תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור), תשנ״ח–1998


ק״ת תשנ״ח, 712.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(ב) לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”אשפה“, ”מיחזור“ ו”פסולת למיחזור“ – כהגדרתם בחוק;
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום מוסדר לפי דין, המשמש לפינוי ולסילוק פסולת;
”היום הקובע“ – יום תחילתן של תקנות אלה;
”כמות פסולת“ – אשפה ופסולת למיחזור שרשות מקומית אספה ופינתה במשך שנה מתחומה לאתר לסילוק פסולת ולמיחזור, ושמשקלה נקבע בטונות בכניסה לאתר לסילוק פסולת;
”השר“ – השר לאיכות הסביבה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה.
קביעת כמות הפסולת ביום הקובע
(א)
ראש רשות מקומית ימסור בהודעה לשר, לא יאוחר משלושים ימים מן היום הקובע, את כמות הפסולת שהיתה לרשות המקומית עד סוף השנה שקדמה ליום הקובע.
(ב)
הודעה כאמור תימסר בכתב לפי טופס 1 שבתוספת ותכלול פירוט מלא ומדויק של הנתונים לגבי הפסולת לסוגיה כמפורט בטופס.
(ג)
לא הודיע ראש רשות מקומית לשר כאמור בתקנת משנה (א), יקבע השר את כמות הפסולת של הרשות המקומית ביום הקובע, על פי הנתונים שבידו.
הפחתה הדרגתית של כמות הפסולת לסילוק
רשות מקומית תפעל להפחתה הדרגתית של כמות הפסולת שלה לסילוק, על ידי פינוי למיחזור של חלק ממנה, באחוזים, כמפורט להלן:
(1)
10 אחוזים לפחות – עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998);
(2)
15 אחוזים לפחות – עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000);
(3)
25 אחוזים לפחות – עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007).
פטור
(א)
רשות מקומית רשאית להגיש לשר בקשה לפטור מהוראות תקנות אלה. לבקשה כאמור תצרף הרשות המקומית דין וחשבון בדבר בדיקה של הכדאיות הכלכלית של מיחזור הפסולת שלה. הדין וחשבון ייערך לפי טופס 2 שבתוספת.
(ב)
בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תגיש הרשות המקומית לא יאוחר מ־6 חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה.
(ג)
השר יבדוק את הבקשה וישיב לרשות המקומית תוך 30 ימים; לא השיב השר במועד, תהיה הרשות המקומית פטורה מקיום תקנות אלה עד מסירת תשובת השר.
סייג
(א)
על אף האמור בתקנה 3 השר יפטור רשות מקומית מהוראות תקנות אלה לתקופה שלא תפחת משנה אם הוכיחה הרשות המקומית, להנחת דעתו של השר, אחת מאלה:
(1)
קיומן של חלופות לסילוק הפסולת כדאיות יותר מבחינה כלכלית ושאינן מזיקות מבחינה סביבתית; לענין פסקה זו, ”שאינן מזיקות מבחינה סביבתית“ – חלופות שנקבעו והפועלות על פי כל דין;
(2)
מצויה אצלה בשימוש טכנולוגיה כדאית יותר מבחינה כלכלית ושאינה מזיקה מבחינה סביבתית לשימוש חוזר בפסולת.
(ב)
ראה השר כי התנאים המנויים בתקנת משנה (א) מתקיימים לגבי חלק מן הפסולת כאמור בתקנה 3, יפטור אותה השר מהוראות התקנות לגבי אותו חלק.
חובת דיווח
ראש רשות מקומית ידווח לשר, בחודש ינואר של כל שנה או במועד אחר שיקבע השר לאותה רשות מקומית, על כמות הפסולת שלה, לפי טופס 1 שבתוספת.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתמוז התשנ״ח (1 ביולי 1998).

תוספת

טופס 1: דין וחשבון לגבי כמויות פסולת (תקנה 2(ב) ו־6)
טופס 2: דין וחשבון לבדיקת הכדאיות הכלכלית למיחזור ברשויות מקומיות (תקנה 4(א))


י״ג בניסן התשנ״ח (9 באפריל 1998)
  • רפאל איתן
    השר לאיכות הסביבה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.