תוספתא/חלה/ב

<< · תוספתא · חלה · ב

הלכה א

העושה עיסה מן החטים ומן האורז רבן שמעון בן גמליאל אומר אין חייבת בחלה עד שיהא בדגן כשיעור ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח עד שיהא [בה] כשיעור.

הלכה ב

הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה הרי זה מביא קמח ממקום אחר ומצרפו לחמשת רבעים [לחייב עליו] לפי חשבון.

הלכה ג

קב מכאן וקב מכאן וקב חדש באמצע קב מכאן וקב מכאן וקב שעורים באמצע הרי אלו מצטרפין הוסיפו עליהן קב מכאן [וקב מכאן] וקב של אשה אחרת באמצע וקב מכאן וקב מכאן וקב דבר שנטלה חלתו באמצע הרי אלו מצטרפין קב מכאן וקב מכאן וקב הנכרי באמצע קב מכאן וקב מכאן וקב אורז באמצע קב מכאן וקב מכאן וקב [מרובה] באמצע אין מצטרפין קב חטין וקב שעורין וקב כוסמין הרי אלו מצטרפין כשהוא תורם תורם מכל אחד ואחד שאין תורמין ממין על שאינו מינו חצי קב חטים וחצי קב שעורים וחצי קב כוסמין נוטל מן הכוסמין אמר ראב"י הנוטל חלה מן הקב למה הוא דומה לתורם תבואה שלא הביאה שליש שאין תרומתו תרומה חזרו לומר לא כך ולא כך שהרי הקב הזה [מצטרף הוא] עם אחרים.

הלכה ד

קמח טמא שנתערב בקמח טהור ואין בטמא כשיעור כשהוא נוטל אומר ה"ז חלה חוץ מן הטמא שיש בו חטים טמאות שנתערבו בחטים טהורות ואין בטמאות כשיעור כשהוא תורם אומר הרי זו תרומה חוץ מן הטמאות שבהן.

הלכה ה

אמר רבי אליעזר ב"ר צדוק אע"פ שהיה רבן גמליאל פוטר את אריסות בסוריא אוסר היה מלארס אם ארס הרי זה פטור ובלבד שלא יהא הוא מלקט והן אוגדים על ידו הוא בוצר והן דורכים על ידו הוא מוסק והן עוטנין על ידו אלא הן מלקטין והוא אוגד על ידיהן הן בוצרין והוא דורך על ידיהן הן מוסקין והוא עוטן על ידיהן וכן היה רבי אלעזר ב"ר צדוק אומר לא היה רבן גמליאל מחייב בסוריא אלא חלה אחת בלבד.

הלכה ו

הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי דברי רבן גמליאל וחכ"א אין צריך להפריש חלת דמאי מנהר דרומה של כזיב ואילך שתי חלות דמאי ר"ש אומר אם לא תרם את האחד כשיעור לא יאכל מן השני.

הלכה ז

חלות הנכרים [בחוצה לארץ] ותרומת הנכרים בחו"ל מזריעין אותו שאינו חייב בחלה נאכלת לזרים.

הלכה ח

עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו בכלל ובפרט ובברית מלח אלו הן עשר במקדש וארבע בירושלים ועשר בגבולין עשר במקדש חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור וחטאת העוף ואשם תלוי ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר ארבע בירושלים הבכורה והבכורים והמורם מתודה ואיל נזיר ועורות קדשים עשר בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה ראשית הגז הזרוע והלחיים והקיבה ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והחרמים ושדה אחוזה וגזל גר כל אלו נתנו לאהרן ולבניו בכלל ופרט וברית מלח לחייב על הכלל ולחייב על הפרט ליתן שכר על כלל וליתן שכר לפרט העובר עליהן כעובר משום כלל ומשום פרט.

הלכה ט

איזו היא הארץ ואיזו היא חו"ל כל השופע מטורי אמנון ואילך ארץ ישראל מטורי אמנון ולהלן חוצה לארץ הניסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנון ועד נחל מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מלחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנא' (במדבר לד) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול הניסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.

הלכה י

ספינה שהיא באה מחוצה לארץ לארץ והיתה בה עיסה עד שלא קרמו פניה חייבת משקרמו פניה פטורה.