תורה לשמה/ו
שאלה מי שהיה לו טלית של ארבע כנפות ואסרו בהנאה בקונם על עצמו ועל כל העולם כולו מכאן ועד סוף שלושים יום שלא יהיו נהנים ממנו שום הנאה, והנה סוף שלושים הוא ערב יום טוב והוא צריך לו ללובשו ביום טוב כי ביום טוב שהוא יום ל"א הותר הבגד מאיסורו אך עדיין לא היה בו ציצית ואיך יעשה הציציות ביום טוב והוכרח לעשות הציציות מעיו"ט ולבש הטלית ביום טוב ובירך עליו. והנה עתה אחר יום טוב נסתפקנו אי שפיר עביד לתלות הציציות בטלית ההוא קודם יום טוב בזמן שהיה הטלית עדיין אסור בהנאה. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה כיון שזה אסר הטלית ההוא בקונם עליו ועל כל העולם כולו לא קרינן ביה אשר תכסה בה בעת עשיית הציצית אשר עשה בזמן איסורו ולפ"ז אחר שעבר זמן האיסור אז הציציות נפסלים משום תעשה ולא מן העשוי כיון דהטלית ההוא היה עומד באיסור לו ולכל העולם ולא קרינן אשר תכסה בה ולכן צריך שיסיר הציציות מן הטלית ויחזור ויתלם עתה מחדש.
מיהו בשביל הימים שעברו שכבר לבש הטלית ובירך עליו כמה פעמים ונמצא ברכותיו לבטלה וביטל מצות ציצית הנה יש לעשות תקנה לזה שיתירו לו הנדר ע"י פתח או יעשו לו פתח מתוך חרטה ואז הנדר נעקר מעיקרו וממילא עשיית הציצית בעיו"ט נתקנה מאליה דאז למפרע טלית זו היתה מותרת וקרינן בה אשר תכסה בה כי החכם עוקר הנדר מעיקרו וכאילו לא היה דהא קי"ל כאמימר במס' שבועות דף כ"ח ע"א בנשבע על הככר ואכלה אפילו כולה נשאל עליה ע"ש. וכן פסק הרמב"ם והטור והש"ע יו"ד סי' רל"ח סעיף כ' נשבע על ככר זה שלא יאכלנו ואכלו ואפילו כולו נשאל עליו ונפטר משבועתו. והטעם מפני שהחכם עוקר השבועה וכאילו לא היתה. ועיין למרן מהריק"א ז"ל בב"י א"ח סי' תרי"ט שכתב דהא ודאי התרה מועלת לנדרים שעברו עליהם כדאיתא בשבועות דף כ"ח גם עוד מצינו בבית יוסף י"ד סי' רכ"ח שהביא שם תשובת הרמב"ן ז"ל מי שנדר שאם לא יפרענו חמיו קודם פסח שלא יהיה חג עצרת בעיר והגיע הפסח ולא פרעו ונתחרט אח"כ וכו' וכתב מר"ן ז"ל די"ל כיון דהחכם עוקר הנדר מעיקרו אפילו לא שרו ליה עד שהגיע זמן איסורו לא הוי עובר על נדרו. וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובה שיש להשיאו עצה שיתאחר עד שבועות משום שלום הבית וכשיתירו לו נדרו לא ישאר עליו עונש הנדר לפי שהחכם עוקר הנדר מעיקרו ע"ש. משמע מכל זה דהתרת החכם עוקרת הדבר לגמרי ולא מבעיא שמצילתו מעונש קרבן ומלקות אלא מצילתו לגמרי מן החטא כאילו לא נכשל ולא חטא כלל. וכן מצינו בדין הקדושין שאם אמר לאשה התקדשי לי ע"מ שאין עליך נדרים והלכה אצל חכם והתיר לה דמקודשת משום דחכם עוקר הנדר מעיקרו ולכן ה"ה הכא דמיעקר האיסור ע"י התרה. ונמצאת טלית זו בעת עשיית הציציות היתה מותרת לגמרי וקרינן בה אשר תכסה בה. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.