תורת הבית הארוך/בית ששי/שער ב
השער השני
[עריכה]השער השני: בביאור שיעור המים שיטול בהם את הידים. ובאיזה מים. ובביאור אם מותר לאכול בלא נטילת ידים אם כרך ידיו במפה וכיוצא בה. ובביאור דין אוכל מחמת מאכיל: שנינו בפרק קמא של מסכת ידים מי רביעית נוטלין לידים לאחד אפילו מחצי לוג לשלשה ולארבעה מלוג לחמשה ולעשרה ולמאה רבי יוסי אומר ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהם מרביעית. וגרסינן בפרק כל הבשר אמר רבה כלי שאין בו רביעית אין נוטלין ממנו לידים ואקשינן עליה מדידיה והאמר רבה כלי שאין מחזיק רביעית אין נוטלין ממנו לידים הא מחזיק אע"פ שאין בו רביעית ופריק לא קשיא הא לחד הא לתרי דתנן מי רביעית נוטלין לידים לאחר אף לשנים וקא מפרש התם משום דקא אתו משירי טהרה דגרסינן התם א"ל רב אשי לאמימר קפדיתו אמנא קפדיתו אחזותא קפדיתו אשיעורא אמר ליה אין. איכא דאמרי אמנה וחזותא קפדינא אשיעורא לא קפדינא דתנן מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואף לשנים ולא היא דשאני התם דקא אתו משירי טהרה כלומר שכבר היה שם רביעית כשהתחיל הראשון ליטול ידיו. ופירש רבנו שמשון ז"ל אפילו בנוטלים זה אצל זה ויש מפרשים שבקילוח אחד יורד מן הראשון לשנים. גרסינן בירושלמי דברכות פרק אלו דברים וכן בפרק שני דחלה תני המים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה אלא שבראשונה נוטל ומפסיק ובשניה נוטל ואינו מפסיק. מהו נוטל ומפסיק מטביל בהן גלוסקין אע"פ שלא נשתנו מראיהן פסולין וכשהוא נוטל בידיו ונותן ע"ג ככרות אם נשתנו מראיהן פסולין ואם לאו כשרין. תשלום אותה תוספתא מים שלפני הנפח אע"פ שלא נשתנו מראיהן אין נוטלין מהן לידים מפני שבידוע שנעשתה בהן מלאכה ושלפני הספר אם נשתנו מראיהן פסולין ואם לאו כשרין וכלל דברים אלו אינו אלא למים ראשונים אבל למים אחרונים אין צריכין שיעור אלא כל שיש בהן כדי להעביר הזוהמא ואפילו נעשית בהן מלאכה או שנשתנו מראיהן כשרים להם תניא בפרק כל הבשר מים ראשונים ניטלין בין בחמין בין בצונן מים אחרונים אין ניטלין אלא בצונן מפני שהחמין מפעפע את הידים ואין מעבירין את הזוהמא מים ראשונים ניטלין בין בחמין בין בצונן אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי לא שאנו אלא שאין היד סולדת בהן אבל היד סולדת בהן אסור מכלל דאחרונים אע"פ שאין היד סולדת בהן אסור. ואיכא דמתני לה אסופא אחרונים אין ניטלין אלא בצונן אבל בחמין לא. אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' ינאי לא שאנו אלא שהיד סולדת בהן אבל אין היד סולדת מותר. וקיימא לן כלישנא בתרא דבשל סופרים הלך אחר המיקל גרסינן התם חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין ממנו לידים ור' יוחנן אמר נוטלין ממנו לידים ואמר ר' יוחנן שאלתי את ר"ג בר רב אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן וכן הל' חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים פירש אפילו בצונן כי מרים הם ונפסלו משתיית הבהמה ור' יוחנן אמר כל גופו טובל בהן ידיו לא כל שכן. אמר ר"פ במקומו כולי עלמא לא פליגי דשרי למשקל במנא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי דפסיק מינייהו בבת ברתא מר סבר גזרינן בת ברתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן כתנאי מים שנפסלו משתיית בהמה בכלים פסולין בקרקע כשרין רשב"א אף בקרקע טובל בהן כל גופו אבל לא ידיו השתא כל גופו טובל בהן ידיו לא כל שכן. אלא לאו דפסק מינייהו בבת ברתא ובהא פליגי מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן. ומסתברא דהלכה כר' יוחנן ואע"ג דחזקיה רביה הוא הא קאי כתנא קמא וחזקיה כרבי שמעון בן אלעזר. וסתמא דמילתא קיימא לן כתנא קמא דרשב"א. וכן נראה לי גם מדברי הראב"ד ז"ל שכתב בהלכות נטילת ידים. אבל הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל (דף קנט) פסקו כחזקיה. ואפשר דמשום דחזקיה רביה דרבי יוחנן הוא קיימא לן כוותיה ואע"ג דתנא קמא דר' שמעון בן אלעזר כר"י מדקאי חזקיה כרשב"א קיימא לן כוותיה. ובת ברתא דקאמרינן היינו אפילו אית בה ארבעים סאה מדקאמר רשב"א כל גופו טובל בהן אבל לא ידיו. וטעמא דכל שנפסק מן המעין איכא למיגזר אטו כלים. ותמיהא לי דמשמע דכל שראוי לטבול בהן כל גופו כולי עלמא לא פליגי דמטביל בהן ידיו ואם כן אפילו כי פליגינהו בבת ברתא הא חזו למיטבל בהו כל גופו והראב"ד ז"ל כתב דבדלית בהו ארבעים סאה קאמר. ודוקא בשהן מחוברין לברתא דאית בהו הכשר מקוה אבל אם אינן מחוברין אין מטבילין בהן את הידים דכיון דשיעור טבילה ליכא בעינן בנטילה ולא בטבילה דהא בעינן כלי. ומים ראשונים צריך לנגב ידיו ואם לא נגב עליו הכתוב אומר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא. דגרסינן בפרק קמא דסוטה אמר רבי אבהו אמר ר' הושעיה כל האוכל בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וגומר. ודוקא מים ראשונים אבל מים אחרונים אין צריך לנגב. שנינו בברייתא בסוף פרק שלשה שאכלו יין עד שלא נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי העץ ונוטלין ממנו לידים משנתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים דברי ר"א וחכמים אומרים בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים. ומסתברא בין למר בין למר לא אמרו אין נוטלין ממנו לידים אלא משום שאסור להשתמש ביין ולזלזל בו אחר שיהא עומד בעלויו וראוי לברך עליו בורא פרי הגפן ודוקא לכתחילה אבל בדיעבד בין כך ובין כך אם נטל ידיו בו עלתה לו נטילה. אבל רש"י ז"ל פירש קודם שיתן לתוכו מים עדיין לא נשתנה לעלויא ומי פירות בעלמא מיקרי ומשנתן לתוכו מים שם יין עליו ואין נטילה אלא במים והראשון נראה לי עיקר. והראב"ד ז"ל פירש שלא לנטילת ידים המכשירין לאכילה קאמר דאין נטילה אלא במים דמשום סרך תרומה היא ועשאוה כמקוה לתרומה ואין כל המשקין כשרין למקוה אלא מים אבל נטילת ידים לנקיות קאמרי. ובהלכות נטילת ידים שחבר הוא ז"ל פירשה לנטילת ידים המכשירין לאכילה וכן ודאי נראה דאי לא לימא ואין רוחצין בו את הידים שאין נטילה אלא על שם נטלא שצריך ליטול בכלי. גרסינן בפרק כל הבשר איבעיא להו מהו לאכול במפה מי גזרינן דילמא נגע או לא תא שמע דשמואל אשכחיה לרב דהוה אכיל במפה א"ל עבדין הכי כלומר מי שרי למיכל במפה א"ל דעתי קצרה עלי לומר נטלתי ידי אפילו כן דעתי קצרה עלי. כי סליק רבי זעירא אשכחינהו לרב אמי ור' אסי דאכלי בבלאי חמתות אמר להו תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בדרב ושמואל התם הא קאמר ליה דעתי קצרה עלי. אשתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו במפה לאוכלי תרומה ולא התירו במפה לאוכלי טהרות. ורב אמי ורב אסי כהני אוכלי תרומה הוו. ושמעינן מיהא דאסור לאכול חולין במפה דלא התירו אלא לאוכלי תרומה דזריזין הן. והרמב"ם ז"ל שכתב שאם לאט את ידיו במפה אין צריך נטילת ידים. לא נתחוורו דבריו. וזו אחת מהשגותיו של הראב"ד ז"ל. וגרסינן התם איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים או לא תא שמע דתנו רבנן לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו בין שהכוס ביד בעל הבית שמא יארע דבר קלקלה בסעודה. והשמש שלא נטל ידיו אסור ליתן פרוסה לתוך פיו. שמעינן מיהא דאוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים. ומאכיל אינו צריך נטילת ידים. דאיבעיא להו התם מאכיל צריך נטילת או לא. תא שמע דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דהוה בכי אמר ליה אמאי בכית אמר ליה דמחיין רבאי ואמאי מחייך דאמר לי ספות לברי ולא משית ידך א"ל ואמאי לא משית א"ל איהו אכיל ואנא משינא א"ל לא מסתיא דלא גמרי מימחא נמי מהו ליה לברי. והלכתא אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים מאכיל אין צריך נטילת ידים : נשלם השער השני בעזר העוזר ברוך הוא :