תוספתא/שבת/יז

הלכה א

אמר ר' יהודה אימתי אמרו נותנין לתלויה ביו"ט בזמן שנתן לתוכה מעיו"ט לא נתן לתוכה מעיו"ט לא יתן לתוכה ביו"ט רבן שמעון בן גמליאל אומר טורף אדם חבית יינה בשמריה ונותן לתלויה ביו"ט מסננין את הביצה בסודרין ובכפיפה מצרית נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס ר"א בן יעקב אומר מערין לכברה בשבת.

הלכה ב

אין שורין את החלתית בשבת ר' יוסי אומר בצונן מותר בחמין אסור אין מזלחין את הבית בכל מיני זלחין אבל ממלא חבית מים ושופך ושונה ואינו חושש גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי ר' דוסא וחכ"א כאן וכאן מסלקין לצדדין.

הלכה ג

הקש שישן עליו מע"ש מנענעו בשבת לא ישן עליו מע"ש לא ינענעו בידו בשבת. מכבש בעלי בתים שהתירו להיות נוטל הימנו את הכלים נוטל את המקל ואת הלווחים ומחזירן [לשידה] מפני שהן כלים כל שיש בו דברים הניטלין ודברים שאין ניטלין נוטלו [ונוטלן] הימנו ומחזירו למקומו.

הלכה ד

ב"ה אומרים מגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין ב"ש אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה זכריה בן אבקילוס לא היה נוהג לא כדברי ב"ש ולא כדברי ב"ה אלא נוטל ומשליך לאחר המטה אמר רבי יוסי ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקילוס שרפה את ההיכל.

הלכה ה

[מקלחין] בזנב הסוס ובזנב הפרה ובזנב שועל ובמפה של קוצין ובשיער של שועל ובלבד שלא יקנח בידו ובמפה כדרך שעושה בחול.

הלכה ו

פירות שנתפזרו מלקט אחד אחד ואוכל נתערבו לו פירות בפירות בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן בורר ומשליך לפני בהמתו בדק אלו בפ"ע ואלו בפני עצמן או שליקט מתוכן עפר וצרורות ה"ז חייב.

הלכה ז

פגה שטמנה בתבן וכן חררה שטמנה בגחלים אם מגולה מקצתה נוטל וא"ל אינו נוטל אלעזר בן תדאי אומר תוחבן בשפוד או בסכין ונוטלן בשבת.

הלכה ח

אין מטבילין את המים ביו"ט ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי ר' וחכ"א מטבילין את המים ביו"ט ואין ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא להטבילן כלים שנטמאו באב הטומאה אין מטבילין אותן ביו"ט ואצ"ל בשבת אבל ממלא הוא כוס [או] דלי או קיתון לשתות ומחשב עליהן ומטבילן טובל כדרכו מטומאה חמורה ואצ"ל מטומאה קלה.

הלכה ט

קורע אדם את העור שעל פי [החבית] של יין ושל מורייס ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק אין פותחין לפסין סתומות רבן שמעון בן גמליאל מתיר.

הלכה י

אין סכין את הכלים בשביל ליפותן אם לנאותן להשתמש בהן מותר לא יתן אדם שמן ע"ג טבלא של שייש להתעגל עליה לפי שאין סכין ואין נופחין ואין מדיחין את הקרקע ביו"ט ואצ"ל בשבת.

הלכה יא

הרוחץ במערה ובמי טבריא ונסתפג אפי' בעשר אלונטיאות לא יביאם בידו וכן י' בני אדם [כמדה] הזאת ואם צריך להם ממתין להם עד שינגב [ונוטלן] ובא לו לא יתן אדם שמן על גבי ראשו וילך למרחץ אבל סך כל גופו ומקנח כל גופו אבר אבר מוליך אדם שמן הרבה באלונטיות הרבה למרחץ וסך כל גופו אבר אבר ומקנח כל גופו אבר אבר ואינו חושש רשב"ג אומר טרקלין שהסיק מערב שבת מטייל ביום שבת לא הסיקו מע"ש [אין מטיילין בו ביום שבת].

הלכה יב

אין מגרדין במגרדת ביו"ט ואצ"ל בשבת רבן שמעון בן גמליאל מתיר וכן היה רשב"ג אומר שאם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מגרדן כדי שלא יטנפו [את] כליו.

הלכה יג

הרוחץ בחמי טבריא לא יזלפו עליו אחרים אבל מזלף הוא ע"י עצמו רשב"א אומר אף לא יזלף הוא ע"י עצמו מפני שמרבה הבל ומכבה את הקרקע אבל רוחץ כדרכו ועולה.

הלכה יד

רשב"א אומר ב"ש אומרים אין הורגין את המאכולת בשבת וב"ה מתירין וכן היה רשב"א אומר ב"ש אומרים אין פוסקין צדקה לעניים בשבת בבית הכנסת אפילו להשיא יתום ויתומה ואין משדכין בין איש לאשתו ואין מתפללין על החולה בשבת וב"ה מתירין.

הלכה טו

המפלה את כליו ה"ז מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול לא יפלה אדם את כליו ברשות הרבים מפני הכבוד ר' יהודה אומר אף בחול אין עושין אפקטוזין ברה"ר מפני הכבוד.

הלכה טז

לא ישטיח אדם כליו ברשות הרבים לנגבן אפילו מן הזיעה אין רצים בשבת כדי להתעמל אבל מטייל כדרכו אפילו כל היום [כולו] ואינו חושש. בהמה שאכלה פירות הרבה מטיילין אותה בחצר בשביל שלא תמות.

הלכה יז

אין מבקרין את המומין ביו"ט ואצ"ל בשבת אם לבו ביום מבקרין את המומין בשבת ואצ"ל ביו"ט.