תניא חלק א ו
והנה, זה לעומת זה עשה אלהים. כי כמו שנפש האלהית כלולה מעשר ספירות קדושות ומתלבשת בשלושה לבושים קדושים, כך הנפש דסטרא אחרא מקליפת נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא, שהן:
- שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנזכרים לעיל,
- ושכל המולידן, הנחלק לשלוש שהן חכמה בינה ודעת, מקור המדות.
כי המדות הן לפי ערך השכל, כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך, לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם, וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים, וכן בהתפארות ושאר מדות.
ועשר בחינות אלו הטמאות, כשאדם מחשב בהן או מדבר או עושה, הרי מחשבתו שבמוחו ודבורו שבפיו וכח המעשיי שבידיו ושאר איבריו נקראים "לבושי מסאבו" לעשר בחינות אלו הטמאות, שמתלבשות בהן בשעת מעשה או דבור או מחשבה.
והן הם כל המעשים אשר נעשים תחת השמש אשר הכל הבל ורעות רוח, וכמו שכתוב בזהר בשלח שהן "תבירו דרוחא" כו'. וכן כל הדיבורים וכל המחשבות אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו, שזהו פירוש לשון "סטרא אחרא", פירוש: "צד אחר", שאינו צד הקדושה.
וצד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה, ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתברך, בין בפועל ממש כמלאכים עליונים, בין בכח, ככל איש ישראל למטה שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקב"ה במסירת נפשו על קדושת השם. ולכן אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרויה כו', וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם.
אבל כל מה שאינו בטל אצלו יתברך, אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו, אינו מקבל חיות מקדושתו של הקב"ה, מבחינת פנימיות הקדושה ומהותה ועצמותה בכבודה ובעצמה, אלא מבחינת אחוריים, שיורדים ממדרגה למדרגה רבבות מדרגות בהשתלשלות העולמות דרך עילה ועלול וצמצומים רבים, עד שנתמעט כל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט, עד שיכול להתצמצם ולהתלבש בבחינת גלות תוך אותו דבר הנפרד להחיותו ולקיימו מאין ליש, שלא יחזור להיות אין ואפס כבתחילה מקודם שנברא.
ולכן נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וסטרא אחרא.
ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד.
[הגהה: עם היות בתוכו עשר ספירות דעשיה דקדושה, וכמו שכתב בעץ חיים שער מ"ג. ובתוך עשר ספירות דעשיה אלו הן עשר ספירות דיצירה, ובתוכן עשר ספירות דבריאה, ובתוכן עשר ספירות דאצילות שבתוכן אור אין סוף ברוך הוא. ונמצא אור אין סוף ברוך הוא מלוא כל הארץ הלזו התחתונה על ידי התלבשותו בעשר ספירות דארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, כמו שכתב בעץ חיים שער מ"ז פרק ב' ובספר גלגולים פרק כ'].
אלא שהקליפות הן נחלקות לשתי מדרגות זו למטה מזו:
- המדרגה התחתונה היא שלוש קליפות הטמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל, ונקראו במרכבת יחזקאל (יחזקאל א ד): "רוח סערה... וענן גדול... וגו'". ומהן נשפעות ונמשכות נפשות כל אומות העולם וקיום גופם, ונפשות כל בעלי חיים הטמאים ואסורים באכילה וקיום גופם, וקיום וחיות כל מאכלות אסורות מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם כו', וכמו שכתב בעץ חיים שער מ"ט פרק ו'. וכן, קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה של כל שס"ה לא תעשה וענפיהן, כמו שכתב שם סוף פרק ה'.