צריך לפרט בו באיזה אופן ובאיזה מצב יש להחזיק את השטחים או התעלות, לטובת בריאות הצבור.

(2)

כל אי־מלוי הפרטים המפורטים בשעת מתן הרשיון, בין בבניה, בהכשרה או בהחזקה, עלול להביא לידי ביטול הרשיון, ובצאת בעל הרשיון חייב בדין, יהיה (יהיו) האיש או האנשים שיצא(ו) חייב(ים) בדין צפוי(ים) לקנס של חמש לירות או למאסר לא יותר מחמשה עשר יום במקרה של עברה ראשונה, ובמקרה של עברה שניה או עברה נוספת לקנס של לא יותר מחמש־עשרה לירות או למאסר לתקופה ללא יותר מחודש ימים, ועפ״י צו בית המשפט אפשר לדרוש מאתו לבנות, להכשיר או להחזיק את שטחי המים או התעלות באופן המפורט או להריקם ממים.

(3)

שום דבר האמור בתקנה זו לא יחול על תעלות שהוכשרו אך ורק לשם השקאה.

(4)

האגרה לכל רשיון ממנהל המחלקה למדגה במשרד החקלאות תהא עשר לירות לכל שטח מים עד עשרה דונם. בעד כל דונם נוסף או חלק מדונם, לירה אחת נוספת. יש לשלם את מחצית האגרה עם הגשת הבקשה לרשיון והמחצית השניה עם קבלת הרשיון. אם לא ניתן רשיון יופקע הסכום ששולם עם הגשת הבקשה כאמור.

(5)

תעלות או שטחי מים שנבנו או הוכשרו לפני פרסומן של תקנות אלה, רואין אותם כאילו ניתן בעדם רשיון עפ״י תקנה זו, והשיטה שלפיה יש להחזיק אותן ומצב החזקתן צריכים להיות לפי פירוט שייערך ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהל המחלקה למדגה במשרד החקלאות יחדיו לפי ראות עיניהם.

(6)

יש למסור למנהל עפ״י דרישתו כל חומר סטטיסטי בענין ברכות הדגים, בין בנוגע לדגים שהפיקו, או למים שהשתמשו בהם. פרטים אלה אפשר לצרפם לכל רשיון שניתן עפ״י תקנה זו אם יידרש כך.

(7)

הטופס המפורט בתוספת (א) לתקנות אלה יהא טופס הבקשה לרשיון עפ״י תקנה זו. הטופס המפורט בתוספת (ב) של תקנות אלה יהא טופס הרשיון.

22.

פעולה שהמנהל ינקוט בה כשאין ממלאים אחרי ההוראות במודעה [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]

כל אימת שנראה למנהל כי כל אדמה, או כל ברכה, גיגית, בור, באר, מעין, ביב, זרם, קרקע המוצפת מים או ביצה, או כל מקוה מים אשר עליהם הם מפגע או סכנה או מסייעים לקיומם או להתרבותם של יתושים, על המנהל לדרוש במודעה בכתב מאת הבעל או המחזיק של הקרקע או כל בני־אדם שאינם בעלים או מחזיקים, אם לדעתו תועיל פעולה זו לבריאותם של אותם האנשים, לאחוז, במשך זמן שיפורט באותה מודעה, בפעולה אשר, לדעת המנהל, תהא דרושה כדי למנוע את הקרקע או המים אשר עליה מלהוות מפגע או סכנה לצבור או מלשמש קרקע פורה לקיומם של ייתושים. פעולה זו תוכל להיות אם בצורת ניקוזם או סתימתם של הקרקע, הקרקע המוצפת מים, הביצה, הברכה, הבורות, הבאר, הזרם, הפלג, או כל מקור מים אחר על אותה קרקע, ואם בצורת כל פעולה אחרת. ואם לא ימלאו אחרי הודעה זו, יהא הבעל או המחזיק או כל אותם שאר האנשים כאמור לעיל צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות ולקנס נוסף של לא יותר מלירה אחת בעד כל יום שבו נמשכת העברה, ולאחר התיעצות עם הממונה על המחוז, ואם הנידון הוא תעלת השקאה – לאחר התיעצות עם הממונה על המים, יבצע המנהל אותן הפעולות שהוא עצמו יראה צורך בהן ויגבה את הוצאות ביצוען מבעל או מהמחזיק או מן האנשים האחרים האמורים לעיל כפי שנקבע עפ״י פקודת המסים (גביה).

23.

ביטול

תקנות בריאות העם (המלחמה במלריה) מבוטלות בזה.