לדלג לתוכן

תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה), 1941

תקנות בית דין לעניני ספנות שהותקנו ע״י בית הדין לעניני אניות עפ״י פקודת הפצויים (הגנה), 1940.


ע״ר 1941, תוס׳ 2, 591; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; י״פ תש״ט, 268.


בתוקף הסמכויות המסורות לנו בסעיף 11(1)(א) מפקודת הפצויים (הגנה), 1940, אנו, הנשיא והחברים של בית הדין לספנות שהורכב עפ״י הפקודה, מתקינים בזה, בהסכמתו של זקן השופטים, את התקנות דלקמן:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר המשפטים (י״פ תש״ט, 268).


השם הקצר
תקנות אלה תקראנה תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה), 1941.
[תיקון: תש״ח]
(1)
בתקנות אלה, יהיו למונחים דלקמן הפירושים שבצדם חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר, דהיינו: –
”הפקודה“ פירושה פקודת הפצויים (הגנה), 1940;
”בית הדין“ פירושו בית־הדין לעניני ספנות שהורכב בהתאם לפקודה;
”הרושם“ פירושו רושם בית הדין, וכולל גם את העוזר לרושם;
”משרד הרישום“ פירושו משרד הרישום של בית הדין;
”הבירור“ פירושו בירור משפטי כדי לפסוק בסכסוך או בתביעה שהועברו לבית הדין עפ״י התקנות הנ״ל;
”הרשות“ פירושה המחלקה הממשלתית המורשה מטעם שר המשפטים לטפל בישוב סכסוך או תביעה שהוגשו לבית הדין כדי שיפסוק בהם.
(2)
פקודת הפירושין תחול לצורך פירושן של תקנות אלה כדרך שהיא חלה על פירושי פקודה.
הודעה על תביעות לפיצויים וסדר הגשתן
(א)
כל מקום שהתגלע סכסוך בשאלה אם יש לשלם איזה פיצויים עפ״י הפקודה או בשאלת סכום הפצויים שיש לשלמם וסכסוך זה לא יושב בדרך של הסכם, הרי הרשות התובעת פצויים או האדם התובע פצויים (הקרוי בתקנה זו בשם ”התובע“) רשאים למסור הודעה לבית הדין על התביעה באופן הקבוע בתקנה זו ועם מסירת הודעה זו, רואין את הסכסוך כסכסוך שהועבר לשם מתן פסק עליו בהתאם לפקודה.
(ב)
מוסרין הודעה על התביעה מתוך שמגישין למשרד הרישום בקשה הערוכה בטופס א של התוספת לתקנות אלה כשהיא חתומה ע״י הצד מגיש הבקשה (הקרוי להלן ”המבקש“) או ע״י עורך הדין של המבקש או בא כוחו בצירוף שלוש העתקות של הטופס הנ״ל.
(ג)
מקום שהרשות היא המבקשת יש להגיש בכתב בצירוף הבקשה ארבע העתקות מהודעת התביעה שנמסרה עפ״י סעיף 12, של הפקודה וכן הודעה (בצירוף שלש העתקות הימנה), המכילה את תשובת הרשות לתביעה האומרת –
(I)
איזה הם הפרטים הכלולים בפרשת התביעה שהם שנויים במחלוקת;
(II)
כשתובעין פצויים, שהרשות מודה בחובת תשלומם,- סכום הפצויים שיש לשלם וכן לאיזה פרטים בהודעת התביעה מתיחס סכום הפיצויים, את הסכום שזוקפין לחשבון כל פרט וכיצד חושב אותו סכום;
(III)
כל ענינים או נימוקים נוספים אשר יש להם זיקה לתביעה שיש בדעת הרשות להסתמך עליהם.
(ד)
הוגשה בקשה בהתאם לפסקא (ב) על הרושם לשלוח בדואר הודעה על הבקשה בצירוף העתק מן הבקשה לתובע או לרשות (כפי שהענין יחייב) הנזכרים בבקשה בתור הצד האחר בסכסוך. וכשהרשות היא המבקשת, עליה לשלוח לתובע העתק מהודעת התביעה ומן ההודעה שהוגשה עפ״י פסקא (ג).
(ה)
כשהתובע הוא המבקש, חייבת הרשות להגיש למשרד הרישום, בתוך ארבעה עשר יום לאחר קבלת הודעת המבקש שלש העתקות מהודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 של הפקודה בצירוף שתי העתקות הימנה המכילה את תשובת הרשות לתביעה והמפרטת את הפרטים הקבועים בפסקא (ג). בו בזמן חייבת הרשות לשלוח לתובע העתק מפרשת התביעה ומן ההודעה.
(ו)
בהתחשב עם הוראות התקנות 5 ו־6 הרי מודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 מן הפקודה תשמש תביעה שתוגש בפני בית הדין בהעברת הסכסוך אליו וההודעה שהוגשה עפ״י פסקא (ג) או פסקא (ה) תשמש תשובה לאותה תביעה.
כתובת למסירת מסמכים [תיקון: תש״ח]
כל צד לסכסוך שהוגש לבירור לבית הדין חייב להמציא לרושם ולשאר הצדדים כתובת בישראל שאליה אפשר יהא לשלוח כל הודעות בנוגע לבירור. ואילו אם הצד הוא מבקש, עליו לציין את כתובתו בבקשה. שאר הצדדים חייבים להמציא את הכתובת בדואר מיד לאחר שיקבלו מודעה על הבקשה.
פרטים
רשאי בית הדין לצוות להמציא לו הודעה נוספת או טובה יותר על מהותה של כל תביעה או של תשובה לתביעה, או פרטים נוספים או טובים יותר על כל ענין הכלול בכל מודעת תביעה שהיא, או בכל פרשה או בכל כתב שהוגשו עפ״י תקנות אלה באותם התנאים אשר יישרו בעיני בית המשפט בקשר להוצאות בית דין או לענינים אחרים. בטרם יפנו לבית הדין בבקשה למתן צו כזה חייב הצד הרוצה בהודעה הנוספת או הטובה יותר או בפרטים הנוספים או הטובים יותר להגיש בקשה על כך בכתב. שלש העתקות מכל הודעה או פרטים שנמסרו בהתאם לבקשה או לצו עפ״י תקנה זו תוגשנה במשרד הרישום וההעתקות תשלחנה לשאר הצדדים לבירור.
תקון
רשאי בית הדין בצו שייתן בכל שלב משלבי הבירור להרשות לכל צד לתקן את מודעת התביעה שלו או כל הודעה או כל כתב אחר שהוגש עפ״י תקנות אלה, באותו אופן ובאותם התנאים שיהיו צודקים. הצד הרוצה לעשות תקון כזה לפני בירור המשפט חייב לפני שיבקש מאת בית הדין ליתן צו, לשלוח לצדדים האחרים בסכסוך הנידון העתקה אחת מהתקון המוצע ובקשה להסכם לאותו תקון, ואם ניתנה ההסכמה כאמור מותר יהא לעשות את התקון בהתאם לכך. שלש העתקות מכל משא ומתן משפטי כפי שתוקן בהתאם להסכמה שניתנה או לצו שניתן עפ״י תקנה זו, תוגשנה למשרד הרישום והעתקות תמסרנה לשאר הצדדים לסכסוך:
בתנאי כי לגבי מודעת תביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 מן הפקודה הרי תקון שנעשה עפ״י תקנה זו אין תקפו כתוקף תקון של מודעה הניתנת עפ״י החוק בתור כזאת.
החלפת צדדים
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור בין כשיש ובין כשאין בקשה מכל צד וכן על יסוד בקשה מאת אדם המבקש שיצרפו אותו כצד, ובאותם התנאים שיהיו נראים צודקים, לצוות להוציא מכלל הבירור כל אדם אשר צירפוהו שלא כדין בתור צד או לצרף לבירור כל אדם שיש לו איזו טובת הנאה שהיא בבירור ואשר נוכחותו בפני בית הדין תוכל להיות דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק בצורה של ממש ולחלוטין בכל שאלה שנתעוררה בבירור.
בתנאי ששום אדם לא יצורף כצד אלא אם הביע את הסכמתו לכך בכתב שהגישו למשרד הרישום.
מקום שניתן צו כזה רשאי בית הדין ליתן הוראות בנוגע להגשת כל מודעת תביעה נוספת או מתוקנת וכן בנוגע לכל הודעה או לכל משא ומתן משפטי אחר בכתב ולמסירתו ובנוגע למהלך הבירור ככל אשר ימצא בית הדין לנכון. מודעה על צו בענין צירוף איזה צד לבירור או הוצאת איזה צד מכלל הבירור עפ״י תקנה זו תשלח לאותו צד ע״י הרושם.
צירוף סכסוכים לבירור [תיקון: תש״ח]
כשישנם שני משפטים או יותר שהם תלויים ועומדים בו בזמן בנוגע לאותה אניה והמתעוררים מאותה תביעה שהוגשה בשם הממשלה אם בין אותם הצדדים ואם בין צדדים שונים, רשאי בית הדין לצוות כי אותם המשפטים השונים יובאו לבירור בעת ובעונה אחת או בזה אחר זה באותו סדר שבית הדין ימצא אותו נוח. כשבית הדין יתן צו כזה עליו ליתן את כל אותן ההוראות הנובעות מן הצו בין בנוגע להנהלת הבירור המשפטי ובין בנוגע לענינים אחרים.
בקשת בינים
(א)
בקשות לבית הדין למתן כל צו עפ״י הפקודה או עפ״י תקנות אלה עד לבירור המשפט או בנוגע לכל ענין אשר ייתכן כי יהא צורך לקבל בו את הוראות בית הדין לפני הדיון, תובאנה לדיון בפני הנשיא או בפני חבר יחיד של בית הדין: בתנאי שהנשיא או החבר הדן בבקשה רשאי לדחות את הבקשה כדי לדון בה בישיבת בית הדין, ואילו אם נתבקש בכך ע״י כל צד חייב הוא לדחותה כאמור.
(ב)
הצד המגיש בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקבוע עם הרושם מועד לבירורה ועליו למסור לשאר הצדדים לסכסוך מודעה על המועד לא פחות משבעה ימים מראש.
(ג)
לפני הגשת הבקשה שעליה חלה תקנה זו על הצד המבקש את מתן הצו להשתדל לקבל, אם יש אפשרות לכך, את הסכמתם של שאר הצדדים לבירור, להגשת הבקשה. משנתקבלה הסכמה זו מותר להגיש את הבקשה לצו במכתב הערוך על שם הרושם ואליו תצורף ההסכמה בכתב כשהיא חתומה ע״י הצדדים או בשמם, ואז רשאי בית הדין ליתן את הצו ולהודיע לצדדים על כך: בתנאי שאם רוצה בית הדין לשמוע את טענות הצדדים לפני מתן החלטה על הבקשה חייב הרושם להודיע לצדדים בהתאם לכך ולמסור מודעה על קביעת המועד לבירור לא פחות משבעה ימים מראש. כשיקבע בית הדין את סכום ההוצאות המשפטיות על כל בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקחת בחשבון את הוראות הסעיף הזה.
(ד)
כל צו שניתן ושעליו חלה תקנה זו יכול בית הדין לבטלו או לשנותו באותם התנאים שימצאם צודקים.
תאריך הבירור ומקום הבירור
(א)
לאחר מסירת ההודעה המכילה את תשובת הרשות עפ״י תקנה 3 יתקשר הרושם בהקדם האפשרי עם הצדדים לסכסוך לשם קביעת תאריך מוסכם לבירור. אם לא יבואו הצדדים לידי הסכם בנוגע ליום שיהא רצוי לבית הדין, יקבע בית הדין את התאריך והרושם יודיע את המועד לצדדים.
(ב)
על בית הדין לקבוע את מקום הבירור והרושם יודיע זאת לצדדים.
(ג)
אם נתישב איזה סכסוך או תביעה שהועברה לבירור ע״י הצדדים מתוך הסכמה ביניהם, על המבקש למסור מיד לרושם מודעה על כך.
מודעה על ההכרה במסמכים
(א)
כל צד רשאי במודעה בכתב בכל עת שהיא, לא יאוחר מארבעה עשר יום לפני הבירור לדרוש מכל צד אחר להכיר בכל מסמך המפורט במודעה, פרט ליוצאים מן הכלל צודקים, ואם הצד האחר רוצה לחלוק על אמיתותו של המסמך, עליו למסור מודעה במשך ששה ימים לאחר קבלת אותה מודעה כי אין הוא מכיר במסמך וכי דורש הוא כי יוכיחו אותו בבירור.
(ב)
אם לא מסר אותו צד במשך הזמן הקבוע בסעיף א׳ [צ״ל: בתקנת משנה (א)] מודעה כי אין הוא מכיר במסמכים, רואין אותו כאילו הכיר במסמך חוץ אם יצוה בית הדין אחרת.
(ג)
כשצד מוסר מודעה כי אין הוא מכיר במסמך עפ״י סעיף קטן (א) והמסמך הוכח בשעת הבירור הרי ההוצאות הכרוכות בהוכחת המסמך תשולמנה ע״י הצד שמסר מודעה על אי הכרתו במסמך חוץ אם יצוה בית הדין אחרת.
עדות שנמסרה בהצהרה בשבועה בפני חוקר
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור לצוות להוכיח בהצהרה בשבועה איזו עובדא מסויימת או עובדות מסויימות או לצוות כי ההצהרה בשבועה של איזה עד תוקרא בבירור בתנאים שבית הדין ימצאם צודקים, או כי כל עד שמן הדין לותר על נוכחותו בבירור ייחקר בשבועה ע״י אדם שיתמנה בצו: בתנאי כי מקום שנראה לבית הדין כי איזה צד רוצה, ובצדק, להביא עד לחקירת שתי וערב, וכי אפשר להביא אותו עד, לא ינתן צו המרשה כי עדותו של אותו עד תמסר ע״י הצהרה בשבועה.
הוכחת עובדות מסויימות
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור לצוות כי עדות על איזו עובדא מסויימת או עובדות מסויימות שתפורטנה בצו תמסר בבירור ע״י הודעה בשבועה שבה יעיד המודיע על אותה עובדא לפי מיטב ידיעתו ואמונתו או ע״י מסמכים או רשימות בפנקסים או ע״י העתקות של מסמכים או ע״י רישומים או ע״י פעולות כיוצא בזה כפי שיורה בית המשפט.
ענין שקבלתו אינה מותרת לפי חוק העדות
רשאי בית הדין אם ימצא זאת לנכון בכל מקרה מסויים לעשות כן, לקחת בחשבון כל ענין אשר, לפי דעתו יש לו זיקה לנושא החקירה שבפניו ואפילו לא היה אותו ענין מן הענינים שמותר לקבלם בעדות עפ״י חוק העדות.
הפקדת מסמכים לשמוש בית הדין
לא פחות משבעה ימים לפני התאריך שנקבע לבירור יש להניח במשרד הרישום, שלש העתקות מכל הצהרות בשבועה או מסמכים אחרים שבדעת כל צד להגיש בין בהתאם להוראות התקנות 11, 12, 13 ו־14 מתקנות אלה ובין בהתאם להוראות אחרות, וההעתקות תשלחנה לצדדים אחרים בסכסוך ע״י הצד שיש בדעתו להביאם בתור חומר עדות כאמור.
עדים מומחים
רשאי בית הדין אם סבור הוא כי רצוי לעשות כן בכל מקרה מסויים לצוות להזמין לא יותר ממספר מסויים של עדים מומחים.
ציוויים להופיע ולהעיד ולהמציא מסמכים
(א)
צו המצוה על כל אדם להופיע ולהעיד או להמציא מסמכים יהא ערוך בטופס ב׳ של התוספת לתקנות אלה באותם השנויים שהמסבות תחייבנה.
(ב)
הצד הרוצה בצו כזה עליו להגיש בקשה לכך במכתב שישלח לרושם ואליו תצורף הטיוטה של הצו המבוקש. כל טיוטה צריכה להכיל את שמו של עד אחד בלבד. אם ניתן הצו ע״י בית הדין, על הרושם לרשום בטיוטה את התאריך ולחתום עליה בתור צו מבית הדין ועליו להחזירה לצד המבקש את הצו.
(ג)
על הצד למסור את הצו במסירה אישית ליד העד בזמן מספיק לפני הבירור.
(ד)
בשעת המסירה יש לשלם לעד או להציע לו סכום מספיק כדי כסוי הוצאות הנסיעה שלו למקום הבירור וחזרה.
דיינים יועצים
בירורים עם דיינים־יועצים יתקיימו באותו האופן ובאותם התנאים שבית הדין יורה.
דו״ח של מומחה
רשאי בית הדין לקבל דו״ח של מומחה בהתאם לסעיף 11(1)(ה) של הפקודה בין לפני הבירור ובין במהלך הבירור ובין בזמן ההפסקה עד לישיבת נדחית של הבירור. הרושם ישלח העתק של הדו״ח לכל צד בסכסוך אם לפני הבירור או בשעת הבירור הנדחה, הכל כפי שהענין יחייב.
דחיות ובירורים מובדלים
רשאי בית הדין, אם ימצא כי לטובת הצדק רצוי לעשות כן, לדחות את בירור המשפט עד לאותו זמן ולאותו המקום ובאותם התנאים, לכשייקבעו תנאים, כפי שימצא לנכון, או לצוות כי שאלות שונות המתעוררות בסכסוך תתבררנה בזמנים שונים או באותו סדר או באותם המקומות השונים ככל שמסבות הענין תחייבנה.
הצעה חתומה
אם הציעה הרשות בכל עת שהיא לפני הבירור הצעה בכתב בלי כל תנאים לשלם איזה סכום בתורת פצויים לצד התובע פצויים באותו סכסוך ובאותה ההצעה הודיעה כי אם לא יתקבל אותו סכום בתוך שבעה ימים תחשב ההצעה כהצעה שסולקה, אלא שרשאי בית הדין לקרוא את ההצעה לאחר שיפסוק בעצם הסכסוך אך לפני שיתן את החלטתו בנידון הוצאות הבירור, רשאית הרשות אם לא נתקבלה ההצעה הנ״ל, למסור בשעת הבירור לרושם של אותה הצעה העתק במעטפה חתומה ובית הדין רשאי לקרוא את ההצעה לאחר שפסק בסכסוך. אם סכום הפצויים שבית הדין פסק לשלם אינו עולה על הסכום המוצע כאמור לעיל, רשאי בית הדין לצוות כי הצד התובע פצויים ישא בהוצאותיו הוא וישלם את ההוצאות שהוציאה הרשות לאחר שהוגשה ההצעה, חוץ אם סבור בית הדין כי מפני טעמים מיוחדים לא מן הדין לעשות כן.
הזכות להופיע בפני בית־הדין
בכל משא ומתן משפטי בפני בית הדין רשאי כל אחד מן האנשים דלקמן לטעון טענותיו בפני בית הדין, דהיינו –
(א)
כל צד בסכסוך;
(ב)
כל עו״ד שהועמד ע״י כל צד או בשמו;
(ג)
כל אדם אחר שהותר לו עפ״י רשות מטעם בית הדין להופיע במקום כל צד;
(ד)
ואילו אם הרשות היא צד, פקיד מורשה כחוק של אותה הרשות.
פסק־דין
החלטת בית הדין בסכסוך הקרויה בתקנות אלה בשם פסק הדין תהיה בכתב וחתומה ע״י חברי בית הדין. העתק של פסק הדין כשהוא מקויים ע״י הרושם יישלח על ידו לכל אחד מהצדדים בסכסוך.
הוצאות
פסק הדין יורה לאיזה צד או צדדים תשולמנה ההוצאות או כל חלק של ההוצאות הכרוכות בבירור ואיזה צד ישלמן ורשאי הוא להעריך את הסכום שיש לשלמו או להורות באיזו צורה ועל ידי מי תסודר ההערכה.
הזמן
בית הדין רשאי בהסכמת הצדדים להאריך או לקצר את הזמן שנקבע בתקנות אלה או בכל צו אחר לעשייתה של כל פעולה או לנקיטת כל צעד בבירור באותם התנאים (לכשייקבעו תנאים) שצדקת הענין תחייב, ומותר לצוות להאריך את הזמן ואפילו לא הוגשה הבקשה להארכה אלא כעבור הזמן שנקבע או שהוקצב.
השמוש בדואר
כל אימת שתקנות אלה מחייבות כי איזה מסמך יוגש ע״י הרושם או הצד או כי איזו הודעה תשלח ע״י הרושם או הצד, מותר להגיש או לשלוח את המסמך או ההודעה ע״י הדואר.
אי־מילוי אחרי התקנות
אי־קיום של כל תקנה מתקנות אלה אין כחו יפה לפסול כל משא ומתן משפטי בבירור אלא אם כן יורה בית המשפט כן, אולם אפשר יהא לבטל את המשא והמתן המשפטי כלו או מקצתו בתור מו״מ שלא היה בסדר, או לתקנו, או לטפל בו באותו האופן ובאותם התנאים שבית־הדין ימצא לנכון לקבוע.

תוספת

[תיקון: תש״ח]
טופס א. הודעה על תביעה לפיצויים
טופס ב. צו להופיע ולהעיד ולהראות מסמכים


היום 2 באפריל, 1941.
  • ר. קופלנד
  • פ. כיאט
  • ב. ה. גולי
  • אני מסכים.
    הרי טרסנד
    זקן השופטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.