תוספתא/עוקצין/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוספתא · עוקצין · א· >>


הלכה א[עריכה]

העוקץ ענב מטמא ומיטמא ומצא עלי שום ועלי בצלים והקפלוטות לחין מיטמאין ומטמאין ומצטרפין יבשין מטמאין ומיטמאין ואין מצטרפים. שורשי השבת מיטמאין ומטמאין ומצטרפין דברי ר"מ ר' יהודה אומר הנוגע בעמוד טמא בסיב ובשער טהור.

הלכה ב[עריכה]

ר' אליעזר אומר הסיג של אשכול של רצפות מפני שהוא שומר את האוכל שרשי כל הנעקרין לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפים ר' יהודה אומר סלעים של שבלים כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור מפני שהן נשפכין. אגד את הכריכה בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור אינו טמא אלא עד כשיעור בלבד. והמקטף מלילות להכניסן לתוך ביתן שיעורן טפח. מכבדת של תרומה ששייר בהן אחת טמאה וכו היד חיבור לה והשרביטין אינן חיבור זה לזה.

הלכה ג[עריכה]

יד הפרכין שהיה יתרת טפח מכאן וטפח מכאן מכבדת של תמרה שהיא יתרה מד' טפחים וקנה של שבלים שהוא יתר משלשה טפחים ושאר כל הנקצרים לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין ר' יוסי אומר אם ליקטן לתלותן חופתו על פתח חנותו הרי אלו טמאין. תבואה שנפססה בגורן לא טמאה ולא מטמאה ולא מצטרפת ר' יוסי אומר מצטרפת מפני שהותכה בעתר וכן היה ר' יוסי אומר עוקצי האובשים והתפוחים והאתרוגים שלקטן לתלותן בחופתו על פתח חנותו אלו הן טמאין וכן היה ר' יוסי אומר שרשי חלפות התרדין טמאין מפני שהן נמכרין עמהן וכן היה ר' יוסי אומר עוקץ דלעת טמא מפני שנשלק עמה. ר"ש אומר עוקץ מרחפות טמא מפני שנאכל עמה ור"א בר' יוסי אומר עוקץ הקפרם שלשה טפחים.

הלכה ד[עריכה]

קליפה של שום שנפל משקין על אחד מהן הוא טמא וחבירו טהור שאין חיבור אדם חיבור. אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם ה"ז אינו חיבור חיבורי אדם חיבור עיסה שלש במי פירות הרי זו טהורה שאין לך שהוא מחבר את האוכלין אלא שבעה משקין בלבד. אמרו לו לר' יהודה לא יד ולא שומר היה לא מטמאה ולא מיטמאה ולא מצטרפת עמהן. עוקץ הרימון טמא ר' אליעזר אומר הנוגע בעמוד טמא בשיער ובמסרק טמא.