תורת העולה/חלק א/פרק יא
פרק יא[עריכה]
כבר נתבאר בפרקים שעברו שצורות הבניין ומדות המקדש הוה כנגד העולם בכללו. ונראה שלהוראה זאת נקרא הבית המקדש "אריה" כמו שנאמר "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד וגו'", ופירשו בו (משנה, מדות ד, ו) הטעם שהיה כדמות אריה, רחב מלפניו וצר מאחריו. והוא מבואר כי כן הוא דרך ההשגה בעניין הנמצאות בעולם, שהיה מושג כענין המקדש - מלמטה למעלה. שהמחשבה מתקצרת והולכת באותן השגות עד שלבסוף הוא קצור ההשגה שאי אפשר להשיג. והוא היה מרומז בסוף בניין המקדש שהיה קצר כמו שנתבאר למעלה. ולכן היה נקרא "אריה" על דרך "אריה שאג מי לא יירא וגומר".
ובהיות כי המקדש היה מורה על כלל העולם על כן אמרו ריש מסכת מדות (א א) בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס בבית הניצוץ בבית המוקד והלוים בכ"א מקומות -- שהוא בין הכל ארבע ועשרים מקומות נגד ארבע ועשרים ספרי הקודש אשר התורה נחלקת עליהן, שעליהם העולם עומד, כמו שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי".
ולהיות כי כללן שלשה שהם תורה נביאים כתובים והאחרים הם הפרט -- לכן היו הכהנים שומרים ב-ג' מקומות, והלוים -- שהוא מלשון "ונלוו עליך", רצה לומר שנתוספו על הכהנים -- באחד ועשרים מקומות; שהוא בין הכל ארבע ועשרים. וידוע שהתורה שומרת העולם לבל יפסד, וכן היו אלו השומרים המקדש. ולפי שהכהנים והלוים היו עוסקי תורה כמו שנאמר יורו משפטיך ליעקב, ונאמר וקמת ועלית אל המקום וגו', ונאמר ובאת אל הכהנים ואל הלוים ואל השופט אשר יהיה וגו' -- על כן היה הרמז בכהנים לוים. ועוד נוסף כי כבר כתבתי (חלק א ה) שהכהנים היו דוגמת צבא מעלה והלוים הם דוגמת השמים והם שומרים בעולם -- על כן היה שמירות המקדש גם כן על ידן.
וכתב הרמב"ם פרק ח' מהלכות בית הבחירה (ה) (פ"ח מהל' בהב"ח ה"ה) בית אבטינוס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי עזרה והרובים היו שומרים שם בית המוקד בארץ וזקני בית אב היו ישנים ומפתחות העזרה בידם עכ"ל. ב' החלקים שבאו להורות על הנביאי' והכתובים היו שומרים בעליות שבצד העזרה כי שפע הנבואה בא על הנביאים מלמעלה באשר הם מבני עלייה מעוטים אמנם הרמז על התורה בא השמיר' בבית המוקד בארץ כאשר התורה נתנה על הר סיני שהוא בארץ לעיני כל בוער באש עד לב השמים והוא בית המוקד. עוד אמרו במסכת מדות (ג ח) וגפן של זהב היתה עומד' על פתחו של היכל ומודלה ע"ג כלונסות כל מי שמתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בו עכ"ל הגמרא[1]. הרמז בזה כי עיקרי החכמות אלו הרמוזים בבנין המקדש ומדותיו כמו שנתבאר אינו נמצא אלא בישראל הנמשלים לגפן כמו שנאמר גפן ממצרים תסיע והם העומדים על פתחו של היכל ומתבוננים בדברים אלו ובפרט בחכמת אלהות שהוא הרמוז בהיכל הקדש כמו שנתבאר.
[ ואמר שהגפן היה של זהב שישראל נמשלו בו בהיותן במעלתן כמו שנאמר (איכה ד א) איכה יועם הזהב.] ואמר שמודלת על גבי כלונסות שהם הצדיקים שבהן שעליהן נסמכין. ואמר שכל מי שמתנדב עלה או גרגר או אשכול כו' רוצה לומר כי כל אחד מחכמי האומות או הפילוסופים שהשיגו דבר אחד מאלו החכמות הן בטבעיות שהוא הנמשל בעלה שבגפן שהוא הפסולת שבו או בחכמת התכונה הנתלה בגלגלים הנמשל בגרגיר העגול כדמות הכדור או בחכמות האלהות שהוא נמשל באשכול כמו שאמרו בסוטה (דף מז.) משבטלו האשכולות כו' מאי אשכולות איש שהכל בו ולכן המשילן לאשכולות ואמרו כל מי שהתנדב לבו לעסוק בחכמת אלו הוא תולה בגפן זה כי באמת כל חכמת הפילוספים והחוקרים בא להן מישראל וכל חכמתן כלול בתורה כמו שהאריך הרב המורה להורות שכל החכמות הפילוסופיות נמצא במדרשי חז"ל ואגדותיהן. ודע כי ראיתי בספר אחד ישן מאוד היו מצויירין בו כל הפילוסופים בצורתן וחכמתן איך המציאן והיה כתוב בו שס"ארוט שהוא שקראוהו הפילוסופים סקרא"ט האלהי להיותו שהוא המציא בראשונה בפילוסופיא שיש נמצא נבדל: ואחריו נמשכו הפילוסופים האחרים. וכתב שם שהוא קבל החכמה מאסף הקרחי ומאחיתופל.
ועוד כתב בשבילי אמונה כי כל עיקר חכמת ארסטוטליס גנובה מחכמת שלמה ע"ה. כי כאשר כבש אלכסנדרוס מוקדון ירושלים השליט לאריסטוטלס רבו על אוצר ספרי שלמה וכל דבר טוב שמצא בהן כתב שמו עליו ועירב בהן מקצת דעות רעות, כמו קדמות העולם וכפירת השגחת, כדי לחפות עליו שלא ידעו הבריות שבאו אחריו שגנב החכמה מיהודי. ואפשר שכל דבר שלא מצא עליו מופת חותך בדברי שלמה לא האמינו. ומכל מקום נתבאר שכל החכמות תלויים בגפן זה ובאמת שכל בר ישראל ראוי להאמין אמונה זו ולא לתת תהלתינו ותפארתינו לזרים חכמי הגוים. והרי הכתוב שבח שלמה ע"ה שדבר על ארז בלבנון ועל האזוב ואשר בקיר, ואי לא היתה עיקר חכמה זו גנובה מאתו מה היתה מעלתו על אריסטוטלוס והבאים אחריו שחקרו על כל טבע וטבע כמו שנתבאר בדבריהם? לכן ראוי להאמין בדברים האלה. כמו שכתבנו כן הוא.
- ^ אולי צ"ל משנה? - ויקיעורך