תוספתא/כריתות/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · כריתות · ד


הלכה א[עריכה]

האוכל חמש חתיכות מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד אין מביא אלא חטאת אחת ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחד. בחמשה העלמות מביא חמש חטאות ועל ספיקן מביא חמשה אשמות תלויין. ר' יוסי בר' יהודה אומר ור' אליעזר בר' שמעון אומר אפילו אכל חמש חתיכות מחמשה זבחים בהעלם אחד אין מביא אלא חטאת אחת ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחד. זה הכלל כל המביא על הודעו חטאת מביא על לא הודעו אשם תלוי וכל שאין מביא על הודעו חטאת אין מביא על לא הודעו אשם. אבל אם אכל ה' חתיכות מזבח א' לפני זריקת דמים אפילו בהעלם אחד מביא חטאת על כל אחת ואחת.

הלכה ב[עריכה]

המביא חטאת ואשם על חטא ונודע לו שלא חטא עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר משנשחט תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.

הלכה ג[עריכה]

שור הנסקל נמצאו עדיו זוממין מותר בהנאה. עגלה ערופה נמצאו עדיה זוממין מותרת בהנאה חייבי עגלה ערופה שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא לאחר יום הכפורים מצאו את ההורג בין כך ובין כך הורגין אותו שנא' (דברים כא) ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו.

הלכה ד[עריכה]

רבי אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטי שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום ויום חוץ מאחר יוה"כ יום אחד אמר המעון אילו היו מניחים לי הייתי מביא אלא אומר המתן עד שתכנס לבית הספק וחכמים אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. אשם גזילה אשם מעילה אשם שפחה חרופה שהביאה פחות משלשה עשר חודש ויום אחד שלא בכסף שקלים פסולין הביאן יתר על שלשה עשר חודש ויום אחד אפילו הן זקנים כשרין. אשם נזיר ואשם מצורע שהביאן יתר על שנים עשר חודש פסולין. הביאן פחות משנים עשר חודש אפילו ליום השמיני כשרין. הביאן בסלע הביאן בשקל הביאן בה' דינרין כשרין.

הלכה ה[עריכה]

המפריש שתי סלעים לאשם לקח באחת מהן איל לאשם אם היה יפה שתי סלעים יקרב אשמו ושניה תפול לנדבה אם לאו ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו אשם יפה שתי סלעים ושניה תפול לנדבה. לקח בהן שני אילים לאשם אם היה אחד מהן יפה ב' סלעים יקרב אשמו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה אם לאו שניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא מהן אשם היפה שתי סלעים והשאר יפלו לנדבה. לקח בהן שני אילים לחולין אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז היפה שני סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו. אחד לאשם ואחד לחולין אם היה של אשם יפה ב' סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו יביא סלע וחומשה מביתו. לקח איל אחד בסלע ופיטמו והרי הוא יפה שתים כשר יביא סלע מביתו הפריש איל אחד מעדרו בשעת הפרשתו יפה סלע ובשעת הקרבתו יפה שתים כשר בשעת הפרשה יפה שתים ובשעת הקרבתו יפה סלע פסול.

הלכה ו[עריכה]

המביא אשם תלוי על ספק חלב ועל ספק דם ונודע לו שלא חטא עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר משנשחט תעובר צורתו ויוצא לבית השרפה. הפריש חטאת לחלב והביא לדם לדם והביאה לחלב הרי זה מעל ולא כיפר. הפריש מעות לחטאת החלב והביאן לחטאת דם לחטאת דם והביאן לחטאת חלב בשוגג מעל לפיכך כיפר במזיד לא מעל לפיכך לא כיפר. הפריש עשירית האיפה והעשיר עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות תפדה ותאכל משקדשה בכלי תעובר צורתה ותצא לבית השרפה הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר יוסיף ויקח בה תורין ובני יונה הפריש תורין ובני יונה והעשיר סתומים ימותו שאין פדיון לעוף. מפורשים חטאת תמות ועולה תקרב עולה הפריש מעות תורין ובני יונה והעשיר יוסיף ויקח בהן כשבה ושעירה.

הלכה ז[עריכה]

ר"ש אומר בכ"מ הקדים בריאת שמים לארץ במקום אחד הוא אומר (בראשית ב) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים מלמד ששקולין זה כזה. בכל מקום הקדים אברהם לאבות במקום א' הוא אומר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' מלמד ששקולין זה כזה שלשתן. בכל מקום הקדים משה לאהרן במקום אחד הוא אומר (שמות ה) הוא אהרן ומשה מלמד ששקולין זה כזה. בכל מקום הקדים יהושע לכלב במקום אחד הוא אומר (במדבר יד) בלתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון מלמד ששניהן שקולין זה כזה.