תוספתא (בארי)/פאה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת פאה: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי


לקריאה נוחה מהדורת וילנא מהדורת בארי מהדורת צוקרמנדל


<< | סדר זרעים · מסכת פאה | >>

פרקי מסכת פאה: א ב ג ד

תוספתא מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי[עריכה]

תוספתא מסכת פאה, מנוקד ומעוצב עם הערות על ידי הרב דן בארי. שימו לב: בקובץ ה-PDF שבתמונה יש הערות שוליים מאת הרב בארי. הערות השוליים עדיין לא שולבו לתוך המסכת כאן בוויקיטקסט. המשתמשים בטקסט הזה מוזמנים להוסיף אותן.

הטקסט מכתב יד וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש ליברמן.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק א[עריכה]

פֶּרֶק א

תוספתא פאה פרק א הלכה א

דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁעוּר:
הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן,
וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.
הַפֵּאָה, יֵשׁ לָהּ שֵׁעוּר מִלְּמַטָּה,
וְאֵין לָהּ שֵׁעוּר מִלְּמַעְלָה.
הָעוֹשֶׂה כָּל שָׂדֵהוּ פֵאָה, אֵינָהּ פֵּאָה.


תוספתא פאה פרק א הלכה ב

עַל אֵלּוּ דְבָרִים נִפְרָעִין מִן אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא:
עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים,
וְעַל לָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
זְכוּת, יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה ג,י) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ."


תוספתא פאה פרק א הלכה ג

עֲבֵרָה, יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה ג,יא) "אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ."
אִם כֵּן, מָה אֲנִי מְקַיֵּם (משלי א,לא) "וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם, וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ"?
עֲבֵרָה שֶׁעוֹשָׂה פֵרוֹת, יֵשׁ לָהּ פֵּרוֹת;
שֶׁאֵין עוֹשָׂה פֵרוֹת, אֵין לָהּ פֵּרוֹת.


תוספתא פאה פרק א הלכה ד

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה, הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ.
מַחֲשָׁבָה רָעָה, אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה סו,יח) "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי".
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם (ירמיה ו,יט) "שִׁמְעִי, הָאָרֶץ!
הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל הָעָם הַזֶּה,
פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם"?
אֶלָּא, מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פֵרוֹת, הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ עִם הַמַּעֲשֶׂה;
מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵרוֹת, אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ עִם הַמַּעֲשֶׂה.


תוספתא פאה פרק א הלכה ה

נוֹתֵן אָדָם פֵּאָה מִתְּחִלָּה וּבָאֶמְצַע וּבַסּוֹף.
וְאִם נָתַן בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף, יָצָא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם נָתַן בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף,
הֲרֵי זוֹ פֵאָה, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כַּשִּׁעוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם שִׁיֵּר קֶלַח אֶחָד, סוֹמֵךְ לוֹ מִשֵּׁם פֵּאָה,
וְאִם לָאו, אֵינוּ נוֹתֵן אֶלָּא מִשֵּׁם הֶפְקֵר.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁנָּתַן פֵּאָה וּמְבַקֵּשׁ לְהוֹסִיף.
לֹא נָתַן מִן הַקָּמָה, יִתֵּן מִן הָעֳמָרִין;
לֹא נָתַן מִן הָעֳמָרִין, יִתֵּן מִן הַגָּדִישׁ;
לֹא נָתַן מִן הַגָּדִישׁ, יִתֵּן מִן הַכְּרִי עַד שֶׁלֹּא מָרַח,
וְאִם מָרַח, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן.


תוספתא פאה פרק א הלכה ו

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים לֹא יִתֵּן אָדָם פֵּאָה אֶלָּא בַסּוֹף:
מִפְּנֵי גֵזֶל הָעֲנִיִּים, וּמִפְּנֵי בִטּוּל הָעֲנִיִּים,
וּמִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִין.

מִפְּנֵי גֵזֶל הָעֲנִיִּים, כֵּיצַד?
שֶׁלֹּא יִרְאֶה שָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם,
וְיֹאמַר לְעָנִי מִדַּעְתּוֹ "בֹּא וְטוֹל לָךְ פֵּאָה זוֹ!"

וּמִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים, כֵּיצַד?
שֶׁלֹּא יְהוּ עֲנִיִּים יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין כָּל הַיּוֹם וְאוֹמְרִים:
"עַכְשָׁו הוּא נוֹתֵן פֵּאָה, עַכְשָׁו הוּא נוֹתֵן פֵּאָה!"
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹתְנָהּ בַּסּוֹף,
הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ, וּבָא וְנוֹטְלָהּ בָּאַחֲרוֹנָה.

וּמִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, כֵּיצַד?
שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים:
"רְאוּ הֵיאָךְ פְּלוֹנִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ, וְלֹא הִנִּיחַ מִמֶּנּוּ פֵּאָה!"
שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה:
(ויקרא כג,כב) "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ".

וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִין, כֵּיצַד?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ "כְּבַר נָתַנּוּ."
דָּבָר אַחֵר:
שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֶת הַיָּפֶה, וְיִתֵּן מִן הָרָע.


תוספתא פאה פרק א הלכה ז

הַיָּרָק,
אַף עַל פִּי שֶׁלְּקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, אֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם.
תְּאֵנִים,
אַף עַל פִּי שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֵין לְקִיטָתָן כְּאֶחָד.

רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
רְטוּבוֹת תְּמָרָה פְּטוּרוֹת מִן הַפֵּאָה, < רְטוּבוֹת. כך מנוקד ק. טבול יום ג>
שֶׁאֵין רִאשׁוֹן מַמְתִּין לְאַחֲרוֹן.

רַבִּי לְעָזָר בֵּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
הַשִּׁיזְפִין חַיָּבִין בַּפֵּאָה.

אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
אַף בְּנוֹת שׁוּחַ וְחַלְחַלְחִין.


תוספתא פאה פרק א הלכה ח

אֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה:
הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד,
וּשְׁבִיל הָרַבִּים הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים,
הַבּוּר, וְהַנִּיר, וְזֶרַע, וְקוֹצֵר לַשַּׁחַת,
וּשְׁלֹשָׁה תְּלָמִים שֶׁלַּפְּתִיחַ,
וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִקָּצֵר כְּאַחַת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְקוֹצֵר מִכָּן וּמִכָּאן, מַפְסִיק,
וְאִם לָאו, אֵין מַפְסִיק.

אֲכָלָהּ חָגָב, אֲכָלָהּ גּוֹבַי, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים,
שְׁבָרַתָּה הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה,
הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם חָרַשׁ, מַפְסִיק,
וְאִם לָאו, אֵינוּ מַפְסִיק.


תוספתא פאה פרק א הלכה ט

קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר אֶת הַקָּצוּר,
קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ אֶת הַקָּצוּר,
נוֹתֵן פֵּאָה מִן הָאֶחָד עַל הַכֹּל.
הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים,
נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אַחַת וְאַחַת,
וְאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת מְעֹרָבִין,
נוֹתֵן פֵּאָה מֵאַחַת עַל הַכֹּל.
הַמַּאֲרָג חַיָּב בִּתְחִלָּתוֹ וְחַיָּב בְּסוֹפוֹ. <הַמַּאֲרָג איני בטוח בניקוד>


תוספתא פאה פרק א הלכה י

הָיוּ בוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה גְּפָנִים,
בּוֹצְרָן וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ,
וּפָטוּר מִן הַפֶּרֶט, מִן הַשִּׁכְחָה, וּמִן הַפֵּאָה,
וְחַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת.
אִם שִׁיֵּר, נוֹתֵן מִן הַמְּשֻׁיָּר עַל מַה שֶּׁשִּׁיֵּר.
וְהַמֵּדֵל נוֹתֵן מִן הַמְּשֻׁיָּר עַל מַה שֶּׁשִּׁיֵּר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמֵּדֵל לַשּׁוּק,
אֲבָל הַמֵּדֵל לְתוֹךְ בֵּיתוֹ,
נוֹתֵן מִן הַמְּשֻׁיָּר עַל הַכֹּל.


תוספתא פאה פרק א הלכה יא

הַמְּקַטֵּף וּמַכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ כָּל שָׂדֵהוּ,
פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה,
וְחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.


תוספתא פאה פרק א הלכה יב

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ לְשֵׁם כְּתֻבָּתָהּ,
אֲבָל לֹא קִבְּלָה לְשֵׁם כְּתֻבָּתָהּ,
מַה שֶּׁנָּתַן, נָתַן, וְגוֹבָה כְתֻבָּתָהּ מִן הַשְּׁאָר.


תוספתא פאה פרק א הלכה יג

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא בֶּן חוֹרִין.
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא,
לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הֲרֵי הָאוֹמֵר:
"כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי, חוּץ מֶאֶחָד מֵרִבּוֹ שֶׁבָּהֶן",
לֹא אָמַר כְּלוּם.
"חוּץ מֵעִיר פְּלוֹנִית וְשָׂדֶה פְּלוֹנִית",
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתָהּ שָׂדֶה וְאוֹתָהּ הָעִיר,
זָכָה עֶבֶד זֶה בַּנְּכָסִים,
וְקָנָה עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין.
וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵה, אָמַר:
(משלי כד,כו) "שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים."

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק ב[עריכה]

 
פֶּרֶק ב

תוספתא פאה פרק ב הלכה א

נָטַל מִקְצָת פֵּאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר, אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְנוֹטְלִין הֵימֶנּוּ זוֹ וָזוֹ.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ב

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן פֵּאָה לָעֲנִיִּים,
וּבָא עָנִי אַחֵר וּנְטָלָהּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן,
הֲרֵי זֶה זָכָה.
שְׁנֵי עֲנִיִּים שֶׁהָיוּ מִתְכַּתְּשִׁין עַל הָעֹמֶר
וּבָא עָנִי אֶחָד וּנְטָלוֹ מֵאֲחוֹרֵיהֶן,
הֲרֵי זֶה זָכָה,
שֶׁאֵין הֶעָנִי זוֹכֶה בַּלֶּקֶט בַּשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה, עַד שֶׁתִּפֹּל לְתוֹךְ יָדוֹ.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ג

פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ קוֹצְרִין בְּתוֹךְ קֻפּוֹתֵיהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲבִירִין אוֹתָן.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ד

לֹא יִטֹּל בַּעַל הַבַּיִת לֶקֶט מִן הָעֲנִיִּים עַל מְנָת לִלְקֹט מִבֵּין הָעֳמָרִין.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ה

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שַׁחְרִית, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר:
"כָּל מַה שֶּׁלִּקְּטוּ עֲנִיִּים מִן הָעֳמָרִין, הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר!"

רַבִּי דּוֹסָה אוֹמֵר:
לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הֶפְקֵר אֳנָסִין הֶפְקֵר, שֶׁאֵין אַחְרָיוּת לָרַמָּאִין.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ו

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן פֵּאָה לָעֲנִיִּים,
אָמְרוּ לוֹ "תֵּן לָנוּ מִצַּד זֶה", וְנָתַן לָהֶם זוֹ וָזוֹ,
הֲרֵי זוֹ פֵּאָה.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ז

פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
אֵינָן רַשָּׁאִין לִגְמֹר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה, אֶלָּא מְשַׁיְּרִין כְּדֵי פֵאָה,
וְאֵינָהּ פֵּאָה עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנָּה בַּעַל הַבַּיִת לְשֵׁם פֵּאָה.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ח

עָנִי שֶׁרָאָה כְּדֵי פֵאָה, בֵּין בַּתְּבוּאָה, בֵּין בָּאִילָן,
אֵין רַשַּׁי לִגַּע בָּהּ, וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם גָּזֵל,
עַד שֶׁתִּוָּדַע לוֹ שֶׁהִיא פֵּאָה.


תוספתא פאה פרק ב הלכה ט

גּוֹי שֶׁמָּכַר קָמָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל לִקְצֹר, חַיָּב בַּפֵּאָה.
יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּכַר קָמָתוֹ לְגוֹי, פָּטוּר מִן הַפֵּאָה.
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בַּקָּמָה,
חֶלְקוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל חַיָּב, וְחֶלְקוֹ שֶׁלַּגּוֹי פָּטוּר.

רַבִּי שְׁמַעְיָה אוֹמֵר:
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בַּקָּמָה פָּטוּר מִן הַפֵּאָה.
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַגּוֹי מְמַחֶה,
אֲבָל אֵין הַגּוֹי מְמַחֶה, חַיָּב בַּפֵּאָה.


תוספתא פאה פרק ב הלכה י

גּוֹי שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו,
הַמַּחְזִיק בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, חַיָּב בַּכֹּל;
בַּתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, פָּטוּר מִן הַכֹּל.
הֶחְזִיק בַּקָּמָה, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט, מִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה,
וְחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יא

הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁלַּנָּכְרִי חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַגּוֹי מְמַחֶה,
אֲבָל אֵין הַגּוֹי מְמַחֶה,
הֶפְקֵר גּוֹי הֶפְקֵר, וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יב

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן פֵּאָה לָעֲנִיִּים,
אֵין רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לָהֶן "טְלוּ זֶרַע, וּתְנוּ פִשְׁתָּן",
"טְלוּ תְּמָרִים, וּתְנוּ מְכַבְּדוֹת!"
נָשְׁרוּ וְאַחַר כָּךְ הִפְרִישָׁן,
אֵין חַיָּב מִשֵּׁם פֵּאָה אֶלָּא זֶרַע בִּלְבַד.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יג

אַרְבַּע מַתָּנוֹת בַּכֶּרֶם:
פֶּרֶט, שִׁכְחָה, וּפֵאָה, וְעוֹלֵלוֹת.
שָׁלֹשׁ בַּתְּבוּאָה:
לֶקֶט, שִׁכְחָה, וּפֵאָה.
שְׁתַּיִם בָּאִילָן:
שִׁכְחָה וּפֵאָה.
כָּל אֵלּוּ, אֵין בָּהֶם מִשֵּׁם טוֹבָה.
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ.
וּשְׁאָר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כְּגוֹן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה,
יֵשׁ בָּהֶן מִשֵּׁם טוֹבָה, וְנוֹתְנָן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
אֵין מוֹצִיאִין לֹא שֶׁלְּכֹהֵן מִכֹּהֵן, וְלֹא שֶׁלְּלֵוִי מִלֵּוִי.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יד

אֵי זֶהוּ לֶקֶט?
זֶה הַנּוֹשֵׁר בְּשָׁעַת הַקָּצִיר וּבְשָׁעַת הַתְּלִישָׁה.

רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵין לֶקֶט אֶלָּא הַנּוֹשֵׁר בְּשָׁעַת הַקְּצִירָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ויקרא יט,ט) "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט."


תוספתא פאה פרק ב הלכה טו

שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּמָה,
הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת;
שֶׁבַּקָּצִיר,
הֲרֵי הִיא שֶׁלָּעֲנִיִּים.
חֶצְיָהּ בַּקָּמָה וְחֶצְיָהּ בַּקָּצִיר,
נוֹטְלָהּ וּמַשְׁלִיכָהּ לַאֲחוֹרָיו,
שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט.


תוספתא פאה פרק ב הלכה טז

חוֹרֵי נְמָלִים אֲסוּרִין מִשֵּׁם גָּזֵל,
וְאִם הִפְקִירָן בַּעַל הַבַּיִת, מֻתָּרִים מִשֵּׁם גָּזֵל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
אִם הָיוּ נִקְדָדִין , אֲסוּרִין מִשֵּׁם גָּזֵל.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יז

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן כְּרִיכָה לְעָנִי לְמַלּוֹת לוֹ מַיִם,
אֵין בּוֹ מִשֵּׁם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה,
וְחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יח

עֲנִיִּים הַמְּחַזְּרִין בֵּין הַגְּרָנוֹת, מְעַשְּׂרִין, וְנוֹתֵן לָהֶם.
הַצְּנוּעִין מוֹצִיאִין בְּיָדָן מָעוֹת בִּדְבָרִים הַנֶּאֱכָלִין,
וְנוֹתְנִין לוֹ דָּבָר מֻעָט, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָעִיר.
וּשְׁאָר כָּל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁאֵין הֶעָנִי מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.


תוספתא פאה פרק ב הלכה יט

מֵאֵמָתַי שׂוֹרְפִין קָשִׁין שֶׁבַּשָּׂדוֹת?
בִּשְׂדֵה לָבָן, עַד הַפֶּסַח,
בִּשְׂדֵה אִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
מִפְּנֵי גֶּזֶל אָדָם וּבְהֵמָה;
בִּשְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין, מִיָּד.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּשְׂדֵה לָבָן, עַד הָעֲצֶרֶת,
בִּשְׂדֵה אִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
מִפְּנֵי גֶּזֶל אָדָם וּבְהֵמָה;
בִּשְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין, מִיָּד.


תוספתא פאה פרק ב הלכה כ

הַמְּרַבֵּץ אֶת שָׂדֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עֲנִיִּים לְתוֹכוֹ,
אִם הָיָה הֶזֵּקוֹ מְרֻבֶּה עַל שֶׁלָּעֲנִיִּים, מֻתָּר;
וְאִם הֶזֵּק הָעֲנִיִּים מְרֻבֶּה עַל שֶׁלּוֹ, אָסוּר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מְלַקֵּט וּמַנִּיחַ עַל גַּבֵּי גָּדֵר,
וְהֶעָנִי בָּא וְנוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ.


תוספתא פאה פרק ב הלכה כא

הַשֻּׁבֳּלִין שֶׁבַּקַּשִּׁין וְשֶׁבַּשּׁוּרוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה:
בָּזוֹ נָהֲגוּ בַּעֲלֵי בָתִּים עַיִן יָפָה.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת פֵּאָה פֶּרֶק ג[עריכה]

פֶּרֶק ג

תוספתא פאה פרק ג הלכה א

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר, לֹא יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו.

אֲבָל הָעֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת,
וְהַמּוֹכֵר קָמָתוֹ לַחֲבֵרוֹ לִקְצֹר,
יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו.
הָיוּ שָׁם עֲנִיִּים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְלַקֵּט,
אִם יָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת לְמַחוֹת בְּיָדָן, מְמַחֶה,
וְאִם לָאו, מַנִּיחָן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
אֵין שׂוֹכְרִין פּוֹעֲלֵי גּוֹיִם, לְפִי שֶׁאֵין פְּקִיעִין בַּלֶּקֶט.
אֵין נוֹתְנִין מַעְשַׂר עָנִי לַעֲנִיֵּי גּוֹיִם,
אֲבָל נוֹתְנִין לָהֶן חֻלִּין מְתֻקָּנִין לְשֵׁם טוֹבָה.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה עוֹמֵד בָּעִיר, אָמַר:
"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפּוֹעֲלִין שְׁכֵחִין אֶת הָעֹמֶר בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי",
וּשְׁכָחוּהוּ, אֵין שִׁכְחָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֲפִלּוּ אֲחֵרִים עוֹבְרִין בַּדֶּרֶךְ וְרָאוּ אֶת הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ,
אֵין שִׁכְחָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֲפִלּוּ אֲחֵרִים עוֹבְרִין בַּדֶּרֶךְ וְרָאוּ אֶת הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִין,
אֵין שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּהוּ כָל אָדָם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה כָּל שָׂדֵהוּ עֳמָרִים,
מְעַמֵּר לָהֶן כִּמְעַמֵּר לַגָּדִישׁ.

חֲרָרָה בַּגָּדִישׁ,
מוֹדִים בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל,
שֶׁאִם הִפְקִיר לָאָדָם וְלֹא לַבְּהֵמָה
לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לַגּוֹיִם, הֶפְקֵר.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ב

אָמַר רַבִּי אִלְעַאי:
שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֵלּוּ עֳמָרִין נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי.
אָמַר לִי:
הַתּוֹרָה הַזֹּאת! עַל אֵלּוּ הָעֳמָרִין:
הַסָּמוּךְ לַגַּפָּא וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים וּשְׁכֵחוֹ.

וּכְשֶׁבָּאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי לִיעֶזֶר, אָמַר לִי:
מוֹדִים בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין שִׁכְחָה.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ?
עַל הָעֹמֶר שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וּנְתָנוֹ בְּצַד גָּדֵר וּשְׁכֵחוֹ,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵין שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה בּוֹ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
שִׁכְחָה.

וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְבָרִים לִפְנֵי רַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אָמַר לִי:
הַתּוֹרָה! אֵלּוּ דְבָרִים נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ג

הָעֹמֶר שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר,
וּנְתָנוֹ עַל גַּב חֲבֵרוֹ וְשָׁכַח אֶת שְׁנֵיהֶם,
הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה, וְהָעֶלְיוֹן אֵינָהּ שִׁכְחָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם אֵין שִׁכְחָה:
הַתַּחְתּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁמְּכֻסֶּה,
וְהָעֶלְיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה בוֹ.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ד

שָׂדֶה שֶׁעֳמָרֶיהָ מְעֹרָבִין, וְעִמֵּר וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶן,
אֵין שִׁכְחָה עַד שֶׁיְּעַמֵּר כָּל סְבִיבָיו.
הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ.
כֵּיצַד?
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת שֶׁלַּעֲשָׂרָה עֲשָׂרָה עֳמָרִין,
וְעִמֵּר אֶחָד מֵהֶן לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם וְשָׁכַח,
אֵין שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּדּוֹן בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ה

שְׁתֵּי כְרֵיכוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, שִׁכְחָה.
שָׁלֹשׁ, אֵין שִׁכְחָה.
שְׁנֵי עֳמָרִין הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה, שִׁכְחָה,
שְׁלֹשָׁה, אֵין שִׁכְחָה;
שְׁתֵּי גְּפָנִים הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, שִׁכְחָה,
שְׁלֹשָׁה, אֵין שִׁכְחָה.
שְׁנֵי גַרְגֵּרִין, פֶּרֶט,
שְׁלֹשָׁה, אֵין פֶּרֶט.
שְׁתֵּי שִׁבֳּלִין הַמֻּטָּלוֹת כְּדַרְכָּן, לֶקֶט,
שָׁלֹשׁ, אֵין לֶקֶט.
אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.

רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר:
כָּל שֶׁבָּאת רְשׁוּת עָנִי לָאֶמְצָע, כְּגוֹן הַתְּבוּאָה וְהַכֶּרֶם,
אֵין מִצְטָרְפִין.
וְכָל שֶׁלֹּא בָּאת רְשׁוּת עָנִי לָאֶמְצָע כְּגוֹן פֵּרוֹת הָאִילָן
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.
אֵימָתַי אָמְרוּ קָמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִבֵּינְתַיִם.
הָא אִם נִטְּלָה מִבֵּינְתַיִם, הֲרֵי זוֹ אֵין מַצֶּלֶת.

קָמַת חֲבֵרוֹ מַצֶּלֶת עַל שֶׁלּוֹ,
שֶׁלַּחִטִּין עַל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין,
שֶׁלַּנָּכְרִי עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ וּמִמִּין עַל מִינוֹ.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ו

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁהַקָּמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר,
כָּךְ הָעֹמֶר מַצִּיל אֶת הַקָּמָה.
וְדִין הוּא:
מָה, אִם קָמָה, שֶׁהוּרַע כֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת‏[1] בָּהּ,
הֲרֵי הִיא מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר;
עֹמֶר, שֶׁיִּפָּה כֹחַ בַּעַל הַבַּיִת בּוֹ,
אֵינוּ דִּין שֶׁיַּצִּיל אֶת הַקָּמָה?
אָמַר לוֹ:
רַבִּי! מַה לַּקָּמָה שֶׁמַּצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר,
שֶׁהֲרֵי יִפָּה כֹחַ בַּעַל הַבַּיִת בּוֹ,
יַצִּיל אֶת הַקָּמָה,
שֶׁהֲרֵי יִפָּה כֹחַ בַּעַל הַבַּיִת בָּהּ?


תוספתא פאה פרק ג הלכה ז

יִפָּה כֹחַ עָנִי בַקָּמָה יָתֵר מִבָּעֹמֶר,
וּבָעֹמֶר יוֹתֵר מִבַּקָּמָה,
שֶׁהַקָּמָה יֵשׁ לָהּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֹמֶר.

וְהָעֹמֶר שֶׁאֵין בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכֵחוֹ,
הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ סָאתַיִם.


תוספתא פאה פרק ג הלכה ח

הַחוֹתֵךְ כְּרֵיכוֹת וְעָתִיד לְעַמְּרָן,
וְכֵן אֲגִידֵי הַשּׁוּם וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים,
אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.
הַמְּעַמֵּר מִפְּנֵי דְלוּקָה וּמִפְּנֵי אַמַּת הַמַּיִם,
אֵין לָהֶן שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁעָתִיד לִבְחֹן.

מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁשָּׁכַח עֹמֶר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לִבְנוֹ:
"צֵא וְהַקְרֵב עָלַי פַּר לְעוֹלָה וּפַר לִשְׁלָמִים!"
אָמַר לוֹ:
"אַבָּא! מָה רָאִיתָ לִשְׂמֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ,
מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה?"
אָמַר לוֹ:
"כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, נָתַן לָנוּ הַמָּקוֹם לְדַעְתֵּנוּ.
זוֹ, שֶׁלֹּא לְדַעְתֵּנוּ.
שֶׁאִלּוּ עֲשִׂינוּהָ בְרָצוֹן לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
לֹא בָאת מִצְוָה זוֹ לְיָדֵינוּ!"
אָמַר לוֹ:
"הֲרֵי הוּא אוֹמֵר:
(דברים כד,יט) "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ, וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה,
לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ.
לַגֵּר, לַיָּתוֹם, וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה,
לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יי אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."
קָבַע לוֹ הַכָּתוּב בְּרָכָה.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קֹל וָחֹמֶר?
מָה, אִם מִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לִזְכּוֹת, וְזָכָה,
מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ זָכָה,
הַמִּתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת וְזָכָה,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!"
כַּיּוֹצֵא בוֹ:
(ויקרא ה,יז-יח) "וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יי אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה,
וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.
וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן,
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע, וְנִסְלַח לוֹ."
וַהֲלֹא דְּבָרִים קֹל וָחֹמֶר?
מָה, אִם מִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לַחְטֹא וְחָטָא,
מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ חָטָא,
הַמִּתְכַּוֵּן לַחְטֹא וְחָטָא,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!


תוספתא פאה פרק ג הלכה ט

כָּל הַזַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה, כַּזַּיִת נְטוּפָה בְּשַׁעְתּוֹ,
שְׁכֵחוֹ, אֵין שִׁכְחָה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ;
אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכֵחוֹ
הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ סָאתַיִם.


תוספתא פאה פרק ג הלכה י

הַזַּיִת שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁלִּשְׁנֵי מַלְבֵּנִין וּשְׁכֵחוֹ,
אֵין שִׁכְחָה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁאֵין מַכִּירוֹ,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ,
רָץ אַחֲרָיו וְנוֹטְלוֹ, אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.


תוספתא פאה פרק ג הלכה יא

הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ,
עֲשִׁירִין נוֹטְלִין אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת,
וַעֲנִיִּים נוֹטְלִין אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת וְאֶת הָעוֹלֵלוֹת.
אֵי זוֹ הִיא עוֹלֶלֶת?
כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נֶטֶף.
יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נֶטֶף,
נֶטֶף וְאֵין לָהּ כָּתֵף,
הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁלַּעֲנִיִּים.
אֵי זֶהוּ כָּתֵף?
פְּסִיגִין הַמְּחֻבָּרוֹת בַּשִּׁזְרָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ;
נֶטֶף?
עֲנָבִים הַמְּחֻבָּרוֹת בַּשִּׁזְרָה וְיוֹרְדוֹת.


תוספתא פאה פרק ג הלכה יב

גּוֹי שֶׁמָּכַר כַּרְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לִבְצֹר, חַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת,
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁמָּכַר כַּרְמוֹ לְגוֹי לִבְצֹר, פָּטוּר מִן הָעוֹלֵלוֹת.
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בַּכֶּרֶם,
חֶלְקוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל חַיָּב, שֶׁלַּגּוֹי פָּטוּר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בַּכֶּרֶם,
פָּטוּר מִן הָעוֹלֵלוֹת.


תוספתא פאה פרק ג הלכה יג

הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ,
לֹא יַקְדִּישׁ אֶת הָעוֹלֵלוֹת,
שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ.


תוספתא פאה פרק ג הלכה יד

בֶּן לֵוִי שֶׁנִּתְמַנּוּ לוֹ עֲנָבִים וְהָיוּ בוֹ עוֹלֵלוֹת,
אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא שֶׁלָּעֲנִיִּים הֵן.


תוספתא פאה פרק ג הלכה טו

הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם לַהֶקְדֵּשׁ,
פָּטוּר מִן הָעָרְלָה וּמִן הָרְבָעִי,
וְחַיָּב בַּשְּׁבִיעִית.
מֵאֵמָתַי אָדָם רַשַּׁי לִבְצֹר כַּרְמוֹ?
מִשֶּׁיִּוָּדַע הַפְּרִי,
שֶׁכְּבָר נִתְחַיַּב הַכֶּרֶם בְּגִדּוּלֵי עוֹלֵלוֹת.


תוספתא פאה פרק ג הלכה טז

אֵי זוֹ הִיא שִׁכְחָה?
בַּעֲרִיסִין גְּדוֹלִים,
כָּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ.
בַּעֲרִיסִין קְטַנִּים,
מִשֶּׁיַּעֲבֹר הֵימֶנּוּ בַּדָּלִית.
וּבַדָּקָל,
מִשֶּׁיֵּרֵד מִמֶּנּוּ.
וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן,
מִשֶּׁיִּפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ,
אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכֵחוֹ,
אֵין שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּבְצֹר אֶת כָּל סְבִיבָיו.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת סֻכָּה פֵּאָה ד[עריכה]

פֶּרֶק ד

תוספתא פאה פרק ד הלכה א

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְקוֹם שֶׁדּוֹרְכִין אֶת הָעוֹלֵלוֹת, נֶאֱמָן עָנִי לוֹמַר:
"יַיִן זֶה, עוֹלֵלוֹת הוּא."
"לֶקֶט זֶה, לְקַטְתִּיו אֲנִי וְאָחִי וּקְרוֹבִי."
אֲבָל אֵין נֶאֱמָן לוֹמַר:
"מִפְּלוֹנִי גּוֹי לְקַחְתִּיו, מֵאִישׁ פְּלוֹנִי כּוּתִי לְקַחְתִּיו."
עֲנִיֵּי כוּתִים כַּעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל,
אֲבָל עֲנִיֵּי גוֹיִם, אֵין מַאֲמִינִים לָהֶם בְּכָל דָּבָר.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ב

אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי בְּשָׁעַת מַעְשַׂר עָנִי מֵחֲצִי קַב חִטִּין אוֹ קַב שְׂעוֹרִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? עַל הַגֹּרֶן,
אֲבָל מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, נוֹתֵן כָּל שֶׁהוּא וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
וּשְׁאָר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה,
נוֹתֵן כָּל שֶׁהוּא וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
רָצָה, מַצִּיל מַחְצָה וְנוֹתֵן מַחְצָה.
אַבָּה יוֹסֵה בֶן דּוֹסְתַאי אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי לִיעֶזֶר:
רָצָה, נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם שְׁלִישׁ, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדוֹת לִקְרוֹבָיו.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ג

כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַגֹּרֶן,
וּבָאוּ כֹּהֲנִים אֲחֵרִים וְעָמָדוּ,
אֵינָן יְכֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָן.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
נָהֲגוּ כֹּהֲנִים עַיִן יָפָה,
שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא אֶת אֲחֵיהֶם רֵיקָנִין,
אֲבָל מְקַמְּצִין וְנוֹתְנִין לָהֶם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
אִם בָּאוּ עַד שֶׁלֹּא תַּחְזֹר חֲלִילָה,
עוֹמְדִין עַל הֶעָקוֹב וְנוֹטְלִין.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ד

נָשִׁים וַעֲבָדִים, אֵין חוֹלְקִין לָהֶם עַל הַגֹּרֶן,
אֲבָל נוֹתְנִין לָהֶם חֻלִּין מְתֻקָּנִין לְשֵׁם טוֹבָה.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ה

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁהַתְּרוּמָה חֲזָקָה לַכְּהֻנָּה בְּחִלּוּק גֳּרָנוֹת,
כָּךְ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חֲזָקָה לַלְוִיִּם בְּחִלּוּק גֳּרָנוֹת.
הַחוֹלֵק בְּבֵית דִּין, אֵין לוֹ חֲזָקָה לַכְּהֻנָּה.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ו

שְׁתֵּי חֲזָקוֹת לַכְּהֻנָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְחִלּוּק גֳּרָנוֹת.
וּבְסוּרְיָא, עַד מְקוֹם שֶׁשְּׁלִיחַ חֹדֶשׁ מַגִּיעַ ,
לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אֲבָל לֹא לְחִלּוּק גֳּרָנוֹת.
וּבָבֶל כְּסוּרְיָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
אַף בְּאָלֶכְּסַנְדְּרִיָה בָּרִאשׁוֹנָה ,
כְּשֶׁהָיָה שָׁם בֵּית דִּין.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ז

חֹמֶר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל,
וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ.
קָדְשֵׁי הַגְּבוּל,
קְטַנִּים חוֹלְקִין בָּהֶן, וּטְמֵאִים חוֹלְקִין בָּהֶן,
וְחוֹלְקִין אוֹתָן בְּטֻמְאָה, וְשוֹקְלִין מָנֶה כְּנֶגֶד מָנֶה.
קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ,
חַיָּבִין בְּאַחְרָיוּתָן לִטַּפֵּל בָּהֶן וּלְהָבִיא לְבֵית הַבְּחִירָה.
קָדְשֵׁי הַגְּבוּל,
נוֹתְנִין לְכָל חָבֵר.
קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ,
אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר בִּלְבַד.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ח

אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
מִכִּכָּר בַּפָּנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע.
לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה, שֶׁמֶן וְקִטְנִית.
שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוֹדוֹת,
שֶׁמֶן וְקִטְנִית, דָּג וְיָרָק.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ,
אַף מְכַסִּין אוֹתוֹ.
הָיָה מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים,
אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְכָל דָּבָר.


תוספתא פאה פרק ד הלכה ט

תַּמְחוּי, כָּל הַיּוֹם;
קֻפָּה, מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
תַּמְחוּי, לְכָל אָדָם;
קֻפָּה, לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר.
אִם שָׁהָא שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם,
הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר לַקֻּפָּה,
וְלִכְסוּת, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים;
לְפַסֵּי הָעִיר , שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.


תוספתא פאה פרק ד הלכה י

עָנִי שֶׁנָּתַן פְּרוּטָה לַקֻּפָּה וּפְרוּסָה לַתַּמְחוּי,
מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנּוּ.
אִם לֹא נָתַן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן.
נָתְנוּ לוֹ חֲדָשִׁים, וְהֶחְזִיר לָהֶן שְׁחָקִין,
מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ.
אִם לֹא נָתַן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן.
הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי מֵילָת ,
נוֹתְנִין לוֹ כְלֵי מֵילָת;
מָעָה , נוֹתְנִין לוֹ מָעָה;
עִסָּה, נוֹתְנִין לוֹ עִסָּה;
פַּת, נוֹתְנִין לוֹ פַּת;
לְהַאֲכִילוֹ בְּתוֹךְ פִּיו, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים טו,י) "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ", אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ סוּס.
"לוֹ", זוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב,יח) "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ."

מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן,
שֶׁלָּקַח לְעָנִי אֶחָד בֶּן טוֹבִים סוּס, שֶׁהָיָה מִתְעַמֵּל בּוֹ,
וְעֶבֶד, שֶׁהָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ.
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַגָּלִיל,
שֶׁהָיוּ מַעֲלִין לְזָקֵן אֶחָד לִטְרָא בָשָׂר בַּצִּפּוֹרִי בְּכָל יוֹם.


תוספתא פאה פרק ד הלכה יא

הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זָהָב,
מוֹכְרָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי כֶסֶף;
בִּכְלִי כֶּסֶף,
מוֹכְרָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי נְחֹשֶׁת;
בִּכְלֵי נְחֹשֶׁת,
מוֹכְרָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוֹכִית.
אָמְרוּ:
מִשְׁפַּחַת בֵּית נְבַלָּטָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם,
וְהָיְתָה מִתְיַחֶסֶת עִם בְּנֵי אַרְנוֹן הַיְבוּסִי.
הֶעֱלוּ לָהֶם חֲכָמִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁקְלֵי זָהָב,
וְלֹא רָצוּ לְהוֹצִיאָן חוּץ מִירוּשָׁלַיִם.


תוספתא פאה פרק ד הלכה יב

הָאוֹמֵר "אֵינִי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלָּאֲחֵרִים",
שׁוֹקְדִין עָלָיו וּמְפַרְנְסִין אוֹתוֹ,
וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַלְוָה, וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה,
וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַלְוָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אוֹמְרִין לוֹ "הֲבֵא מַשְׁכּוֹן!"
כְּדֵי לָגוּס אֶת דַּעְתּוֹ.


תוספתא פאה פרק ד הלכה יג

הָאוֹמֵר "אֵינִי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלְּעַצְמִי",
שׁוֹקְדִין עָלָיו וּמְפַרְנְסִין אוֹתוֹ,
נוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה,
וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַלְוָה.


תוספתא פאה פרק ד הלכה יד

הַמְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ ,
וְהַמְצַבֶּה אֶת כְּרֵסוֹ,
וְהַמְעַבֶּה אֶת שׁוֹקָיו,
אֵין נִפְטַר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ כָךְ.


תוספתא פאה פרק ד הלכה טו

גַּבָּיֵי צְדָקָה, אֵין רַשָּׁאִין לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה,
אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ חֲבֵרוֹ מָעוֹת שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ,
אֲפִלּוּ מָצָא מָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, אֵינוּ רַשַּׁי לִטְּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר:
(במדבר לב,כב) "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיי וּמִיִּשְׂרָאֵל",
אֲבָל פּוֹרְשִׁין זֶה מִזֶּה לְתוֹךְ חָצֵר אוֹ לְתוֹךְ חֲנוּת וְגוֹבִין.


תוספתא פאה פרק ד הלכה טז

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
אֵין גּוֹבִין מִמֶּנּוּ מַלְוָה וְחוֹב,
וְאֵין מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּמוּלִין ,
וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ שְׁבוּיִין,
וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוֹשְׁבִינוֹת,
וְאֵין נוֹתְנִין הֵימֶנּוּ דָּבָר לִצְדָקָה.
אֲבָל מְשַׁלְּחִין הֵימֶנּוּ דָּבָר שֶׁלִּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ,
וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לַחֲבַר עִיר בְּטוֹבָה.


תוספתא פאה פרק ד הלכה יז

אָמַר לִתֵּן, וְנָתַן,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁכַר אֲמִירָה וּשְׁכַר מַעֲשֶׂה.
אָמַר לִתֵּן, וְלֹא הִסְפִּיק בְּיָדוֹ לִתֵּן,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁכַר אֲמִירָה כִּשְׁכַר מַעֲשֶׂה.
לֹא אָמַר לִתֵּן, אֲבָל אָמַר לַאֲחֵרִים "תְּנוּ!"
נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים טו,י) "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יי אֱלֹהֶיךָ".
לֹא אָמַר לַאֲחֵרִים "תְּנוּ!" אֲבָל מַנִּיחַ לוֹ בִּדְבָרִים טוֹבִים,
מְנַיִן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר עַל כָּךְ?
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו,י) "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה".


תוספתא פאה פרק ד הלכה יח

מַעֲשֶׂה בְמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ,
שֶׁעָמַד וּבִזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַצָּרוֹת.
שָׁלְחוּ לוֹ אֶחָיו:
"אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת, וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁלַּאֲבוֹתָם,
וְאַתָּה עָמַדְתָּ וּבִזְבַּזְתָּ אֶת כָּל אוֹצְרוֹתֶיךָ, שֶׁלָּךְ וְשֶׁלַּאֲבוֹתֶיךָ!"
אָמַר לָהֶם:
"אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לְמַטָּה,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(תהלים פה,יב) "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף."
אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת, מְקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי מְקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(תהלים פט,טו) "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ."
אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה ג,י) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ."
אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת שֶׁלִּנְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
(משלי יא,ל) "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם."
אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לַאֲחֵרִים,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים כד,יג) "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ."
אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה נח,י) "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ".


תוספתא פאה פרק ד הלכה יט

צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה,
אֶלָּא שֶׁהַצְּדָקָה בַּחַיִּים,
גְּמִילוּת חֲסָדִים בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים;
צְדָקָה בָעֲנִיִּים,
גְּמִילוּת חֲסָדִים בָּעֲנִיִּים וּבָעֲשִׁירִים;
צְדָקָה בְּמָמוֹנוֹ,
גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּמָמוֹנוֹ וּבְגוּפוֹ.


תוספתא פאה פרק ד הלכה כ

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
מְנַיִן שֶׁכָּל הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה?
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו,ט) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר",
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: (דברים יג,יד)
"יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר:
נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים".
מַה 'בְּלִיַּעַל' הָאָמוּר לְהַלָּן, עֲבוֹדָה זָרָה,
אַף 'בְּלִיַּעַל' הָאָמוּר כָּן, עֲבוֹדָה זָרָה.


תוספתא פאה פרק ד הלכה כא

אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
מְנַיִן שֶׁהַצְּדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שָׁלוֹם גָּדוֹל,
וּפְרַקְלִיט גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם?
שֶׁנֶּאֱמַר:
(ירמיה טז,ה) "כִּי כֹה אָמַר יי:
אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם,
כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה, נְאֻם יי,
אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים."
"חֶסֶד", זוֹ גְמִילוּת חֲסָדִים;
"הָרַחֲמִים", זוֹ צְדָקָה.
מְלַמֵּד שֶׁהַצְּדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

סוף תוספתא פאה

  1. ^ בַּעַל הַבַּיִת. תיקון המוצע על ידי ליברמן. בכל כתבי היד, "עני", ושאנץ כתב שהוא שיבוש. ליברמן משער והגירסה היתה בעב"י, כלומר בעל הית, ושאחרי שהושמטה הבי"ת, קראו בטעות "עני". וכן להלן.