תוספתא/שבת/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · שבת · י· >>


הלכה א[עריכה]

המוציא שני נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה ה"ז חייב מפני [שמתקינן לכשפים] המוציא שני [זפין מן הקש] שבחזיר ה"ז חייב ר"ש ב"א אומר אפילו אחד יש חולקין חטרתו לשאר גופו.

הלכה ב[עריכה]

המוציא מצמר גפן ומצמר כלך מצמר גמלים ומצמר ארנבים ומצמר חיה שבים ושאר כל הנטוין כולם [מלא] הסיט כפול ה"ז חייב הבגד השק והעור כשיעור [לטמאן] כך שיעור להוציאן.

הלכה ג[עריכה]

המוציא בין כלים גדולים [ובין] כלים קטנים הרי זה חייב המוציא גחלת כל שהוא [ה"ז] חייב שלהבת כל שהיא ה"ז [חייב] ברזל רשב"א אומר כדי לעשות ממנו דרבן נחושת כדי לעשות ממנו צינורא קטנה נעורת של פשתן כדי לעשות ממנה פתילה קטנה לנר משיחה ר' נתן אומר כדי לקשור בה בין כתיפיו מוכין כדי ליתן בתוך כדור קטנה כמה כדור קטנה כאגוז ארגמן כדי לטול ממנו דוגמא לאירא [סטיס] וקוץ ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן כמה בגד קטן פי סבכה.

הלכה ד[עריכה]

המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למעלה והוציא בפונדתו ופיה למטה בתוך פונדתו והוציא בין פונדתו לחלוקו [ובשפת חלוקו פטור] המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למטה ר' יהודה מחייב אמר ר' יהודה אני [אומר] דבר אחד והן אומרים דבר א' אני אומר להם אי אתם מודים במתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו שהוא פטור ואם נתכוין והוציא לאחריו שהוא חייב והם אמרו לי אי אתה מודה במוציא [באחר ידו ואחר רגלו] בפיו ובמרפקו שהוא פטור שלא הוציא כדרך המוציאים אני לא מצאתי תשובה לדבריהם והם לא מצאו תשובה לדברי.

הלכה ה[עריכה]

שנים אוחזין במלגז ולוגזין בכרכר ושובטין בקולמוס וכותבין בקנה והוציאוהו לרשות הרבים [שניהם פטורין] בעגול של דבלה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאוהו לרה"ר שניהם פטורים ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים חייבין ר"ש אומר אף על פי שאין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים פטורין שאין שנים חייבין על [מלאכה] אחת.

הלכה ו[עריכה]

שנים שעשה אחד מהם מלאכה ואין ידוע איזה הוא יביאו שניהם חטאת בשותפות ויתנו עליה ותאכל דברי ר"ש ור' יוסי פוטר מודה ר' יוסי שזה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי ומודה ר' יוסי בשנים שהיה אחד מהם מחוסר כפרה ואין ידוע איזה [הוא] שיביאו חטאת בשותפות ויתנו עליה ותאכל.

הלכה ז[עריכה]

הוציא כחצי גרוגרת וחזר והוציא כחצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשני העלמות פטור נאכל הראשון עד שלא הוציא השני בין בהעלם אחד [ובין] בשני העלמות פטור הוציא כחצי גרוגרת ונתנו [בתוך ד' אמות] וחזר והוציא כחצי גרוגרת [ונתנו] בתוך ארבע אמות [אחרות] אם העבירן דרך [עליו] חייב ואם לאו פטור.

הלכה ח[עריכה]

הנוטל מלא הזוג משערו [ה"ז] חייב ר' אליעזר אומר אפי' [אחד הבורר] שחורות מבין לבנות ולבנות מבין שחורות חייב.

הלכה ט[עריכה]

ר"ש בן אליעזר אומר צפורן שפרשה רובה וציצין שפרשו רובן [ונטלן בשבת פטור נטלן] בכלי [ה"ז] חייב.

הלכה י[עריכה]

החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת והמרבץ [והמרחיץ והסך] והרודה חלות דבש בשבת חייב חטאת [וביו"ט] לוקה ארבעים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים בין בשבת בין ביו"ט אינו [חייב] אלא משום שבות ר' שמעון בן אלעזר אומר [משום ר' אליעזר הכוחלת והגודלת] והפוקסת לעצמה פטורה לאחרות חייבת וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' אליעזר [לא תקנח אשה פניה בבגד שיש בו סרק].

הלכה יא[עריכה]

התולש בין בימינו ובין בשמאלו ה"ז חייב [באחת] ידו ברגלו בפיו ובמרפקו או שהיה מהלך על גבי הארץ ונתזו צרורות מתחת רגליו ונפל ע"ג עשבים ותלש פטור מהלך אדם ע"ג עשבים וע"ג צרורות בשבת ואינו חושש.

הלכה יב[עריכה]

התולש עולשין לאכול כגרוגרת לבהמה כמלא פי [הגדי] לתקן הארץ כל שהן אם נתכוין בכולן חייב שתים אם היה מתעסק ותלש פטור המזרד זרדין לאכילה כגרוגרת לבהמה כמלא פי הגדי לתקן [אילן] כל שהן אם מתכונין בכולן חייב שתים אם היה מתעסק וזירד פטור.

הלכה יג[עריכה]

החופר החורש והחורץ מלאכה אחת הן הדש [והכותש והנופט] מלאכה אחת התולש והקוצר והבוצר והמוסק והגודר [והעודר] מלאכה אחת המכבש והסוחט מלאכה אחת ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה אומר [צבעים קבעו] סחיטה מלאכה בפני עצמה הבורר [והטוחן והמרקד] והלש והאופה לאכילה [בכגרוגרת] לבהמה כמלא פי [הגדי] לצבוע כדי לצבוע בו קטן ושאר כל הדברים כשיעור לטומאתן כך שיעור להוציאן התולש כנף מן העוף [הקוטמו] והמורטו חייב שלש חטאות.

הלכה יד[עריכה]

אין יונקין מבהמה טהורה ביו"ט [ואצ"ל בשבת אבא שאול אומר יונקין היינו מבהמה טהורה ביו"ט] לא תקל אשה מדדיה ותחליב לתוך הכוס או לתוך הקערה ותניק את בנה אין יונקין לא מן הנכרית ולא מבהמה טמאה ואם היה דבר של סכנה מותר שאין כל דבר עומד בפני פיקוח נפש חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים.