תוספתא/יבמות/ו
הלכה א
[עריכה]העושה מאמר ביבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא אין מאמרו מאמר הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה אין הולד של קיימא מאמרו מאמר הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה. הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן אין הולד של קיימא יקיים ספק שהוא בן קיימא ספק שאינו בן קיימא מטילין עליו שני חומרין ספק בן תשעה לראשון [ובן] שבעה לאחרון הולד הראשון כשר לעשות כהן גדול [השני] ממזר בספק [ר"א בן יעקב אומר אין ממזר בספק] העושה מאמר ביבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה עד שיודע שהוא עובר של קיימא שאין הולד פוטר עד שיצא לאויר העולם.
הלכה ב
[עריכה]שומרת יבם שמתה מותר באמה מה היא למזונות כל זמן שנתחייב הבעל היבמין חייבין לא נתחייב הבעל אין היבמין חייבין. הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסין של אב אם אין שם אב [נכסין] של אחין.
הלכה ג
[עריכה]ד' חייבין מן התורה וד' שניה להן אביו ובנו אחיו ובן אחיו הרי אלו חייבין עליה אבי אביו ואבי אמו בן בנו ובן בתו הרי אלו שניה להן חומר בגרושה שאין בחלוצה [ובחלוצה] שאין בגרושה גרושה מותרת לחזור למגרש לפיכך חייב על קרובותיה חלוצה אסורה לחזור [לחולץ] לפיכך פטור על קרובותיה.
הלכה ד
[עריכה]שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה או שקדשה היא את עצמה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו [אומרין] לו המתן עד שיעשה מעשה או עד שתחלץ או עד שתתיבם מת המקדש המיבם חולץ שתיהן מת המיבם המקדש מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה משום ר"א אמרו [מתה] אשתו חולץ ליבמתו מתה יבמתו כונס את אשתו.
הלכה ה
[עריכה]מי שהיה נשוי שתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת את צרתה היתה אחת מהן אסורה לאחד מן האחים איסור ערוה וחלץ לה לא עשה כלום ולא פטר את צרתה אלא היא או צרתה מתיבמת לשאר אחים היתה איסור מצוה ואיסור קדושה חלץ לה או בא עליה נפטרה צרתה.
הלכה ו
[עריכה]המחזיר את גרושתו משנשאת הנושא את חלוצתו והנושא את קרובת חלוצתו אין לו בה קידושין ואין צריכה הימנו גט היא פסולה והולד פסול דברי ר"ע וחכ"א יש לו בה קדושין וצריכה הימנו גט היא כשרה והולד כשר כופין אותו להוציא.
הלכה ז
[עריכה]הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס מבעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהלך בעלה למדינת הים או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים המפלת לאחר מיתת בעלה עקרה זקנה איילונית וקטנה שאינה ראויה לילד [צריכות] להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה [מתיר] להתארס ולהנשא מיד אמר ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה אני שמעתי בכרם ביבנה שכל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן ג' חדשים. הגיורת והשבויה והמשוחררת צריכה להמתין ג' חדשים דברי ר"י ר' יוסי מתיר לינשא מיד וכן היה ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מאלמנה ל' יום מפני האיבול וכולן לא ינשאו עד שיהו להן ג' חדשים היבמה [שחלץ לה יבמה] בתוך ג' חדשים צריכה להמתין ג' חדשים. ג' חדשים שאמרו לאחר מיתת בעלה ולא לאחר חליצת יבמה.
הלכה ח
[עריכה]המשליש גט לאשתו ואמר [לו] אל תתנהו לה אלא לאחר ג' חדשים כיון שהגיע גט לידה מותרת לינשא מיד ואינו חושש שמא גט ישן הוא בת כהן שנשאת לישראל ומת בעלה אוכלת בתרומה לערב ואינה חוששת שמא מעוברת היא.
הלכה ט
[עריכה]יבמה כל שלשה חדשים הראשונים ניזונית משל בעלה לאחר ג' חדשים אינה ניזונית לא משל בעלה ולא משל [יבמה] אם עמד יבמה בב"ד וברח הרי זו ניזונית מנכסיו מעשה באחד שבא לפני ר' יוסי אמר לו ר' מהו לחלוץ בתוך ג' חדשים קרא עליו מקרא [זה] (דברים כה) ואם לא יחפוץ האיש לקחת וגו' [ראויה] ליבום ראויה לחליצה בתוך ג' חדשים הואיל ואין [ראויה] ליבום [לא תהיה] ראויה לחליצה היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה ג' חדשים וכשם שאין אומרים לו ליבם כך אין אומרים לו לחלוץ [מעשה בחופה] בא' שהלך [בעלה] למדה"י והיה לו שומרת יבם ולו אח קטן משום ר"א בר' צדוק אמרו תחלוץ שמא יארע בו דבר ונמצאת זקוקה לקטן וחכ"א כשם שאין אומרים לו ליבם כך אין אומרים לו לחלוץ יפת תואר התורה נתנה לה ל' יום אבל אמרו חכמים צריכה להמתין ג' חדשים מפני תיקון הולד ר"ש בן אלעזר היה מביאו מן המקרא שנא' (דברים כא) ירח ימים ואח"כ וגו'.
הלכה י
[עריכה]הבא על יבמתו לשם נוי לשם נכסים רואין אותו כאילו פגע בערוה וקרוב הולד להיות ממזר היה ר"מ אומר לא יבא אדם על יבמתו עד שתגיע לפרקה וכן צרות וכן עריות לא ינשאו ולא יתארסו עד שיגיעו לפרקן שמא נמצאו אלו איילונית ונמצאו אלו פסולות וחכ"א הרי הן בחזקתן וכשרות מודה ר' עקיבה באלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שאע"פ שהיא בלא יבא אין הולד ממזר שאין ממזר אלא משאר בשר מודה ר' שמעון התימני בהבא על אשתו נדה שאע"פ שיש בה כרת שאין הולד ממזר שאין ממזר אלא משאר בשר.