תוספתא/סוטה/יב

<< · תוספתא · סוטה · יב · >>

הלכה א

(דה"ב טז, א) "בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה [וגו']". אי אפשר לומר כן. והלא אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו. מה ת"ל "בשנת שלשים ושש"?

• נגד ל"ו שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים
• ונגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתתחלק. ובאחרונה עתידה שתחזור להם.
• וכנגד ל"ו שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם שיהיו שוטנין על ישראל. ובאחרונה עתידין ליפול ביד בני דוד.

לכך נאמר בשנת ל"ו שנה למלכות אסא.

הלכה ב

(מלכים ב א, יז) "וימת כדבר ה' אשר דבר אליהו וימלוך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה". אפשר לומר כן? והלא יהושפט מלך אחריו ה' שנים?! אלא כיון שהלך יהושפט מלך יהודה עם אחאב מלך ישראל לרמות גלעד, נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג שנאמר (מלכים א, כב) "ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט וגו'", ראוי ליהרג באותה שעה אלא מלמד שבשכר זעקה שזעק תלה לו הכתוב שבע שנים והיה [מונין] לבנו.

הלכה ג

(דה"ב כא, ה) "בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנה מלך בירושלים". ובאחזיהו בנו מהו אומר? (דה"ב כב, ב) "בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלים", ובמקום אחר הוא אומר (מלכים ב ח, כו) "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו". אמר ר' יוסי וכי האיך אפשר לבן שיהא גדול מאביו כ' שנים?

אלא כיון שהשיא אסא מלך יהודה את בתו של עמרי מלך ישראל ליהושפט בנו לאשה, נגזרה על מלכות דוד שתכלה עם בית אחאב שנאמר (דה"ב כב, ז) "ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו וגו'", ונפלו שניהם בו ביום זה עם זה.

הלכה ד

כיוצא בו (דה"א, ה) כולם נתיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל אפשר לומר כן והלא עזיה קבר את ירבעם ועוד שלשה מלכים אחריו אלא כל אותן עשרים וחמש שנה שהיה עזיה המלך מצורע (דה"ב, כו) יותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ.

הלכה ה

עד שלא נגנז אליהו היתה רוח הקדש מרובה בישראל שנאמר (מלכים ב, ב) ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי ה' שלחני [עד] בית אל מהו אומר (שם) ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע וגו' מהו אומר (שם) ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו' כי ה' שלחני הירדנה [וגו'] מהו אומר (שם) וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק וחנו עמו [ושניהם עמדו] על הירדן יכול מפני שהן מועטין ת"ל וחמשים איש [וגו'] יכול מפני שהן קטנים ת"ל ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך אדונינו לא אמרו אלא אדוניך מלמד שכלם חביריו של אליהו היו והיו שקולין כנגד אליהו ומנין שנסתלקה [מהן] רוח הקדש שנא' (שם) ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשה [חמשים] אנשים בני חיל וגו' אפשר [לבני אדם] אמש אומרים הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך ועכשיו אומרים ילכו [נא] ויבקשו את אדוניך אלא מלמד שנסתלקה [מהן] רוה"ק (שם) ויפצרו בו עד בוש ויאמר שלחו מה ת"ל עד בוש מלמד שהיה בוש מהם ד"א [עד בוש] מה ת"ל עד בוש כלומר שנתבייש מהם כדי שלא יאמרו [אינו] רוצה להקביל פני רבו כל זמן שהיה אלישע קיים לא היו גדודי ארם באין בגבול ישראל שנאמר (מלכים ב, ו) ולא יספו גדודי ארם לבא בארץ ישראל משמת אלישע [מהו אומר (מלכים ב, יג) וימת אלישע] ויקברוהו וגדודי [מואב יבואו] בארץ ישראל.