חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות ביטוח נפגעי חיסון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ״ג–1992


ק״ת תשנ״ג, 274.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב), 8 ו־11 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש״ן–1989 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות
בתקנות אלה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מוסד“ – תחנה לבריאות המשפחה, מרפאה של קופת חולים או בית ספר;
”מחוסן“ – אדם שקיבל חיסון;
”קופת חולים“ – כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.
2.
פוליסת הביטוח
פוליסת הביטוח לענין החוק תהיה לפי התנאים והנוסח המפורטים בתוספת.
3.
תשלום בעד ביטוח
(א)
הסכום שייגבה לאוצר המדינה ושישמש למימון דמי הביטוח (להלן – התשלום) יהיה 5 שקלים חדשים; הסכום האמור יהיה צמוד למדד וישתנה במועדים שבהם משתנה אגרת השירותים המשולמת, מתחנות לבריאות המשפחה, לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 1989; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש.
(ב)
מחוסן או אפוטרופסו ישלם את הסכום פעם אחת בלבד לביטוח כלל החיסונים שקיבל המחוסן.
(ג)
מוסד שבו ניתן חיסון יגבה את התשלום מהמחוסן או מאפוטרופוס, ויעביר תשלומים שגבה כאמור לחשב משרד הבריאות, במועד הקרוב למועד גבייתו מבין המועדים הבאים: 1 במרס, 1 ביוני, 1 באוגוסט ו־1 בדצמבר של כל שנה.
(ד)
העביר המוסד תשלום באיחור, יוסיף עליו ריבית פיגורים בשיעור שקובע, מזמן לזמן, החשב הכללי במשרד האוצר.

תוספת

(תקנה 2)

פוליסת ביטוח נפגעי חיסון

1.
הגדרות
בפוליסה זו –
”המבטח“ – הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח בע״מ, שמענה רח׳ עמק רפאים 44, ירושלים, 93142;
”מבוטח“ – כל אחד מאלה:
(1)
מדינת ישראל – משרד הבריאות;
(2)
קופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973;
(3)
עיריה ומועצה מקומית;
(4)
רופא הנותן חיסון;
”מוטב“ – מי שקיבל חיסון על ידי מבוטח, וכל אדם שבא עמו במגע;
”חיסון“ – כל אחד מהחיסונים הבאים, ובלבד שלא ניתן כחלק מטיפול רפואי:
(1)
חיסון משולש – קרמת־צפדת־שעלת (DTP) או כל מרכיב שלו בנפרד;
(2)
חיסון שיתוק ילדים;
(3)
חיסון משולב – חצבת־חזרת־אדמת (MMR) או כל מרכיב שלו בנפרד;
(4)
חיסון אחר שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940;
”מקרה הביטוח“ – מוות או ליקוי גופני, נפשי או שכלי שאירע לאחר תחילת תקופת הביטוח;
”תקופת הביטוח“ – שנה החל ב־5 בדצמבר 1989; תקופת הביטוח תוארך מאליה מדי שנה לתקופה של שנה כל עוד לא נקבע אחרת בתקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ״ג–1992;
”סכום ביטוח“ –
(א)
1. למקרה מוות לקטין — 10,000 שקלים חדשים
2.
למקרה מוות לבגיר — 250,000 שקלים חדשים
3.
לליקוי גופני, נפשי או שכלי, מלא וצמית — 250,000 שקלים חדשים
(ב)
סכום הביטוח ישתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי פעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת תקופת הביטוח עד המדד שפורסם לאחרונה לפני קרות מקרה הביטוח;
”ועדת מומחים“ – ועדה בת שלושה חברים שימנה שר הבריאות: היושב ראש שלה יהיה שופט שימנה שר הבריאות בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, ושני חבריה האחרים יהיו רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים למקרה הביטוח.
2.
דמי הביטוח
(א)
דמי הביטוח לתקופת הביטוח יהיו 5 שקלים חדשים לכל ילוד שיוולד בתקופת הביטוח לכל החיסונים על כל מרכיביהם.
(ב)
דמי הביטוח ישתנו בהתאם לשינויים במדד – מן המדד שפורסם לאחרונה לפי תחילת תקופת הביטוח עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום דמי הביטוח.
(ג)
דמי הביטוח ישולמו למבטח בידי מדינת ישראל, משרד הבריאות.
3.
תביעה לתגמולי ביטוח
(א)
קרה מקרה הביטוח, יודיע על כך המוטב בהקדם למבטח, לאחר שנודעה לו התרחשותו וכן יודיע על כך לשר הבריאות.
(ב)
משנמסרה למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה, בכתב, לתשלום תגמולי ביטוח, יפנה המבטח לשר הבריאות לשם מינוי ועדת מומחים.
(ג)
ועדת המומחים תדון בתביעה ותקבע אם קיים קשר סיבתי בין מקרה ביטוח לבין החיסון.
(ד)
קבעה ועדת המומחים כי מקרה הביטוח נובע מחיסון, תקבע את אחוזי נכותו של המוטב בהתאם למבחנים ולעקרונות שנקבעו לפי סעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
4.
תשלום תגמולי ביטוח
(א)
המבטח ישלם למוטב תגמולי הביטוח תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו החלטת ועדת המומחים.
(ב)
קבעה ועדת המומחים כי מות המוטב נבע מהחיסון ישלם המבטח את סכום הביטוח למקרה מוות למי שהיה בן זוגו של המוטב בשעת מותו וילדיו; ואם היה המוטב קטין, ישולם סכום הביטוח להורה שהקטין היה באחזקתו.
(ג)
קבעה ועדת המומחים כי מקרה הביטוח נבע מהחיסון וכי גרם לנכות, ישלם המבטח למוטב פיצוי שיחושב על פי האחוזים הקבועים לאותה נכות, יחסית לסכום הביטוח.


י״ט בכסלו התשנ״ג (14 בדצמבר 1992)
  • חיים רמון
    שר הבריאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.