תניא מנוקד/חלק א/פרק מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק מח[עריכה]

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הַמַּשְׂכִּיל בִּגְדֻוּלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, אֵין סוֹף וְאֵין קֵץ וְתַכְלִית כְּלָל לָאוֹר וְחִיּוּת הַמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט וּמְיֻחָד בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד. וְאִלּוּ הָיְתָה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מֵאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּלִי צִמְצוּמִים, רַק כְּסֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה בְּדֶרֶךְ עִלָּה וְעָלוּל, לֹא הָיָה הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא כְּלָל כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה, בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כָּל רָקִיעַ לִרְקִיעַ, וְכֵן עֳבִי כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וַאֲפִלּוּ עוֹלָם הַבָּא וְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, מְדוֹר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים. וְהַנְּשָׁמוֹת עַצְמָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּלְאָכִים, הֵן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, כִּי יֵשׁ גְּבוּל לְהַשָּׂגָתָן בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמֵּאִיר עֲלֵיהֶן בְּהִתְלַבְּשׁוּת חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וכו'. וְלָכֵן יֵשׁ גְּבוּל לַהֲנָאָתָן, שֶׁנֶּהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וּמִתְעַנְּגִין בְּאוֹר ה'. כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג בִּבְחִינַת אֵין סוֹף מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ מִמְּצִיאוּתָן וְיַחְזְרוּ לִמְקוֹרָן.

וְהִנֵּה פְּרָטִיּוּת הַצִּמְצוּמִים אֵיךְ וּמָה, אֵין כָּאן מְקוֹם בֵּיאוּרָם. אַךְ דֶּרֶךְ כְּלָל הֵן הֵם בְּחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם הַמְשָׁכַת הָאוֹר וְהַחִיּוּת, שֶׁלֹּא יָאִיר וְיֻמְשַׁךְ לַתַּחְתּוֹנִים בִּבְחִינַת גִּלּוּי, לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַשְׁפִּיעַ בָּהֶן וּלְהַחֲיוֹתָם לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן. כִּי אִם מְעַט מִזְעָר אוֹר וְחִיּוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, שֶׁהִיא הֶאָרָה מֻעֶטֶת מְאֹד, וּמַמָּשׁ כְּלָא חֲשִׁיבֵי לְגַבֵּי בְּחִינַת הֶאָרָה בְּלִי גְּבוּל וְתַכְלִית, וְאֵין בֵּינֵיהֶם עֵרֶךְ וְיַחַס כְּלָל. כַּנּוֹדָע פֵּרוּשׁ מִלַּת "עֵרֶךְ" בְּמִסְפָּרִים, שֶׁאֶחָד בְּמִסְפָּר יֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ לְגַבֵּי מִסְפַּר אֶלֶף אֲלָפִים, שֶׁהוּא חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף אֲלָפִים. אֲבָל לְגַבֵּי דָּבָר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּלִי גְּבוּל וּמִסְפָּר כְּלָל, אֵין כְּנֶגְדּוֹ שׁוּם עֵרֶךְ בְּמִסְפָּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת אֵינָן אֲפִלּוּ כְּעֵרֶךְ מִסְפָּר אֶחָד לְגַבֵּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת אֶלָּא כְּלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיבֵי.

וְכָכָה מַמָּשׁ הִיא בְּחִינַת הַהֶאָרָה מֻעֶטֶת זוֹ, הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַשְׁפִּיעַ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם, לְגַבֵּי עֵרֶךְ אוֹר הַגָּנוּז וְנֶעְלָם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף, וְאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ וּמַשְׁפִּיע בָּעוֹלָמוֹת בִּבְחִינַת גִּלּוּי לְהַחֲיוֹתָם, אֶלָּא מַקִּיף עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה, וְנִקְרָא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וְאֵין הַפֵּרוּשׁ סוֹבֵב וּמַקִּיף מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת מָקוֹם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל בְּחִינַת מָקוֹם בְּרוּחְנִיּוּת. אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, סוֹבֵב וּמַקִּיף מִלְּמַעְלָה לְעִנְיַן בְּחִינַת גִּלּוּי הַשְׁפָּעָה. כִּי הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת גִּלּוּי בָּעוֹלָמוֹת, נִקְרֵאת בְּשֵׁם הַלְבָּשָׁה שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בָּעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם מַלְבִּישִׁים וּמַשִּׂיגִים הַהַשְׁפָּעָה שֶׁמְּקַבְּלִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַהַשְׁפָּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּבְחִינַת גִּלּוּי, אֶלָּא בְּהֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם, וְאֵין הָעוֹלָמוֹת מַשִּׂיגִים אוֹתָהּ, אֵינָהּ נִקְרֵאת מִתְלַבֶּשֶׁת, אֶלָּא מַקֶּפֶת וְסוֹבֶבֶת. הִלְכָּךְ מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָמוֹת הֵם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, נִמְצָא שֶׁאֵין הַשְׁפָּעַת אוֹר אֵין סוֹף מִתְלַבֵּשׁ וּמִתְגַּלֶּה בָּהֶם בִּבְחִינַת גִּלּוּי, רַק מְעַט מִזְעָר, הֶאָרָה מֻעֶטֶת מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד מְאֹד. וְהִיא רַק כְּדֵי לְהַחֲיוֹתָם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית. אֲבָל עִקַּר הָאוֹר בְּלִי צִמְצוּם כָּל כָּךְ, נִקְרָא מַקִּיף וְסוֹבֵב, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּלֵּית בְּתוֹכָם, מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית.

וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, הִנֵּה הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף שֶׁמְּלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְהַיְנוּ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב1: "הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'". אַף עַל פִּי כֵן אֵין מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָהּ בִּבְחִינַת גִּלּוּי הַהַשְׁפָּעָה, רַק חִיּוּת מְעַט מִזְעָר, בְּחִינַת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ לְבָד. וְכָל אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא סוֹבֵב עָלֶיהָ, אַף שֶׁהוּא בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּלֵּית בָּהּ יוֹתֵר, רַק מַשְׁפִּיע בָּהּ בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם. וְכָל הַשְׁפָּעָה שֶׁבִּבְחִינַת הֶסְתֵּר נִקְרָא מַקִּיף מִלְּמַעְלָה, כִּי עָלְמָא דְּאִתְכַּסְּיָא הוּא לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה מֵעָלְמָא דְּאִתְגָּלְיָא.

וּלְקָרֵב אֶל הַשֵּׂכֶל יוֹתֵר הוּא בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁמְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁרָאָה אוֹ שֶׁרוֹאֶה. הִנֵּה אַף שֶׁכָּל גּוּף עֶצֶם הַדָּבָר הַהוּא וְגַבּוֹ וְתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ כֻּלּוֹ מְצֻיָּר בְּדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרָאָהוּ כֻּלּוֹ אוֹ שֶׁרוֹאֵהוּ, הִנֵּה נִקְרֵאת דַּעְתּוֹ מַקֶּפֶת הַדָּבָר הַהוּא כֻּלּוֹ, וְהַדָּבָר הַהוּא מֻקָּף בְּדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ. רַק שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף בְּפֹעַל מַמָּשׁ, רַק בְּדִמְיוֹן מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם וְדַעְתּוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ2 "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם" כו', הֲרֵי מַחֲשָׁבְתּוֹ וְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים, מַקֶּפֶת כָּל נִבְרָא מֵרֹאשׁוֹ וְעַד תַּחְתִּיתוֹ וְתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ, הַכֹּל בְּפֹעַל מַמָּשׁ. לְמָשָׁל, כַּדּוּר הָאָרֶץ הַלֵּזוּ, הֲרֵי יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מַקֶּפֶת כָּל עֳבִי כַּדּוּר הָאָרֶץ, וְכֹל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ עַד תַּחְתִּיתוֹ, הַכֹּל בְּפֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי יְדִיעָה זוֹ הִיא חִיּוּת כָּל עֳבִי כַּדּוּר הָאָרֶץ כֻּלּוֹ וְהִתְהַוּוּתוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ. רַק שֶׁלֹּא הָיָה מִתְהַוֶּוה כְּמוֹת שֶׁהוּא עַתָּה בַּעַל גְּבוּל וְתַכְלִית וְחִיּוּת מֻעֶטֶת מְאֹד, כְּדֵי בְּחִינַת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ, אִם לֹא עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, שֶׁצִּמְצְמוּ הָאוֹר וְהַחִיּוּת שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּכַדּוּר הָאָרֶץ לְהַחֲיוֹתוֹ וּלְקַיְּמוֹ בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, וּבִבְחִינַת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ בִּלְבָד.

אַךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְיֻחֶדֶת בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ, כִּי הוּא הַמַּדָּע וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּעַ, וּבִידִיעַת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל יוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים, וְלֹא בִּידִיעָה שֶׁחוּץ מִמֶּנּוּ כִּידִיעַת הָאָדָם, כִּי כֻּלָּם נִמְצָאִים מֵאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְדָבָר זֶה אֵין בִּיכֹלֶת הָאָדָם לְהַשִּׂיגוֹ עַל בֻּרְיוֹ וכו' [הגהה: כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ חַכְמֵי הַקַּבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּפַרְדֵּ"ס מֵהָרַמַ"ק זַ"ל. וְכֵן הוּא לְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל בְּסוֹד הַצִּמְצוּם וְהִתְלַבְּשׁוּת אוֹרוֹת בַּכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל פרק ב'.] הֲרֵי יְדִיעָה זוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף, אֵינָהּ נִקְרֵאת בְּשֵׁם מִתְלַבֶּשֶׁת בְּכַדּוּר הָאָרֶץ, שֶׁהוּא בַּעַל גְּבוּל וְתַכְלִית, אֶלָּא מַקֶּפֶת וְסוֹבֶבֶת. אַף שֶׁיְּדִיעָה זוֹ כּוֹלֵל כָּל עָבְיוֹ וְתוֹכוֹ בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וּמְהַוֶּה אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה מֵאַיִן לְיֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:

מראי מקומות[עריכה]