חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש״ן–1990


ק״ת תש״ן, 966; תשנ״ב, 1190; תשנ״ג, 794.

עדכון סכומים: י״פ תשנ״ה, 3706; תשנ״ו, 2407; תשנ״ז, 3397; תשנ״ח, 1229; תשנ״ט, 1630; תש״ס, 2052; תשס״א, 999; תשס״ג, 1063; תשס״ז, 1756; תשס״ח, 1929; תשס״ט, 2561; תש״ע, 1931; תשע״א, 2452; תשע״ב, 2559; תשע״ג, 3145; תשע״ד, 3615; תשע״ה, 3840; תשע״ו, 3461; תשע״ז, 2660.


בתוקף סמכותנו לפי סעיף 31(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעתנו הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:


1.
קביעת סכום [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, [הודעות]]
סכום התביעה או שווי הנושא בדיון מהיר בפני שופט או רשם לא יעלה על 9,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 1993; בשנת 2017: 28,600 ש״ח) ליום הגשת התביעה; לענין זה, ”סכום התביעה או שווי הנושא“ –
(1)
לגבי דיון לפני שופט – לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה;
(2)
לגבי דיון לפני רשם – הסכום שהוא מוסמך לדון בו לפי סעיף 27 לחוק, לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה.
הצמדה לשכר הממוצע [תיקון: תשנ״ג]
(א)
בתקנה זו, ”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
(ב)
ביום 1 בינואר של כל שנה יוגדל הסכום הנקוב בתקנה 1 ויהיה כסכום של שלוש פעמים השכר הממוצע לאותו יום; סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים.
(ג)
מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל לפי תקנה זו.
2.
ביטול
תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התשמ״ז–1986 – בטלות.


ד׳ באב התש״ן (26 ביולי 1990)
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה
    ושר העבודה והרווחה
  • דן מרידור
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.