תורה לשמה/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה חקרנו למצוא טעם אל צורך הכונה והמחשבה בתפלה ובמצות אשר נראה מדברי רז"ל כי המחשבה היא העיקר להעלות את התפלה למעלה למעלה ורצינו לדעת מה תפיסה יש במחשבה שהיא בלתי מעשית להעלות את מעשה המצוה ודיבור התפלה למעלה למעלה גם עוד יש לחקור יותר על מחשבה טובה לבדה בלתי מעשה ודיבור מה תפיסה יש בה לעשות תיקון למעלה כדי שהאדם יקבל עליה שכר ומה הוא כוחה ואיכותה. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה דבר זה נתבאר בדברי רבינו מהרח"ו זצ"ל בדרוש ענין הנבואה וממנו יתבאר ענין שאלתכם כי הכל הוא דבר אחד וענין אחד להם והוא כי השי"ת האציל למעלה אור הנקרא מחצב הנשמות ונשמות התחתונים כלולות שם וברדתם בעוה"ז להתלבש בגופותיהם מניחות שרשיהם דבוקות במקורם אשר משם חוצבו וענפי השרשים ההם לבדם יורדות בדרך התפשטות בלבד ומתלבשות בגופות בעוה"ז כדמיון ענפי האילן ממש שכופפות עצמם למטה ונוגעות בקרקע עצמו בעודן נאחזות בגוף האילן. וכאשר האדם חוטא חטא הראוי להכרת נכרת אותו ענף מגוף האילן ונשאר נפרד ממנו ועומד בעוה"ז כרוח הבהמה וזהו סוד הכרת תכרת הנפש ההיא וז"ס =וזה סוד= כי האדם עץ השדה וז"ס =וזה סוד= מ"ש בצדיקים שנכפל שמם אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה א' כנגד בחינת השורש הנשאר למעלה דבוק באילן וזהו הנקרא מזלו של אדם וכמ"ש רז"ל שראה מרע"ה =משה רבינו עליו השלום= מזלו של רבי עקיבא יושב ודורש וכו' כי ממנו נוזל השפע אל הענף שירד ונתלבש בגוף.

והנה השורש הוא עליון מאד שגם עולם האצילות אור מחצב הנשמות והענף ארוך מאד מתפשט בכל העולמות עד התלבש קצהו בזה הגוף ובכל מדרגה שבכל עולם מניח שם שורש אחד באופן שאין לך נשמה שאין לה שרשים לאין קץ זה למעלה מזה ועל ידי מעשיו זוכה להעלות לכולן כי כל מדרגות עולם העשיה שרשיו אשר הניח שם נקראים כולם נפש אחת שלימה דעשיה ועד"ז בשאר המדרגות.

נמצא הנפש היא כעין ענף ארוך מאד מתפשט מהשרש הדבוק באילן עד גוף האדם וכאשר מתפלל האדם או עושה מצוה או לומד תורה ומחשב בה וגם כל מחשבה שתהיה אפילו היא לבדה בלא מעשה ודיבור אז אור מחשבתו הנקרא מושכל מן המשכיל שהוא הנפש המשכלת עד השכל עצמו שהוא השרש העליון אשר לנפשו ומתדבקים ונעשים אחד על ידי ההשכלה עצמה שהיא השפע הנמשך מן השכל אל המשכיל נמצא כי המושכל הוא האור והשפע עצמו היורד מן השכל אל נפש המשכלת וזה השפע והאור הממשיי הוא ענין הנקרא מחשבה הרי נתבאר לך הענין שהוא כמו האדם התופש בידו בקצה ענף האילן בהיותו כפוף למטה ומנענעו בכח ואז כל האילן מתנענע בהכרח ובזה תתבוננו היטב ענין התפיסה שיש במחשבה לעלות למעלה ולפתוח שערים ולתקן עולמות ולבנות בניינים גדולים ורמז לדבר הכתוב ביחזקאל י"ז בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי וכו' בהר מרום ישראל זה אור מחצב הנשמות והוא השרש ונשא ענף ועשה פרי והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.