תוספתא (לקריאה נוחה)/פסחים/י/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< תוספתא (לקריאה נוחה)‏ | פסחים‏ | י
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאמר התוספתא[עריכה]

מצווה על אדם לשמח בניו ובני ביתו.

במה משמחן? - ביין,
שנאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד).
רבי יהודה אומר: הנשים בראוי להם והקטנים בראוי להם.

מקבילות[עריכה]

בבלי פסחים דף קט[עריכה]

תנו רבנן:

חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ [ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ ]" (דברים טז יד);
במה משמחם? -ביין;
רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן.
אנשים בראוי להם = ביין; ונשים- במאי?
תני רב יוסף: בבבל - בבגדי צבעונין; בארץ ישראל - בבגדי פשתן מגוהצין.
תניא:
רבי יהודה בן בתירא אומר:
בזמן שבית המקדש קיים - אין שמחה אלא בבשר,
שנאמר: "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז ז);
ועכשיו, שאין בית המקדש קיים – אין שמחה אלא ביין,
שנאמר: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ [לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד]" (תהלים קד טו)

ראו גם[עריכה]