תוספתא/מכשירין/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · מכשירין · ג


הלכה א[עריכה]

המעלה אגודות בשביל שימתינו להיות אוגד בהן ה"ז בכי יותן ר' יהודה אומר אינו בכי יותן. המעלה לגג ללותתם בטל ובגשמים ה"ז בכי יותן. העלן מפני הכנימה וירדו עליהן [טל] וגשמים אם צמח בכי יותן ור' יהודה אומר א"א שלא לצמח אלא עודהו טל וגשמים עליהן אם חישב עליהן ה"ז בכי יותן אם לאו אינן בכי יותן חרש שוטה וקטן שהעלו פירותיהם לגג ללותתן בטל ובגשמים ה"ז בכי יותן העלן מפני הכנימה וירד עליהן טל וגשמים אע"פ שחשבו אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה.

הלכה ב[עריכה]

ר' חלפתא בן קוינא אומר שום בעל בכי טמא מפני שמרביצין עליו במים ואח"כ קולעין אותו אמרו חכמים א"כ יהא טמא לחלפתא בן קוינא וטהור לכל ישראל. יהושע בן פרחיה אומר חטים הבאות מאלכסנדריא טמאו מפני אנטליא שלהן אמרו חכמים א"כ יהא טמאות ליהושע בן פרחיה וטהורות לכל ישראל.

הלכה ג[עריכה]

א"ר יוסי בראשונה היו הככרות של קשואין ושל דלועין שבצפורי טמאות מפני שמקנחין אותן בספוג בשעה שעוקרין אותן קבלו עליהן אנשי צפורי שלא יהו עושין כן. בראשונה היה גריס של פול ושל טופח של צפורי טמא מפני ששורין אותן במים בשעה שגורסין אותן. הפירות מ"מ הרי הן בחזקת טהרה אחד עובד כוכבים ואחד הכותי ואחד ישראל. אע"פ שאמרו אין אדם רשאי לטמא פירותיו התירו לבעה"ב שהוא מטמא דבר מועט ונותן לתוך כפישה.

הלכה ד[עריכה]

כל האגדות של כפרים הבאין מבית השוקין טמאין ולא מקום איגד אמרו אלא כולם מפני שהיא מתרפרפת וחוזר ואוגדה דברי ר"מ רשב"ג אומר לדברי ר"מ האילמות טהורות.

הלכה ה[עריכה]

האוג בכל מקום הרי הוא בחזקת טומאה הקשואין והדלועין התלויין בגמי על פתחי חנויות הרי אלו טמאים. ירק הנמכר עם טרכסימון לפני חנוני הרי זה טמא מפני שמזלפים עליו מים בשעה שמוכרים אותו ואתרוגי קיסרי הרי אלו בחזקת.

הלכה ו[עריכה]

ביצי חנוני שמוכר בהן לח ויבש הרי אלו טמאים דברי ר"מ ור' יהודה מטהר אמר ר"ש בן אלעזר לא שהיה שמעון בן אלעזר מטמא לח ויבש אלא שתינוק מטמאן במשקה שבצלוחית. כל הביצים בחזקת טהרה וביצת הבלן בחזקת טומאה כיצד צדין דגים בחזקת טהרה בין שצדן בחרס ובית הבלן בחזקת טומאה.

הלכה ז[עריכה]

כיצד צדין דגים בחזקת טהרה בין שצדן בחרס ובין שצדן בכפיפה ובין שצדן במצודה ניער את המצודה עליהם הרי אלו בחזקת טהרה ולעולם הן בחזקת טומאה עד שיתכוין לצוד בטהרה ואין ע"ה נאמן לומר לא נערתי את המצודה עליהן.

הלכה ח[עריכה]

דם השחין ובעביות ותמצית בשר ומי פירות והמלח שנמתחו מטמאין ולא מכשירין מי רגלי בהמה לא מכשירין א"ר יוסי בר יהודה קבלן בכלי הרי הן מכשירין א"ר יוסי אמר לי אינומים אחיו של יהושע הברסי השוחט את העורב להתלמד בו דמו מוכשר ור' אליעזר אומר כל דם השחיטה לעולם מוכשר דם המת מטמא בכל שהוא דברי ר"מ ור' יוסי אומר ברביעית אמר רבי נראין דברי ר"מ בטומאה קלה לטמא אחד ולפסול אחד ודברי ר' יוסי בטומאה חמורה לטמא שנים ולפסול אחד.

הלכה ט[עריכה]

כל משקה המת טהורין חוץ מדמו וכל מראה דמים הרי אלו טמאין אמר ר' יהושע בן קבוסאי כל ימי הייתי קורא מקרא הזה (במדבר יט) והזה הטהור על הטמא ולא מצאתיו אלא ביצה של יבנה בלבד ומאוירה של יבנה למדתי טהור אחד מזה על מאה טמאין.