תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר) מתוך
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974
תקנות בדבר השירותים בבנק הדואר
ק״ת תשל״ה, 157, 747, 1321; תשל״ו, 1319, 2382, 2484; תשל״ז, 1065, 2408; תשל״ח, 373, 1250; תשל״ט, 893, 1089; תש״ם, 91, 535, 1050, 1592, 2268; תשמ״א, 15, 859, 1247, 1426; תשמ״ב, 463, 534, 687, 1059, 1545; תשמ״ג, 104, 305, 486, 662, 794, 1010, 1271, 1380, 1492, 1700, 1864; תשמ״ד, 114, 254, 486, 838, 1193, 1432, 1612, 1896, 2050, 2358, 2642; תשמ״ה, 598, 946, 1322, 1680; תשמ״ו, 990; תשמ״ז, 171; תשמ״ט, 206, 1129; תש״ן, 1261; תשנ״ב, 389; תשנ״ג, 64, 277, 738, 942, תשנ״ד, 305, 1088, 1248; תשנ״ה, 454, 1739; תשנ״ח, 228; תשס״א, 797; תשס״ד, 370; תשס״ו, 246, 963; תשע״ט, 1479.
עדכון סכומים: ק״ת תשנ״א, 169; תשנ״ג, 1018; תשנ״ד, 305, 1114; תשנ״ה, 454, 1573; תשנ״ו, 316, 1359; תשנ״ז, 314, 899; תשנ״ח, 240, 986; תשנ״ט, 218, 1017; תש״ס, 228, 681; תשס״א, 236, 797, 905; תשס״ב, 259, 920; תשס״ג, 368, 815; תשס״ד, 118; תשס״ה, 272; תשס״ו, 246.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק בנק הדואר, תשי״א–1951, אני מתקין תקנות אלה:
לפי סעיף 23(ה) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004, תקנות שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר, התשי״א–1951, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר, התשמ״ו–1986 או כל דין אחר.
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ט־2, תש״ן]
בתקנות אלה –
”אזור“ – יהודה ושומרון או חבל עזה;
”בעל חשבון“ – מי שרשום בבנק הדואר כבעל חשבון;
”בית דואר“ – לרבות סניף דואר, סוכנות דואר או קו דואר נע שבהם מקיימת הרשות את שירותי בנק הדואר;
”גוף מוכר“ – כהגדרתו בתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
”המנהל“ – מנהל בנק הדואר או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה מבין עובדי הרשות;
”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה לפי חוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986;
”חשבון התשלומים השמורים“ – חשבון כללי המתנהל בבנק הדואר להחזקת סכומים שמי שנשלחו אליו לא גבה אותם או החזירם;
”מספר זהות“ –
(1)
בתושב – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין;
(2)
בתושב אזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין שבאזור;
(3)
בתושב חוץ – מספר דרכון;
(4)
בתאגיד רשום – מספר הרישום;
(5)
בתאגיד רשום באזור – מספר הרישום;
”מען רשום“ –
(1)
בתושב – מענו שבמרשם האוכלוסין;
(2)
בתושב אזור – המען במרשם האוכלוסין שבאזור;
(3)
בתושב חוץ – המען שבדרכונו ומענו בישראל, אם ישנו;
(4)
בתאגיד רשום – מענו הרשום;
(5)
בתאגיד רשום באזור – מענו הרשום באזור;
(6)
בתאגיד לא רשום ובגוף מוכר – המען שמסרו כמענם בישראל;
(7)
בגוף מוכר באזור – המען שמסר כמענו באזור;
”נציג“ – הורי קטין או אפוטרופסו של חסוי כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
”שם“ –
(1)
למי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – שם משפחה ושם פרטי, לרבות שמות נוספים, אם ישנם;
(2)
בתאגיד רשום – שמו הרשום;
(3)
תאגיד רשום באזור – שמו הרשום באזור;
(4)
בתאגיד לא רשום, בגוף מוכר ובגוף מוכר באזור –
(א)
נקבע השם בחיקוק – השם הנקבע;
(ב)
בכל מקרה אחר – שם המזהה את התאגיד או את הגוף המוכר;
”תאגיד“ – תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום וכן הממשלה, משרד ממשלתי ומוסדותיו;
”תאגיד רשום“ – חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית או עמותה הרשומות בישראל;
”תאגיד רשום באזור“ – תאגיד הרשום לפי דיני האזור;
”תאגיד לא רשום“ – תאגיד שאינו תאגיד רשום ואינו תאגיד רשום באזור, שהציג לבנק הדואר מסמך המעיד על היותו תאגיד או שהוא תאגיד מכוח חיקוק בישראל או באזור;
”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין שבאזור;
”תושב חוץ“ – יחיד שאינו תושב או תושב אזור.
פרק שני: חשבון סילוקים
חשבון סילוקים על שם מי [תיקון: תשע״ט]
חשבון סילוקים בבנק הדואר לא יתנהל אלא על שם אדם שמלאו לו שש־עשרה שנה או על שם תאגיד.
פתיחת חשבון סילוקים [תיקון: תש״ן, תשנ״ג]
(א)
לא יפתח בנק הדואר חשבון בלא שירשום לגבי בעלו את פרטי הזיהוי הבאים:
(1)
מספר זהות;
(2)
שם;
(3)
שם קודם, אם שונה השם בשלוש השנים שקדמו לפתיחת החשבון;
(4)
מען רשום;
(5)
מען להמצאת דברי דואר;
(6)
לגבי מי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – גם פרטים אלה:
(א)
שנת לידה;
(ב)
שמות ההורים, אם הם רשומים בתעודת הזהות או בדרכון;
(ג)
מין;
(ד)
מדינת אזרחותו, אם אינה ישראל;
(7)
הפרטים שבפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) לגבי מיופה כוח ומורשה חתימה.
(ב)
במעמד הגשת הבקשה לפתיחת חשבון סילוקים ימסור המבקש את דוגמת חתימתו; היה המבקש תאגיד או גוף מוכר – ימסור את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד או הגוף המוכר, ויוכיח את סמכותם, להנחת דעתו של המנהל.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לפתוח חשבון סילוקים כל פרט נוסף הנוגע לחשבון.
אימות פרטים [תיקון: תש״ן]
(א)
בנק הדואר ירשום את פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות ישראלית, תעודת זהות שבאזור, דרכון חוץ, תעודת רישום תאגיד או מסמך לפי תקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, אם הם רשומים במסמכים כאמור.
(ב)
בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של תאגיד לא רשום על פי מסמך שהוציאה רשות מוסמכת; נבצר מן התאגיד להמציא מסמך כאמור – ירשום בנק הדואר את פרטי הזיהוי על פי מסמך אחר שהמציא התאגיד להנחת דעתו של המנהל.
(ג)
בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של גוף מוכר לאחר שמצא על פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון ולפעול בו מורשה לפעול בשם הגוף המוכר.
הנהלת חשבון סילוקים [תיקון: תש״ן]
(א)
חשבון סילוקים אחד יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים.
(ב)
חשבונות סילוקים אחדים יכולים להתנהל על שם בעל חשבון סילוקים אחד.
(ג)
מי שמסר לבנק הדואר פרטים לרבות דוגמת חתימה, לפי תקנה 3, יודיע למנהל על כל שינוי בהם.
העסקאות בחשבון סילוקים
(א)
העסקאות המותרות לזכות חשבון סילוקים הן אלה:
(1)
הפקדת כל סכום במזומן או בשיק שמושכו הוא המפקיד;
(2)
מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים שבעל חשבון הסילוקין הסב לבנק הדואר;
(3)
העברה מחשבון סילוקים אחר או מחשבון חסכון של בעל חשבון הסילוקים.
(ב)
העסקאות המותרות לחובת חשבון סילוקים הן אלה:
(1)
הוצאת כל סכום במזומנים בידי בעל החשבון;
(2)
העברת כל סכום לחשבון סילוקים אחר או לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים או לחשבון חסכון.
תשלום במזומנים, המחאות ושיקים [תיקון: תש״ן]
(א)
סכום במזומנים לזכות חשבון סילוקים יימסר לבית דואר.
(ב)
המחאות דואר, המחאות כסף ושיקים יימסרו לבית דואר או יישלחו לבנק הדואר; תמורת שיק לא תיזקף לזכות חשבון אלא לאחר גבייתה.
העברה מחשבון סילוקים
הוראה להעברה מחשבון סילוקים תימסר לבנק הדואר בכתב.
הוראת תשלום כללית
בעל חשבון סילוקים רשאי להורות לבנק הדואר, בהוראה כללית, להעביר לבעל חשבון סילוקים אחר או לכל אדם אחר ששמו נקוב באותה הוראה, סכומים שנקבעו בה ובמועדים שצויינו בה.
החזקת תשלומים בחשבון תשלומים שמורים [תיקון: תשל״ז־2, תש״ן]
(א)
שולם או הועבר סכום לזכות בעל חשבון הסילוקים ובעל החשבון הודיע לבנק הדואר, תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה על הזיכוי, על סירובו לקבל את הסכום, יחוייב החשבון בסכום הזיכוי והסכום יועבר לחשבון התשלומים השמורים; הודעה על כך תינתן למשלם או למעביר.
(ב)
ניתנה הוראה מאת בעל חשבון סילוקים לשלם סכום לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים והסכום לא נגבה תוך תקופה של שני חדשים מתאריך מתן ההוראה האמורה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים והודעה על כך תינתן לבעל חשבון הסילוקים.
(ג)
אדם ששילם או נתן הוראה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) זכאי לבקש את החזרת הסכום לידיו או את העברתו לחשבון הסילוקים שלו, אולם כל עוד לא הוחזר או לא הועבר הסכום כמבוקש, רשאי בנק הדואר להעבירו לאדם שלו היה מיועד, אם ביקש זאת האדם.
(ד)
את האגרה לפי תקנה 44 בעד החזרה או העברה של כספים, כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי המנהל לגבות מתוך כספים כאמור.
פרסום
המנהל יפרסם מזמן לזמן, במועדים שייראו לו, רשימה שתכיל את שמות בעלי חשבון סילוקים ומספרי חשבונותיהם, פרט לאותם בעלי חשבון שדרשו בכתב לא להכניס את שמם ומספר חשבונם ברשימה.
פטור מדמי דואר
בעל חשבון סילוקים יהיה פטור מתשלום דמי דואר בעד משלוח הוראות והודעות לבנק הדואר הנוגעות לחשבונו.
[תיקון: תשל״ז־2, תש״ן]
(בוטלה).
פרק שלישי: חשבון חסכון
הגדרות
בפרק זה, ”נאמן“ – אדם בגיר המנהל על שמו חשבון לזכותו של אדם אחר (להלן – זכאי).
חשבון חסכון
חשבון חסכון יכול להתנהל על שם אחד מאלה:
(1)
בגיר;
(2)
קטין;
(3)
נאמן, ובלבד שלא תהיה לנאמן טובת הנאה בכספים שבחשבון (להלן – חשבון נאמנות);
(4)
תאגיד.
בקשה לפתיחת חשבון חסכון
(א)
המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יפרט בבקשתו –
(1)
את שמו, מענו ומספר הזהות שלו;
(2)
אם החשבון הוא חשבון נאמנות – את שמו, מענו ומספר הזהות של הזכאי; אם הזכאי הוא גם קטין – תאריך לידתו; ואם הזכאי פסול, או חסוי שאינו פסול – את סיבת הפסלות או החיסוי;
(3)
אם החשבון הוא חשבון על שם תאגיד – את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד, מעניהם ומספרי הזהות שלהם;
(4)
כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
(ב)
בקשה לפתוח חשבון חסכון שיתנהל על שם קטין תוגש בידי הקטין בצירוף אישור בכתב של נציגו, או על־ידי נציגו או על־ידי אדם אחר, ובה יפרט המבקש –
(1)
את שם הקטין ומענו;
(2)
את תאריך לידתו;
(3)
את שמו ומענו של הנציג;
(4)
כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
(ג)
(1)
המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יצרף לבקשתו את דוגמת חתימתו; אם החשבון הוא חשבון נאמנות – יצרף את דוגמת חתימתו של הזכאי; אם הזכאי קטין או חסוי – יצרף את דוגמת החתימה של נציגו; ואם החשבון הוא על שם תאגיד – יצרף את דוגמת חתימותיהם של המורשים לפעול בשם התאגיד ודוגמת חותמת התאגיד.
(2)
המנהל רשאי לדחות קבלת דוגמת חתימתו של זכאי או של נציגו בחשבון נאמנות עד למועד שבו יוצאו כספים מהחשבון.
בקשה לפתיחת חשבון [תיקון: תשל״ו, תשמ״ט־2]
חשבון חסכון לא ייפתח אלא לאחר ששולמו לפחות 10 שקלים חדשים לזכות החשבון במזומנים.
פנקס חשבון
(א)
לאחר פתיחת חשבון חסכון יינתן לבעל החשבון פנקס חשבון על שמו (להלן – הפנקס).
(ב)
הפנקס יהיה בטופס שקבע המנהל ויכיל את דוגמת חתימתו של בעל חשבון החסכון, ואם החשבון הוא חשבון נאמנות – נוסף על שם הזכאי, גם את דוגמת חתימתו של הזכאי או נציגיו אם לא נדחתה קבלת דוגמת חתימתו כאמור בתקנה 15(ג)(2).
הנהלת חשבון חסכון
(א)
חשבון חסכון יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים, ובלבד שחשבון נאמנות לא יתנהל אלא לזכותו של זכאי אחד.
(ב)
בעל חשבון חסכון יודיע לבנק הדואר על כל שינוי שחל בפרטים הנוגעים לחשבונו.
הפקדות [תיקון: תשל״ו]
הפקדות בחשבון חסכון ייעשו באחת הדרכים האלה:
(א)
הכנסת כל סכום במזומנים;
(ב)
מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים הנושאים את שם בעל החשבון כמקבל התשלום והחתומים בידו חתימת הסבה;
(ג)
העברת כל סכום מחשבון אחר בבנק הדואר.
הוצאת כספים [תיקון: תשל״ז־2, תש״ם, תשמ״ט־2, תש״ן]
(א)
הוצאת כספים מחשבון חסכון תיעשה באחת הדרכים האלה:
(1)
העברת כל סכום מחשבון חסכון לחשבון אחר של בעל החשבון בבנק הדואר;
(2)
במזומנים, בכל בית דואר –
(א)
סכום שאינו עולה על 1000 שקלים חדשים – בלי הודעה מוקדמת, פעם בשלושה ימים;
(ב)
סכום העולה על 1000 שקלים חדשים – לאחר פניה למנהל בטופס בקשה והמנהל המציא את הסכום המבוקש בבית דואר שצויין בבקשה.
(ב)
הוצאת כספים או העברתם מחשבון נאמנות טעונה חתימתם של הנאמן והזכאי גם יחד; היה הזכאי קטין או חסוי – תצורף לחתימת הנאמן חתימת הנציג.
ביצוע עסקה [תיקון: תשמ״ט־2]
(א)
כל עסקה בחשבון חסכון לא תפחת מ־10 שקלים חדשים ותהיה בסכום המתחלק ל־10 שקלים חדשים.
(ב)
שום עסקה בחשבון חסכון לא תבוצע אם לא יוגש הפנקס, אלא אם ניתנה רשות לכך מאת המנהל.
פקדון נושא ריבית
(א)
סכום ששולם או שהועבר לזכות חשבון חסכון עד יום 15 בחודש ועד בכלל, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מ־16 בחודש; סכום שהופקד אחרי 15 בחודש, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מהאחד בחודש שלאחר יום זקיפתו לזכות החשבון.
(ב)
סכום שהוצא מחשבון חסכון עד יום 15 לחודש ועד בכלל יחדל להיות פקדון נושא ריבית מהאחד בחודש שבו הוצא הסכום; סכום שהוצא אחרי 15 בחודש יחדל להיות פקדון נושא ריבית ביום 16 בחודש בו הוצא הסכום.
חישוב הריבית וזקיפתה [תיקון: תשמ״ט־2]
(א)
על פקדון בחשבון חסכון שהוא פחות משקל חדש אחד וכן על חלק מפקדון שהוא שבר של שקל חדש אחד לא תחושב כל ריבית.
(ב)
(1)
היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון מעל עשרה שקלים חדשים, תישלח לאחר סוף שנת כספים הודעה לבעל חשבון החסכון ובה יצויין סכום הריבית; הסכום הנקוב בהודעה ניתן – לפי בחירת בעל חשבון החסכון – לפדיון במזומן או להפקדה בחשבונו, בכפוף להוראת תקנה 21.
(2)
היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון עד עשרה שקלים חדשים, לא תישלח הודעה על סכום הריבית לבעל חשבון החסכון, אלא על־פי דרישתו.
אגרות
לא תשולם אגרה בעד עסקאות בחשבון חסכון.
דין פנקס
(א)
פנקס שניתן לבעל חשבון חסכון יישאר קנינו של בנק הדואר.
(ב)
בעל חשבון חסכון חייב להמציא את הפנקס לבנק הדואר בכל עת שיידרש.
(ג)
אבד פנקס, רשאי המנהל לדרוש מבעל חשבון החסכון שיפרסם את דבר האבידה בכל דרך שתיראה לו, לפני שיינתן לו פנקס חדש.
(ד)
ניזוק פנקס או נתקלקל, רשאי המנהל לדרוש את החזרתו ואת ביטולו וליתן פנקס חדש לבעל החשבון.
(ה)
בעד פנקס חדש רשאי המנהל לגבות אגרה כמפורט בחלק ב׳ לתוספת.
פרק רביעי: המחאות דואר
עסקה באמצעות המחאות דואר [תיקון: תשל״ו־3, תש״ם־2, תשמ״א־3, תשמ״ב, תשמ״ד־5]
בנק הדואר יקיים שירות המחאות דואר שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – המעביר) להעביר לזולתו סכום כסף בערכים שונים כנקוב בהם.
ביצוע העסקה [תיקון: תשל״ו־2, תשמ״ד־5, תש״ן]
(א)
המעביר ישלם בבית דואר את הסכום המיועד להעברה ויקבל תמורתו המחאה.
(ב)
המחזיק בהמחאה זכאי לגבות את הסכום הנקוב בה בכל בית דואר, לאחר שזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר; המחזיק ימסור את ההמחאה ויאשר עליה בחתימת ידו את קבלת התשלום.
(ג)
עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
(ד)
ההמחאה תשולם תוך חדשיים מהיום האחרון של החודש שבו הוצאה; לא נגבתה המחאה תוך התקופה האמורה, רשאי המחזיק להמציאה למנהל לשם הארכתה או לשם קבלת המחאה אחרת.
(ה)
המציא אדם למנהל תלוש שנתלש מהמחאה שנטען עליה שאבדה, רשאי הוא לקבל במקומה המחאה אחרת – לאחר שהוברר שבית דואר לא שילם את ההמחאה – בתום שלושה חדשים מיום הוצאת ההמחאה.
[תיקון: תשמ״ד־5]
(בוטלה).
פרק חמישי: המחאות כסף
עסקה באמצעות המחאות כסף [תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז, תשמ״א, תשמ״ט־2]
(א)
בנק הדואר יקיים שירות המחאות כסף שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – השולח) לשלוח לזולתו (להלן – המוטב) סכום כסף הנקוב בהמחאה, ובלבד שהסכום לא יפחת משלושים שקלים חדשים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), שירות המחאת כסף ארצית – גוביינא אגב מסירה ינתן ללא הגבלת סכום.
ביצוע העסקה [תיקון: תשל״ז, תשל״ז־2, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ד־5, תש״ן]
(א)
השולח ישלם בבית דואר את הסכום שבכוונתו לשלוח ויקבל תמורתו קבלה על הסכום ששילם.
(ב)
בנק הדואר ימציא למוטב, לפי המען שציין השולח, המחאה המזכה אותו לקבל בכל בית דואר או באמצעות בנקאי את הסכום הנקוב בהמחאה.
(ג)
המוטב זכאי לגבות את הסכום הנקוב בהמחאה בכל בית דואר לאחר שהגיש את ההמחאה וזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר.
(ד)
עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
(ה)
לא גבה המוטב את סכום ההמחאה תוך שני חדשים מיום הוצאתה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים ותינתן לשולח הודעה על כך, אולם השולח או המוטב רשאים לבקש בכתב – לפני פקיעת תוקפה של ההמחאה – הארכת תוקף ההמחאה לחודשיים נוספים.
(ו)
הועבר סכום לחשבון התשלומים השמורים, זכאי השולח לבקש את החזרת סכום ההמחאה לידיו; אולם כל עוד לא הוחזר הסכום לשולח, רשאי בנק הדואר לשלמו למוטב לפי בקשתו.
ביטול העסקה [תיקון: תשל״ו]
השולח יכול לבקש ביטול העסקה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א), ואם ההמחאה טרם נשלחה למוטב, ימלא בנק הדואר אחר הבקשה ויחזיר לשולח את הסכום ששילם.
העתק המחאה [תיקון: תשל״ז־2]
השולח יכול לבקש המצאת העתק של המחאה למוטב במקום המחאה שאבדה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א) ואם ההמחאה טרם נפרעה על ידי המוטב ימציא בנק הדואר העתק ההמחאה בתום חדשיים מיום הוצאתה של ההמחאה המקורית.
[תיקון: תשמ״ט־2, תש״ן]
(בוטלה).
פרק ששי: הוראות שונות
הוספת בעל חשבון
בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון רשאי לבקש שייווסף שמו של בעל חשבון אחר לשם שבו מתנהל החשבון.
כספים שנתקבלו בטעות [תיקון: תש״ן]
(א)
כספים שהופקדו בבנק הדואר בטעות לזכות אדם שאינו בעל חשבון בבנק, יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
(ב)
מפקיד הכספים האמורים בתקנת משנה (א) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתו לחשבון אחר בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון אחר בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
(ג)
את האגרה לפי תקנה 44 בעד העברת כספים או תשלומם למוטב, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לגבות מהסכום המועבר לזכות חשבון או המשולם למוטב.
סגירת חשבון
(א)
חשבון סילוקים וחשבון חסכון ייסגרו לפי בקשת בעל החשבון.
(ב)
המנהל רשאי לסגור –
(1)
חשבון סילוקים שלא היתה בו תנועה במשך שלוש שנים;
(2)
בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת – חשבון סילוקים או חשבון חסכון, אם בעל החשבון נהג בו שלא בהתאם להוראות תקנות אלה או שלא בהתאם להוראות המנהל או שלא בהתאם לכל חוק.
(ג)
עם סגירת חשבון תשולם היתרה לבעל החשבון, אולם לבעל חשבון חסכון תשולם היתרה לאחר שהחזיר את פנקסו.
בעלי חשבון אחדים
חשבון סילוקים או חשבון חסכון, למעט חשבון נאמנות, המתנהל על שם בעלי חשבון אחדים, רשאים כל בעלי החשבון להורות בכתב שלכל אחד מהם לחוד או לאחדים מהם ביחד תהא השליטה בחשבון; שינוי או ביטול הוראה זו טעונים חתימתם של כל בעלי החשבון.
הוראות למקרה מוות [תיקון: תשל״ט, תשמ״ג, תשמ״ז]
(א)
משהוכחה למנהל פטירתו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של עסקה לחובת החשבון שהורה עליה הנפטר, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.
(ב)
היה הנפטר בעל חשבון סילוקים או חשבון חסכון שאינו חשבון נאמנות, רשאי המנהל לשלם סכום עד 3,000 שקלים חדשים מתוך הכספים שעמדו לזכותו של הנפטר, לאדם או לבני אדם הנראים לו, לשם תשלום הוצאות הקבורה של הנפטר או הוצאות דחופות לצרכי בני משפחתו שהיו תלויים בו.
(ג)
תשלום שנעשה כאמור בתקנת משנה (ב) דינו כתשלום שעשה בנק הדואר בחייו של הנפטר ולפי הוראותיו.
הוראות למקרה פסלות
משהוכחה למנהל פסלותו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של כל עסקה לחובת החשבון שעליה הורה הפסול, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.
טפסים והוראות ביצוע [תיקון: תש״ן]
(א)
עסקאות בבנק הדואר יבוצעו לפי טפסים שאישר המנהל ובהתאם להוראות ביצוע שהוציא המנהל מזמן לזמן בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת.
(ב)
המבצע עסקה חייב למלא את הטפסים מילוי שלם ומדוייק.
(ג)
(1)
כספים שהופקדו בבנק הדואר על פי טפסים שלא מולאו כראוי או על פי טפסים שלא אישר המנהל, כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
(2)
מפקיד כספים כאמור בפסקה (1) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתם לחשבון בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
(3)
את האגרה לפי תקנה 44 בעד החזרה או העברה של כספים כאמור בפסקה (2), רשאי המנהל לגבות מהכספים כאמור.
הודעה על עסקה
המבצע עסקה בבנק הדואר רשאי למסור בהוראתו בקשר לחשבון סילוקים הודעה קצרה לגופה של העסקה.
ביצוע הוראות
(א)
הוראה שבה הסכום הנקוב במלים אינו מזדהה עם הסכום הנקוב בספרות, יבצע אותה בנק הדואר לפי הסכום הקטן יותר.
(ב)
בנק הדואר יבצע הוראה עם קבלתה ולא יתחשב בתאריך מאוחר הנקוב בהוראה שאינה לפי תקנה 8.
זיהוי [תיקון: תש״ן]
המנהל וכן פקיד בית דואר הפועל בעניני בנק הדואר, רשאים לדרוש הוכחה, להנחת דעתם, על זהותו של אדם הנוגע בעסקה בבנק הדואר.
תוקף מסמך
מסמך הנוגע לעסקה בבנק הדואר והמזכה אדם לקבל תשלום, יפקע תקפו לגבי בנק הדואר כעבור חדשיים מהתאריך הנקוב באותו מסמך כתאריך הוצאתו, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה.
אגרות [תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ט־2, תש״ן, תשס״ו, תשס״ו־2]
(א)
האגרה בעד החזרה או העברה של כספים כאמור בתקנה 9(ג), בעד העברת כספים לחשבון אחר בבנק הדואר או תשלומם למוטב כאמור בתקנה 34(ב) וכן בעד עסקאות אחרות בחשבונות סילוקים תהיה כמפורט בחלק א׳ של התוספת.
(ב)
בעד עסקאות בהמחאות כסף תשולם אגרה כמפורט בחלק ב׳ של התוספת.
(ג)
בעד שירותים שלא פורטו במקום אחר בתקנות אלה תשולם אגרה כמפורט בחלק ג׳ של התוספת.
(ד)
אגרות כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), רשאי המנהל לגבות על ידי חיוב חשבון הסילוקים של החייב באגרה בסכום האגרה.
הצמדת סכומים [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ו־2]
(א)
האגרות שבתוספת, למעט – האגרה שבפרט 10 בחלק ג׳ – ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור המדד שביום העדכון לעומת המדד היסודי.
(ב)
בתקנה זו –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד שביום העדכון“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
”מקדם ההתייעלות“ – (נמחקה).
(ג)
סכום אגרה העולה על 10 שקלים חדשים שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 0.1 שקלים חדשים, וסכום המסתיים ב־0.05 שקלים חדשים, יעוגל כלפי מטה.
(ד)
המנהל הכללי של משרד התקשורת יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות בעד שירותי בנק הדואר שהשתנו כאמור בתקנה זו.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ז בחשון תשל״ה (1 בנובמבר 1974).
ביטול
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תש״ל–1970 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974“.
תוספת
[תיקון: תשל״ה־2, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תש״ם־2, תש״ם־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשמ״ב־4, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ג־4, תשמ״ג־5, תשמ״ג־6, תשמ״ג־7, תשמ״ג־8, תשמ״ג־9, תשמ״ג־10, תשמ״ג־11, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ד־5, תשמ״ד־6, תשמ״ד־7, תשמ״ד־8, תשמ״ד־9, תשמ״ד־10, תשמ״ד־11, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשנ״ג, [הודעות], תשס״ו, תשס״ו־2]
התוספת לא בוטלה באופן פורמלי, אבל האגרות שבתוקף נקבעו בתקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011.
ה׳ בחשון תשל״ה (21 באוקטובר 1974)
- יצחק רבין
ראש הממשלה ושר התקשורת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.