תוספתא (צוקרמנדל)/תענית/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תענית פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת תענית, פרק ג >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה מהדורת צוקרמנדל מהדורת וילנא מהדורת העתקה מכתבי יד


<< · תוספתא (צוקרמנדל) · מסכת תענית · פרק ג· >>
תוספתא תענית פרק שלישי במהדורת צוקרמנדל

ג 1 מעשה בחסיד אחד שאמרו לו התפלל שירדו גשמים התפלל וירדו גשמים אמרו לו כשם שהתפללתה עליהן שירדו כך התפלל עליהן וירדו להם אמ׳ להם צאו וראו אם עמד אדם על קרן אפל משקשק את רגליו בנחל קדרון אנו מתפללין שלא ירדו גשמים אבל בטוחין אנו שאין המקום מביא מבול לעולם שנא׳ "ולא יהיה עוד המים למבול" ר׳ מאיר אומ' מבול של כל בשר אינו מביא אבל מבול בשר מביא כיצד נפל לים ומת טבע ספינתו בים ומת זה הוא מבולו ר׳ יהודה אומ' מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש וגפרית מביא כדרך שהביא על סדום שנ' " וי״י המטיר על סדום וגו׳" ר' יוסי אומ׳ מבול של מים אינו מביא אבל מבול של דבר באומות העולם לימות המשיח מביא שנ' "ויקח את מקלו את נועם ליגדע אתו להפר את

תוספתא תענית פרק שלישי במהדורת צוקרמנדל

בריתו אשר כרת את העמים" מהו או׳ "ותופר ביום ההוא" :

2 עברות ומניקות מתענות תשעה באב ויום הכיפ׳ ושלש תעניות שניות של ציבור ושאר תעניות לא היו מתענות ולא שינהגו עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קײום הוולד:

3 הרי שהיה מתענה על חולה ונתרפא על צרה ועברה הרי זה משלים את תעניתו:

4 הרי שהיה מתענה ושכח ואכל ושתה הרי זה משלים תעניתו:

5 הנכנס לַעִיר ומצאן שהן מתענין הרי זה משלים עמהן איזו הלל הגדולה "הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו" :