תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד)
תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד) מתוך 
תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד), התשמ״א–1981
ק״ת תשמ״א, 636.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”בדיקה פתולוגית“ – בדיקה היסטולוגית או בדיקה ציטולוגית שהיה צורך בקיומה כדי להגיע לאבחנה בדבר קביעת צורך בכריתה או בטיפול בהקרנה;
”איבר“ – חלק של גוף אדם, כולו או חלקו;
”המנהל“ – מנהל בית־החולים;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
”ועדת רקמות“ – ועדה קבועה שמינה המנהל בבית חולים שיש בו מכון לפתולוגיה ושהמנהל הכללי הכיר בה לענין תקנות אלה בתנאים או בלעדיהם;
”חולה“ – כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ו–1976 (להלן – פקודת הרופאים);
”טיפול בהקרנה“ – טיפול במכונת קרינה או באיזוטופים;
”כריתה“ – הוצאה בניתוח של איבר מגוף האדם, לאור ממצאי בדיקה פתולוגית;
”רופא“ – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים;
”רופא פתולוג“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה באנטומיה פתולוגית, שניתן לו על פי פקודת הרופאים, או רופא בעל מומחיות בשטח הפתולוגיה מארץ אחרת שהמנהל הכיר בה;
”רופא בכיר“ – רופא בעל תואר מומחה משך 5 שנים לפחות, שניתן לו על פי פקודת הרופאים, והוא מנהל מחלקה בבית־חולים או רופא ראשי קבוע בבית־חולים;
”מכון לפתולוגיה“ – מכון לפתולוגיה שהכיר בו המנהל הכללי לענין תקנות אלה.
תנאים לכריתה או לטיפול בהקרנה
לא תבוצע כריתה ולא יבוצע טיפול בהקרנה בבית־חולים אלא אם התקיימו לפחות תנאים אלה:
(1)
בבדיקה פתולוגית, למעט בדיקה פתולוגית בשיטת ”חתך קפוא“ (Frozen Section) שנערכה על ידי רופא פתולוג או בפקוחו, נמצא ממצא היכול לשמש אינדיקציה לכריתה או לטיפול בהקרנה (להלן – ממצאי הבדיקה);
(2)
הרופא הפתולוג חיוה דעתו בכתב על ממצאי הבדיקה ואישר אותה בחתימת ידו;
(3)
רופא פתולוג נוסף נתן חוות דעת בכתב על ממצאי הבדיקה הפתולוגית וחתם עליה.
פטור
הוראת תקנה 2(3) לא תחול בבית־חולים שקיימת בו ועדת רקמות אלא אם דרש זאת החולה מראש ובכתב לפני הכריתה או לפני הטיפול בהקרנה מהרופא המטפל.
כריתה לפי ממצאי ”חתך קפוא“
(א)
לא תבוצע כריתה לפי ממצאי בדיקה פתולוגית שנערכה בשיטת בדיקה ”חתך־קפוא“ (Frozen Section) אלא אם התקיימו לפחות תנאים אלה:
(1)
בבדיקה שנערכה בידי רופא פתולוג או בפיקוחו, נמצא ממצא היכול לשמש אינדיקציה לכריתה;
(2)
הרופא הפתולוג חיוה דעתו בכתב על ממצאי הבדיקה ואישר אותה בחתימת ידו.
(ב)
המשטחים ששמשו בסיס לקביעת האבחנה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יישמרו בבית־החולים.
(ג)
איבר שנכרת לפי תקנת משנה (א) ייבדק בידי רופא פתולוג לאחר כריתתו.
(ד)
הרופא הפתולוג ישווה את ממצאיו לממצאי הבדיקה ב”חתך קפוא“ וידווח למנהל או לועדת הרקמות, בבית חולים שקיימת בו ועדה כאמור, על כל מקרה שנראה לו חריג.
הרכב ועדת רקמות
(א)
ועדת רקמות תהיה בת חמישה חברים שימנה המנהל והרכבה יהיה –
(1)
מתוך צוות הרופאים של אותו בית־חולים:
(א)
שני רופאים פתולוגים בכירים;
(ב)
רופא כירורג כללי בכיר.
(2)
רופא בכיר בעל תואר מומחה באחד התארים הנקובים להלן, הכל לפי הענין הנדון:
1)
רפואה פנימית;
2)
אונקולוגיה;
3)
הימטולוגיה;
4)
יילוד וגניקולוגיה.
(3)
רופא נציג ההנהלה הרפואית של אותו בית־החולים.
(ב)
המנהל ימנה יושב־ראש מבין חברי הועדה.
סייג
לא נמצאו בצוות בית־החולים שני רופאים פתולוגים בכירים, כאמור בתקנה 5(1)(א), רשאי המנהל למנות, באישור המנהל הכללי, רופא פתולוג שני אף שאיננו בכיר, מתוך צוות בית־החולים, או רופא פתולוג בכיר שני שלא מתוך צוות בית־החולים.
סדרי עבודת הועדה ודיוניה
(א)
הועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.
(ב)
ארבעה מחברי הועדה יהוו קוורום לדיון בתנאי ששניים מהם לפחות יהיו פתולוגים.
(ג)
הועדה תנהל פרוטוקול על דיוניה ותחתום עליו.
(ד)
העתק מכל פרוטוקול יועבר למנהל.
(ה)
הפרוטוקולים יישמרו בבית החולים למשך תקופה של 5 שנים לפחות מיום חתימתם.
תפקידי ועדת רקמות
ואלו תפקידי ועדת הרקמות:
(1)
לקבל מידע על כל הוצאה בניתוח של איבר או רקמה;
(2)
לבדוק איברים ורקמות שהוצאו בניתוח, לרבות כריתה או טיפול בהקרנה, לפי מבחנים שתקבע ולדון בהם;
(3)
להזמין לפי שיקול דעתה כל רופא שביצע ניתוח ולקבל הסבריו.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 14 יום מיום פרסומן.
ביטול
תקנות בריאות העם (קטיעת איבר וטיפול בהקרנות), התשמ״א–1980 – בטלות.
כ״ב באדר א׳ התשמ״א (26 בפברואר 1981)
- ברוך מודן
המנהל הכללי של משרד הבריאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.