תוספתא/סוטה/ט
הלכה א
[עריכה]נמצא בעבר הירדן היו עורפין שנאמר (דברים כא) כי ימצא חלל וגו' לרבות עבר הירדן ר' אליעזר אומר בכולן אם [הוא] חלל היו עורפין אמר [לו] ר' יוסי בר' יהודה [אינו אלא חנוק ומושלך בשדה שמא עורפין היו] לכך נאמר חלל א"כ למה נאמר נופל אלא שאפילו הרוג ותלוי באילן לא היו עורפין [נמצא בעליל העיר לא היו עורפין שמצות עיסוק במדידה].
הלכה ב
[עריכה]כיצד עושין [לו] שלוחי ב"ד יוצאין ונוטלין סימנים וחופרין וקוברין אותו ומציינין [את] מקומו עד שיבואו לב"ד שבלשכת הגזית [וימודו].
הלכה ג
[עריכה]נמצא סמוך לספר בעיר שיש בה עובדי כוכבים או בעיר שאין בה ב"ד אם היה עיר עובדי כוכבים בינתים או סמוכה לירושלים לא היו מודדין אלא [מניחין] אותה ומודדין חוצה [לה].
הלכה ד
[עריכה]מקום גיתה ותפיסתה [הרי זו] אסורה כמה היא תפיסתה ארבעים רבי אומר חמשים אמה.
הלכה ה
[עריכה]הזקנים אומרים (דברים כא) ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כהנים אומרים (שם) כפר לעמך ישראל אשר פדיתה ה' וגו' ורוח הקדש אומרת (שם) ונכפר להם הדם ג' דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר יג) באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר יהושע כלב אמר (שם) עלה נעלה וירשנו אותה מרגלים אמרו (שם) אפס כי עז העם היושב בארץ ג' דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית לח) [ותאמר] הכר נא למי החותמת וגו' אמרה תמר (שם) צדקה ממני אמר יהודה ורוח הקדש אומרת (שם) ולא יסף עוד לדעתה ג' זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה [ומי שאמר זה לא אמר זה] כיוצא בדבר אתה אומר (שמואלא ד) אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אמרו כשירין שבהן רשעים שבהן אמרו (שם) אלה הם האלהים המכים [וגו'] [לישנא אחרת] עשר מכות היו לו ושלמו [שלמו] עשר מכותיו [במדבר] גבורים שבהן אמרו (שם) התחזקו והיו לאנשים [פלשתים] ג' דברים זה בצד זה כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים ה) בעד החלון נשקפה [וגו'] אמרה אמו של סיסרא (שם) חכמות שרותיה [וגו'] הלא ימצאו יחלקו [וגו'] כן יאבדו כל אויבך [וגו'] אמרה רוח הקדש שלשה דברים זה בצד זה [וגו'] כיוצא בדבר אתה אומר (ירמיהו כו) מיכה המורשתי היה נביא בימי חזקיה מלך יהודה ומה היה מתנבא (שם) ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער ההמת המיתוהו חזקיה מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את ה' ויחל את פני ה' וינחם ה' על הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו אומרים כשרים שבהם רשעים שבהן אמרו (שם) וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריה בן שמעיהו מקרית היערים ויתנבא על הארץ הזאת ועל העיר הזאת ככל דברי ירמיהו [וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל העם את דבריו ויבקש המלך המיתו] וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים [אל נתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים ויוציאו את אוריהו ממצרים] ויביאוהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב [וישלך את נבלתו אל קברי בני העם] אמרו כשם שאוריהו נתנבא ונהרג כך ירמיהו חייב ליהרג שנאמר (שם) אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו כל פרשה זו ערובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומר (נחום א) משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי אל קנא ונוקם ה' [נוקם] וגו' ה' ארך אפים וגדל כח וגו' נוער בים וגו' כל פרשה זו ערובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומר (תהילים נח) למנצח אל תשחת לדוד מכתם האומנם אלם צדק וגו' [אף בלב עולות וגו'] זורו רשעים מרחם וגו' כל הפרשה זו ערובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומר (שיר השירים ח) תחת התפוח עוררתיך אמרה רוח הקדש (שם) שימני כחותם על לבך וגו' אמרה כנסת ישראל (שם) כי עזה כמות אהבה אמרו עובדי כוכבים ג' דברים זה בצד זה [וכו'].